מערכת הביטחון בקמפיין נגד לוקר: "מחר ירצו לבנות מגדלים מעל הבסיס של 8200"
אלופים במיל' מתודרכים אצל יעלון ונשלחים לאולפנים למחות על הדו"ח: "שנגדים יהיו שומרים בקניון?". עיקר הטענות: "לא נתנו לנו לבחור מי יישב בוועדה, לא נפגשו איתנו". הדו"ח מראה: רוב הפגישות - עם גורמי ביטחון
סערת דו"ח לוקר - כתבות נוספות:
- נתניהו רותח: יעלון מחרים את לוקר
- חברת ועדת לוקר: "חובה לדרוש יישום הדו"ח"
- המרוויחים והמפסידים מדו"ח לוקר
באותן דקות סיים מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') דן הראל, להדגיש בשיחה עם כתבים את הליקויים לשיטתו שנמצאים בדו"ח, אך עוד יותר מכך, הוא ניסה לשכנע כמה מוזרה הייתה הפרקטיקה שבה פעלה ועדת לוקר, שהמליצה על שינויים דרמטיים שצפויים לגעת בכל חייל, איש קבע ואזרח.
"במשך חצי שנה לפני פעילות הוועדה היה ויכוח מי יהיו חבריה, הפילו לנו את הנציגים שעליהם המלצנו. קיבלנו את לוקר כהנחתה של ראש הממשלה", הסביר גורם בכיר במערכת הביטחון. "בסוף נבחרו אנשים מצוינים אך התוצאה היא רעה מאוד, עם פספוס ענק. הדו"ח יהרוס את הצבא לאורך זמן.
"ראש הממשלה יצטרך להחליט מה עושים עם הדו"ח. אנשי לוקר הם לא דרג מדיני אלא ועדה בלבד, כך שלא נכון לומר שנסתום פיות. ביקשנו לקיים איתם 14 מפגשים שונים לפי נושאים כמו כוח אדם, ניהול משקי צה"ל, אימונים וכו', וקיבלנו תשובה: יש לכם ארבעה דיונים, לא מעבר, מתוך 42 הדיונים שקיימו.
"אחרי צוק איתן רבתי שעות עם לוקר כדי להיפגש לדיון נוסף על מסקנות המבצע. לא הייתה לנו שום אמירה. באתי לתת שם עדות, לא לנהל דיון. העברנו להם 1,845 דפי עבודה. הם פעלו כמו בית משפט. הם אמרו לנו לפני כחודש שנקבל את הדו"ח אחרי שהעיתונאים יקבלו. זה לא דבר סביר. לוועדה ציבורית, כמו לבחינת הריכוזיות במשק או ששינסקי לנושא הגז, היו מסקנות ביניים עם פרסום מקדים לדיון הציבור. יצא דו"ח רדוד עם מלא שגיאות. חצי שנה ביקשתי להיפגש עם לוקר והוא לא מוכן, כך גם הרמטכ"ל".
התשובה של הרמטכ"ל איזנקוט לדו"ח לוקר:
ראש הוועדה לוקר טען השבוע כי "כן היה דיאלוג ושיח עם ראשי מערכת הביטחון שגם הציבו משקיפים בדיונים". יועץ הרמטכ"ל לענייני כספים, תת-אלוף ששון חדד, טוען מנגד "כי לדיונים הפנימיים של הוועדה אף אחד לא הוזמן. הם דיברו באגרסיביות, חתכו אנשים באמצע הדיבור. אמרו לנו 'את ההערות שלכם תעירו בסוף'". הראל לא חסך בביקורת אישית בדבריו וטען כי "בדו"ח יש אמירות שדומות ל'סאונד בייטס' שיש בעיתונות".
לגופו של עניין, הוועדה דרשה להגביר את השקיפות על תקציבי מערכת הביטחון. הגורם הביטחוני טוען שכך לא ניתן יהיה לנהל את צה"ל: "לוקר מדבר על כך שכל פרויקט ביטחוני מעל 100 מיליון שקל יאושר על ידי המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). עכשיו נקנה מכשירי קשר חדשים לכל הצבא ב-170 מיליון, ובמל"ל יכולים להגיד לרמטכ"ל שלא מתאים עכשיו להחליף מכשירי קשר. המל"ל, לפי הדו"ח, תוכל להציג חלופות לתוכנית הרב-שנתית של הצבא וכך לשפוט אילו כוחות יהיו בצפון או בדרום.
