פטור מחוב: סיוע לנזקקים או למערכת?

הסיקור הנרחב של סירוב העם היווני להצעה האירופית להחזר חוב מוכיחה שוב - החזרי החוב זוכים, חדשות לבקרים, לכותרות מרעישות. אצלנו מונחים שני תזכירי חקיקה ממשלתיים, בטרם יגובשו להצעות חוק, וממתינים להבאתם לקריאה ראשונה. שניהם עוסקים באותו נושא, אם כי מהיבטים שונים. ההצעה הראשונה נוגעת לחייבים אישיים והיא מכוונת לתת לחייבים כאלה, בתנאים מסוימים, הפטר מוחלט מחובותיהם. ההצעה השנייה דנה בהסדרי חוב של חברות, ולידתה בעקבות מכת ה"תספורות" שהמשק הישראלי חווה לאחרונה.

טורים נוספים של יוסף פריצקי :

כמה עולה לנו כל בוחר? תלוי בשעת ההצבעה

>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

הלוואה וחוב בגינה הוא המנגנון הכלכלי העיקרי שסייע בקדמת המין האנושי זה אלפי שנים. אדם נוטל על עצמו חוב משום שהוא מאמין שהכסף שניתן לו כהלוואה יוכל להביאו למצב בו הוא יוכל גם להחזיר את ההלוואה וגם להרוויח. אדם נוטל הלוואה לפתיחת עסק משום שהוא מאמין שהעסק שאותו הוא מקים יביא לו רווחים, שמתוכם יוכל הוא גם להחזיר את חובו וגם להתפתח ולהתקדם. בדיוק כפי שאדם נוטל על עצמו חובות - כך נוהגים גם תאגידים ואף מדינות. מדינות ותאגידים מנפיקים אגרות חוב כדי לממן פרויקטים רחבי היקף אשר ישיאו תשואה שתאפשר הן את החזרת החוב במועדו והן את ביצוע הפרויקט עצמו.

(צילום: shutterstock)

בכל נטילת הלוואה קיים סיכון שהלווה לא יוכל להחזיר את חובו. אדם או תאגיד אינם נביאים, והעתיד שהם צופים, בנטלם את ההלוואה, עשוי או עלול להיות שונה לחלוטין בבוא היום. זו גם הסיבה שתרבויות שונות ומשונות, מאז ועד ימינו אלה, המציאו ושיכללו מנגנונים של החזרי חוב שונים מאלה שהיו מוסכמים בין הצדדים בעת מתן ההלוואה. במקרי דחק, ורק במקרים כאלה, פוטרים חייב מתשלום החוב בין כולו ובין מקצתו.

לא כל החובות מקורם בהלוואה. במקרה של פיצויי נזק לדוגמה, אדם פוגע ברעהו וגורם לו נזק או הפסד. בגין הנזק שנגרם - הפוגע מחויב בתשלום פיצויים לניזוק. ישנם חובות שמקורם גם באי קיומה של התחייבות. אדם שמתחייב לרכוש נכס ונסוג בו מהתחייבותו מסיבה כזו או אחרת - חייב בפיצוי. גם זהו איפוא חוב שיש לשלמו לאחר.

הצעת החוק שמוכיחה את כישלון גביית החובות בישראל

על רקע כל זאת הגיע הזמן לבחון מדוע הצעת החוק החדשה לפטור אישי מחוב היא גרועה, ולגלות מה באמת מסתתר מאחוריה.¬¬ הצעת החוק החדשה מבקשת לתת מתן פטור כמעט גורף לחייבים מתשלום חובם. באצטלא של "חמלה" "סיוע" ו"שמיטה", שלמעשה אין בינם ובין ההצעה כלום - מודה בעצם מערכת המשפט בכישלונה הקולוסאלי לגבות חובות בישראל. כבר הראיתי בסדרת מאמרים קודמת שמערכת המשפט בישראל, ובמיוחד ההוצאה לפועל, אינה מתפקדת - והצעת החוק החדשה היא, למעשה, הגושפנקא לכך.

הצעת החוק הזו היא למעשה הבאה מחדש של הצעת חוק שהוכנה במשרד המשפטים בתקופת כהונתה של השרה הקודמת, ציפי לבני. ההצעה הנוכחית אף מרחיבה את היקף ההצעה הקודמת, מבלי לנמק מדוע ולמה נעשה הדבר.

