התעשרות מהירה יש רק באגדות - כך תשקיעו
הדימוי שאנו מכירים משוק ההון רחוק מהמציאות: אין שכן שמתעשר ברגע ואין צעקות של סוחרים מיוזעים על רצפת המסחר. כפי שלא כל נהג הוא ראלף שומאכר, כך לא כל משקיע הוא וורן באפט. רוצים לדעת איך כן עושים את זה טוב? הכתבה הזאת בשבילכם
אנחנו חיים בעולם של דימויים. חלק ניכר מהם קועקעו בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. אם תשאלו אדם מהיישוב על שוק ההון, סביר להניח שהוא יחשוב על ליאונרדו דה קפריו מפזר מיליונים ב"זאב מוול-סטריט", או כל סצנה אחרת שנחרטה בזיכרונו הודות לבימאים המוכשרים של הוליווד.
לכתבות נוספות בשוק ההון
כמה הרוויחה טבע? עונת הדוחות מגיעה לשיא
הסודות של המקצוענים בוול-סטריט
אבל הדימוי של שוק ההון רחוק מהמציאות. רצפת המסחר המיתולוגית, שאכלסה סוחרים מיוזעים שזועקים "'קנה" ו"מכור", אופסנה בדברי הימים של וול-סטריט. הרוב המוחלט של הסוחרים יושבים כיום במשרד ממוזג או בסלון הביתי עם כוס קפה. הצליל היחיד שתשמעו בסביבה שלהם הוא לכל היותר הצליל שהמקלדת מפיקה כשלוחצים עליה ENTER. צעקות? זה הכי המאה ה-20.
דימוי נוסף של שוק ההון ששכיח בעיקר בישראל, הוא הדימוי של השכן שהתעשר. כל אחד מאתנו מכיר מישהו בסביבתו שקנה מניה ומספר ימים לאחר מכן היא זינקה במאות אחוזים בלי לראות בעיניים. הדימוי הזה מטשטש את המציאות. גם אם זה קרה למכר שלכם, זה היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. רוב הסוחרים בשוק ההון לא מתעשרים ביום. הם מתייצבים לעבודה כמו כל אחד מכם. כמו בכל תחום, יהיו את אלה שיבלטו וימשכו אליהם את הזרקור, אבל הרוב יהיו ממוצעים.
מצג שווא של רווחים
לצערנו, את התדמית של התעשרות בין ליל או בעגה המקומית "להביא את המכה", מתדלקות לאחרונה תוכנות ה-דמו (DEMO). ברוקרים המעוניינים למשוך לקוחות מציעים לכם להוריד את התוכנה שלהם בחינם למחשב הביתי ולהתחיל לסחור עם כסף וירטואלי מבלי להפקיד כסף אמיתי. בעצם, מדובר במשחק מחשב שמדמה את המציאות של מסחר בשוק ההון. התוצאה: סוחרים רבים מתעשרים ב-דמו וחושבים שכך זה עובד גם העולם האמיתי.
>>>רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
תוכנת ה-דמו מנטרלת את המרכיב האמוציונלי במסחר והתוצאות של המסחר ב-דמו, על פי רוב, טובות בהרבה מהתוצאות של מסחר חי. כאשר הברוקר מפקיד לכם 20 אלף דולר בתוכנת דמו ואתם רוכשים מניה, גם אם תראו אותה מזנקת ל-25 אלף דולר, סביר להניח שלא תתרגשו ולא תרוצו לממש רווחים. בדומה, אם המניה שלכם תצלול, קרוב לוודאי שבנונשלנטיות של סוחר ממולח לא תתרגשו ותמתינו עד שהיא תתקן את הירידות. בעולם האמיתי זה פשוט לא עובד כך.
בודדים הסוחרים שיראו את המניה שלהם יורדת ולא יקטעו את ההפסד, אלא יגיבו בקור רוח וימתינו שהיא תתקן את עצמה לפחות עד למחיר הקנייה. בנוסף, לא הרבה סוחרים ביתיים יראו רווח של 5,000 דולר בתוכנת המסחר שלהם ויישארו אדישים בציפייה לרווח גדול יותר. ה-דמו מנטרל את הרכיב המנטלי הכל כך אנושי, אבל חמור מכך הוא יוצר מצג שווא של רווחים. כך, יוצא שסוחרים ביתיים שהתעשרו ב-דמו בטוחים שהם מוכנים לטבילת האש של העולם האמיתי.
רק שהמציאות שונה מכל תוכנה. ההחלטות השקולות שהתקבלו כלאחר יד מפנות מקומן להחלטות שמערבות לא מעט אמוציות. פתאום הפסד של 100 דולר, שנראה זניח במשחק מחשב, גורם לסוחר הבלתי מנוסה להזיע. הוא מתחיל לחשב שב-100 דולר האלה היה ביכולתו לרכוש מזון בסופר, בובה לילדה או סתם לכסות עם זה חודש של ארנונה בחולון. המציאות השתנתה. החיים האמיתיים הם כבר לא משחק מחשב של מציאות מדומה.