"הדו"ח אומר שנרד ל-38 אלף אנשי קבע בצורה מתחכמת שמתעלמת מ-5,000 אנשי הקבע שאנו מורידים אחרי עבודת מטה מסודרת בצבא. איך נוריד עוד 2,500 ונביא אותה תפוקה? ועוד כשנוריד שליש מסדר הכוחות של החובה בגלל קיצור השירות לשנתיים. אין לחברי הוועדה אחריות לכלום? הם רוצים שנאשר תקני קצינים חדשים בנציבות שירות המדינה ובאגף התקציבים. אם נקים גוף בצבא לטיפול במנהרות, אז הנציבות תוכל להגיד שלא צריך לזה קצינים? הרי כבר היום יש במחשבי משרד האוצר בירושלים את כל תלושי השכר של כל אנשי הקבע. מאיפה יאיר לפיד הציג את תלושי השכר שלהם כשהיה שר אוצר? הוא לא גנב אותם, רק עשה פרינט".
"דו"ח מביך ומלא טעויות"
לטענת מנכ"ל משרד הביטחון הראל, הדרישה להגדלת השקיפות מביאה לעיוותים נוספים: הוא מתייחס לטענת הוועדה שלפיה לצה"ל יש השפעה גדולה מדי על 40% משטחי המדינה, משום שלצבא יש נציגים קבועים, קצינים, בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה. הראל: "הם רוצים להוציא את הנציגים האלה. מחר בבוקר ירצו להקים מגדלים של 20 קומות סביב 8200 וכך ינטרלו את 8200 בלי שום התנגדות".
הראל, שכיהן כסגן הרמטכ"ל עד 2009, שלח בתדרוך מסר גם לראש הממשלה: "לוקר ממליץ שהתקציב הקבוע למשך חמש שנים, שיעמוד על 59 מיליארד לשנה, יהיה 'הכול כלול', בניגוד לעבר. אם ירצו להקים גדר חדשה בגבול ירדן, אז זה יהיה 3.6 מיליארד שקל שיידחסו לתקציב. ירצו שנוציא משלחת סיוע לרעידת אדמה בחו"ל ב-27 מיליון שקל? מתוך תקציב הביטחון. כשראש הממשלה מרים אלינו טלפון הוא רוצה ביצוע ולא תשובה 'לך לאוצר'. כך טיפלנו בשפעת העופות, בסופות השלג, כך הקמנו מתקן מסתננים".
הראל הוסיף: "ישבו בוועדה שישה כלכלנים שניסו לנהל את תקציב הביטחון כאילו זה עסק כלכלי. החליטו ענת לוין, בנצי זילברפרב ולוקר, שהיה ראש מטה חיל האוויר ומזכיר צבאי שאינו חבר פורום מטכ"ל. הם ממליצים לאחד בין שתי זרועות של שבעה מיליארד שקל כל אחת, היבשה ואט"ל, על אלפי משרתים בכל זרוע, ולהקים פיקוד לוגיסטי מצומצם. עם מי הם דיברו? הם נפגשו שלוש פעמים עם שני אלופים במשך שעתיים והחליטו. הם מציינים שם שתקציב האימונים יהיה קשיח ויעמוד על 2.5 מיליארד. תקציב האימונים הוא חמישה מיליארד כיום. את הנתון שלהם הם הבינו לא נכון מאחד המסמכים שדיבר על תקציב האימונים לאימונים בזרוע היבשה. הדו"ח מביך ומלא טעויות. דיאלוג היה פותר זאת".
נספח הפגישות
עם זאת, נספח לדו"ח הוועדה מפרט את כל הפגישות והישיבות שקיימה הוועדה - ומשם עולה כי מספר הפגישות עם גורמים ביטחוניים גדול בהרבה ממספר הפגישות עם גורמים אזרחיים. בנספח מתוארות כל פגישה, התאריך שבה התקיימה והנוכחים בה. מהפירוט עולה כי הוועדה קיימה 17 פגישות באורך מצטבר של 37 שעות עם גורמים ביטחוניים, ורק 11 פגישות באורך מצטבר של 23 שעות עם גורמים אזרחיים.