(צילום: shutterstock)

למעשה, החוק הזה מבקש לתת סמכות זהה לסמכות של בית המשפט המחוזי לרשם של ההוצאה לפועל. כיום כבר קיים מנגנון המאפשר לחייב שאינו יכול לשלם את חובותיו ואשר נוהג בתום לב ולא במרמה, לפתוח דף חדש - זהו מנגנון הליך פשיטת הרגל. אלא שהדיון בהליכי פשיטת רגל ניתן לשופטים של בית המשפט מחוזי. המחוקק סבר, ובצדק, שהליך כזה ראוי שיעשה על ידי שופט מיומן ובעל ניסיון. מה שבפועל מבקשת הצעת החוק הזו לעשות היא "לקצר" הליכים ולתת לרשמי בתי המשפט (שמינויים ומעמדם כלל אינו דומה להליך מינוי של שופט מן המניין) סמכויות של שופט מחוזי. משל למה הדבר דומה? הבה נניח שאדם זקוק לניתוח מוח מסובך, שאותו צריך לבצע מנתח מיומן ובעל ניסיון. עקב "העומס" החליט המחוקק כי חלק מניתוחים כאלה - יבוצעו על ידי רופא שטרם סיים את התמחותו. הייתכן?

רוצים למנוע חובות? ספקו תנאי מחייה הוגנים

איני רוצה להיכנס לדיון פרטני ומייגע בסעיפי הצעת החוק הנדונה ואשר אושרה על ידי וועדת השרים לחקיקה, ובכל זאת יש כמה סעיפים שכדאי להדגיש בה. ראשית, הצעת החוק קובעת תקרת חוב שרירותית בגובה של 800 אלף שקלים, ללא נימוק או הסבר לגובה הסכום. בנוסף מאפשרת הצעת החוק הפטר למי שעמדו בהסדר התשלומים שהושת עליהם בהוצאה לפועל. הדעת נותנת דווקא שהחייב שזקוק יותר מכל לסיוע ולהפטר הוא זה שאפילו בהסדר שנקבע לו בהוצאה לפועל - אינו יכול לעמוד, אלא שהדלת ננעלת בפני חייב כזה, אלא אם שוכנע הרשם שצריך לתת גם לו הפטר.

על פי הצעת החוק יש לשכנע את הרשם שלחייב אין כל אמצעי מימון מלבד למשכורת - כלומר, אם לחייב דירה הרשומה על שם אמו ורכב מפואר הרשום על שם אחיו - הוא יזכה להפטר, כי לו עצמו אין נכסים. בנוסף, הצעת החוק קובעת שאם תהיה פגיעה חמורה באחד מן הנושים - רשאי הרשם שלא לתת הפטר כזה. אלא שקשה להבין מהצעת החוק מהי בדיוק "פגיעה חמורה" ואיך היא נמדדת.

הסיבה האמיתית להצעת החוק הזו מתגלית בסיפא לתזכיר הצעת החוק, בו מתגלה שההנחה היא שאם היא תעבור - ייסגרו עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל. כלומר, כל כולה מיועדת למעשה להקל על העומס של המערכת, ולא לחמלה או לסיוע, ושאר מלים יפות שאין בינן לבין ההצעה ולא כלום. זהו למעשה ניסיון למחוק את כתם החרפה של אי אפשרות הגבייה של חובות בהוצאה לפועל של מדינת ישראל.

האם ההצעה תקטין את היקפי החייבים בישראל? אני משער שלא. אנשים ימשיכו ליטול הלוואות ולהיות חייבים, כי זו דרכו של עולם. בפועל הצעת החוק תגרום להגדלת כוחו של השוק האפור. כולנו יודעים שיש כאלה היודעים לגבות חובות באמצעים שונים ומשונים. כישלונה של מערכת האכיפה הממשלתית - יביא בהכרח לפריחתם של אלה. הדרך למנוע מחייב לשוב וללוות היא לאפשר לו ולשכמותו תנאי מחייה הולמים, אפשרות לעבודה הוגנת ומשתלמת ויכולת לצבור חיסכון ורכוש - אבל זה כבר עניין למאמר נפרד.

הכותב הוא שר התשתיות הלאומיות וחבר כנסת לשעבר. כיום תלמיד לדוקטורט ומרצה.