גבר גבר
בישראל, אולי יותר מבכל מקום אחר בעולם, הנזק שגורמות תוכנות הדמו גדול יותר. התרבות המקומית, שלא מצטיינת בסבלנות יתרה, גורמת לסוחר הישראלי הממוצע, שעל פי רוב הוא גבר, להרגיש שפיצח את השיטה. שהמיליון הראשון נמצא מרחק נגיעה מהמקלדת. כשהגבר הישראלי מרגיש בטוח מדי בעצמו, התוצאה יכולה להיות מסוכנת. מאוד.
לא מעט סוחרים ישראלים עוברים מתוכנת ה-דמו היישר לאוטוסטרדה של שוק ההון ולוחצים בכל הכח על הדוושה. אלא בדיוק כפי שלא היינו רוצים שנהגים ללא רישיון יעלו על הכביש ויסכנו את עצמם, כך אנחנו לא רוצים לראות סוחרים חסרי ניסיון, שמסכנים עצמם פיננסית.
לא כל נהג הוא ראלף שומאכר ולא כל משקיע הוא וורן באפט. מעטים האנשים שיכולים לנהוג במהירויות של 250 קמ"ש, כפי שמעטים האנשים שהקימו אימפריות פיננסיות מהשקעה בשוק ההון. יחד עם זאת, חוסר היכולת של רובינו לנסוע במהירות 250 קמ"ש אין משמעו שלא נעלה על הכביש. כולנו ממשיכים לנהוג, רק שאנחנו עושים את זה בקצב שמתאים ליכולות שלנו ולחוקים. הבעיה, שבשוק ההון לא התוו לנו את הדרך. אין מגבלות. אין חוקים. כל סוחר הישר בעיניו יעשה. ירצה - יטוס במהירות 250 קמ"ש. ירצה - יתרסק. אין מי שמשגיח. אין מי שאוכף.
מהמרים בתחפושת של משקיעים
המחוקק מודע לבעיה, אבל במידה מסוימת ידיו כבולות. הצורך להגן עלינו פיננסית, מתנגש בערך היסוד של חופש הפרט. לא ניתן להגביל אזרח שומר חוק שעמל עבור כספו מלהשקיע את ממונו בשווקים. הבעיה היא, שאותם סוחרים שנכנסים לשוק בלי יידע בסיסי הם לא יותר ממהמרים.
אלפי בני אדם שהורידו תוכנות דמו, בטוחים שהניסיון המפוקפק שצברו במציאות המדומה חופף לחיים האמיתיים. המינופים שמציעות התוכנות, פי 100 ויותר, גורמות למתעשרים המהירים לטוס במגרש האמיתי של וול-סטריט בלי בלמים. ההתרסקות עבורם היא בלתי נמנעת, כל עוד הם לא יקבלו כלים בסיסים להתמודד עם השווקים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות חינוך פיננסי מגיל צעיר, שיספק לציבור הבנה יותר מעמיקה על העולם הפיננסי ועל התנהלות שקולה ומושכלת עם כספים.
בעוד שנראה לנו מובן מאליו שקריאה וכתיבה הם כלים בסיסים שהאדם המודרני נדרש להם על מנת להתמודד עם חיי היום-יום ושוק העבודה ושזו חובתה של המדינה לספק כלים אלה לכל אחד, ההבנה כי הדבר נכון גם לתחום הפיננסי עוד לא הבשילה בקרבנו. אלא שבעולם בו האחריות הפיננסית עוברת לפרט, אין מנוס מלהכיר בכך שזו חובתה של המדינה לצייד אותנו בכלים להתמודד עם העולם החדש.
ברור שחינוך פיננסי להמונים לא יסגור הרמטית את הפרצות. לא נוכל להוריד מהאוטוסטרדה של וול-סטריט את אותם סוחרים, שללא יידע וניסיון, מחליטים להמר על כספם, אך כן נוכל לצמצם משמעותית את מספר הנפגעים ובמקביל להגדיל משמעותית את היכולות של ההמון לנהל בחירות כספיות שקולות ואחראיות.
עלינו לקוות שלא ירחק היום והמדינה תבין כי השכלה פיננסית היא הכרחית על מנת שאזרחיה יוכלו להתמודד עם מציאות החיים המשתנה. צעידה בכיוון זה תביא במידה ניכרת למיגור תופעת ההימורים בשווקים והיא עשויה להעניק לרבים עתיד בטוח יותר כשיגיעו לגיל פרישה. לפתחו של המחוקק מוטלת החובה להדריך את הציבור הרחב כיצד לעשות זאת נכון.
הכותב הוא אנליסט ומומחה למסחר בשוק ההון, מייסד "סימפל טרייד " - בית הספר למסחר בשוק ההון