הוועדה אכן קיימה פגישה אחת בלבד באורך של שעתיים עם שר הביטחון, אולם גם עם שר האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציגי המשרדים האחרים המעורבים בניהול תקציב הביטחון, התקיימה פגישה אחת שארכה שעתיים. בסך הכול קיימה הוועדה עשר פגישות באורך מצטבר של 23 שעות עם קצינים בכירים בצה"ל, ארבע פגישות באורך מצטבר של שבע שעות עם נציגי משרד הביטחון, שלוש פגישות באורך מצטבר של שבע שעות עם קצינים בכירים במילואים, שמונה פגישות באורך מצטבר של 17 שעות עם נציגי משרד האוצר ושלוש פגישות באורך מצטבר של שש שעות עם נציגי משרד ראש הממשלה, לרבות יו"ר המועצה לביטחון לאומי.
בנוסף לכך, היו שני משקיפים מטעם מערכת הביטחון ושניים מטעם האוצר בכל הישיבות. המשקיפים בוועדה היו ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון תא"ל ששון חדד ואל"מ יניב אללוף. סגן ראש המל"ל תא"ל (מיל') יעקב נגל, סגן ראש אגף תקציבים באוצר נח הקר ודניאלה פרתם מאגף התקציבים באוצר; סגן החשבת הכללית, רו"ח עמוס שקדי ורו"ח יובל רז מאגף החשבת הכללית באוצר, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה אמיר ברקן וד"ר יעקב ברוידא מבנק ישראל.
"זה יפרק את הצבא"
אחת הסוגיות הנפיצות בדו"ח נוגעת לפנסיית אנשי הקבע. הראל טוען שמשמעות יישום הדו"ח היא פיטורים מיידיים של 3,300 רבי סרנים, שיקבלו מענק ברוטו ממוצע של 760 אלף שקל, שאחרי ניכוי מס יגיע ל-400 אלף. "זה יפרק את צה"ל", הוא פוסק.
לדבריו, גם השימוש של הוועדה בהגדרה מי לוחם הוא מניפולטיבי: "קצין תחזוקה בגדוד או בחטיבה שלא יוצא הביתה וכל הזמן בשטח, הוא לא קרבי? נגדים שיופרשו בגיל 52 (לפי המלצת צה"ל, י"ז), ייצאו נגיד עם מענק נטו של 700 אלף שקל, ובגיל כזה ילכו לרווחה או להיות שומרים בקניון".
במשרד הביטחון הדפו את הטענות שלפיהן עובדי ממשלה אחרים פורשים בגיל מבוגר יותר: "שוטר פורש בגיל ממוצע 51 עם פנסיה ומורה בגיל ממוצע 54 עם פנסיה, לפי חוק הגִמלה משנת 1970. לפי החוק גננת מאלעד שלא עשתה צבא, וחלקן גם לא עשו שירות לאומי, תתחיל להיות גננת בגיל 19 ותפרוש לפנסיה בגיל 39. להם יש זכות להתאגד ולשבות, הם לא מחויבים כל שנתיים להחליף תפקיד ואזור מגורים בארץ, לא טוטאליים 24 שעות ביממה לתפקיד כמו אנשי קבע. יש בצבא כבר צונאמי של אנשים שרוצים לעזוב".
לצד כל אלה, בהקשר להצעת אכ"א השבוע שלפיה הצבא יקצר את השירות לבנים ל-27 חודשים, וכך ישרתו גם הבנות החל מ-2023, הודה הראל: "לא רק שר הביטחון לא שמע על זה, גם לא אני. גם אותנו זה הפתיע ואני לא יודע על סמך מה זה נאמר. זה טרם עבר אישור רמטכ"ל, כך שאיני יודע לחוות דעה".
מוועדת לוקר נמסר בתגובה לטענות: "הדו"ח כולל גם את דו"ח הפגישות שקיימה הוועדה ולפיו היו 17 מופעים של הצבא, בהם ארבע שעות שלמות על מסקנות צוק איתן. הצבא הציג לנו את כל מה שהוא טוען שלא הציג. ראש אמ"ן הופיע בפנינו ונתן לנו את תמונת המודיעין הרלוונטית. נפגשנו עם אלופים, היינו אצל ראש אכ"א כחודש לפני פרסום הדו"ח והצגנו לו את מודל הפנסיה שהמלצנו עליו. לוקר כן נפגש עם הרמטכ"ל לאחר מינויו של גדי איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל. לא מדובר בדו"ח מבקר המדינה שמועבר עותק ממנו לקבלת תשובות. עשינו את עבודתנו קודש למען הצבא, והאמירות האישיות אינן במקומן".
לפנייה לכתב/ת 
