5 יריות, אופנוע מיוחד וצילום נעל בזירה: כך פוענח ניסיון חיסול אלי טביב
אופנוע לא ברור, גברים חסונים בלתי מזוהים. תיעוד האבטחה מליל הירי בבעלי בית"ר ירושלים בכפר שמריהו, ומסיור ההכנה שקדם לו, נראה חסר ייחוד. אבל עין חדה של בלש, מעקבים, תרגילי חקירה וכדורגלן שחשב שיש לו חבר בתא המעצר חשפו את חבורת המתנקשים. ynet מציג את הסיפור המלא מאחורי הפיצוח. איך יגלו מי הזמין את החיסול?
אלי טביב אמור היה למות באותו הלילה בכפר שמריהו. הבעלים של בית"ר ירושלים ניצל בזכות האינסטינקט שזרק אותו לצד, והותיר את מקבץ כדורי האקדח על ריפוד המושב במכוניתו. שני המתנקשים על האופנוע נמלטו, נקלטו במצלמות האבטחה של היישוב, אך פניהם לא נראו בתיעוד. גם החושך מנע זיהוי. ובכל זאת - עין חדה כתער של בלש מנוסה הפכה את התמונה המעורפלת הזו לקצה החוט לפיצוח.
"מקסו", איש היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב, ישב שעות על המצלמות. בעברו שירות ביחידה הסמויה של המשטרה, המתמחה במעקבים. שני פרטים קטנים שזיהה בסרטון האפל – מיקום האגזוז באופנוע וספרה אחת, רק אחת, בלוחית הזיהוי – הובילו את החוקרים לחוליית המתנקשים, שהיום (ו') הואשמו בניסיון הרצח של טביב במוצאי שבת, 28 בפברואר השנה.
עד לבית המשפט הדרך הייתה ארוכה, והגילוי המבריק של "מקסו" היה רק תחילת סיפור הפענוח הסבוך. איך בדיוק הגיעו החוקרים לשלושת הקושרים וכיצד הצליחו לגרום להם ליפול ולעשות טעויות? מהי הטעות הבאה שלה מחכים על מנת לפתור את החידה הגדולה באמת? מאה על 100 מאחורי הקלעים של החקירה.
"יורים בי, יורים בי"
אלי טביב הוא לא מסוג הקורבנות שבמשטרה אוהבים לעבוד בשבילם. שנה וחצי לפני ניסיון הרצח הוא אוים באמצעות רימון רסס שנמצא מתחת למכוניתו, ולמרות זאת העדיף שלא לשתף פעולה. גם אחרי אירוע הירי השנה, כשהגיע למשרדי הימ"ר ונפגש עם קודקודי היחידה שביקשו לדלות ממנו מידע על סכסוכים, טביב התעקש שאין לו כאלה.
"אוקיי. תקראו לי שוב אחרי שיהרגו אותו", אמר אחד מבכירי יחידת החקירות בחדר, "הוא לא מבין כנראה את המצב". לטביב נפל האסימון. הוא אמנם לא נקב בשמות אבל בהחלט החל לשתף פעולה. לכולם היה ברור כי לבעלי בית"ר, בעבר בעלי הפועל תל אביב שהתחיל בכלל בהפועל כפר סבא, יש סכסוך שהוא סוחב מהכדורגל. גם טביב הבין שהכדורים שנורו לעברו נועדו להרגו - לא להזהירו.
כמה דקות לאחר חצות, בלילה שבין פברואר למרס השנה, טביב הגיע עם הרכב שלו לביתו שבכפר שמריהו. הוא כיבה את המנוע ונשאר לדבר עוד קצת בטלפון עם סוכן השחקנים רונן קצב. אז הגיח מתוך העלטה אופנוע כבד ועליו שני רוכבים. הם עברו את הרכב, עצרו בפתאומיות ופנו פניית פרסה. הדבר עורר את תשומת לבו של טביב. בדיעבד ייתכן שהמהלך המפתיע של האופנוענים מנע מהם לממש את המטרה הרצחנית, והציל את חייו.
במצלמות האבטחה נראה הרוכב שישב מאחור, אדם שרירי, יורד עם אקדח, מתקרב למכונית ויורה כמה כדורים. טביב מבחין בו וצועק לטלפון "יורים בי, יורים בי". הוא זורק עצמו לצד והכדורים מפספסים אותו. רסיס אחד פוגע בידו והוא נפצע קל.
עם המידע הזה וחמישה תרמילי קליעים מזירת הירי, צוות החקירה המיוחד של אבי גולדשטיין ושרון מלכה בימ"ר תל אביב יצא לדרך.
אלפי שעות של צילומי אבטחה
החוקרים סרקו את מצלמות האבטחה בכל כפר שמריהו וזיהו את האופנוע שעליו רכבו השניים עוזב את היישוב היוקרתי רגע לאחר הירי. עוד נצפה האופנוע דקות ארוכות לפני הירי, אז הגיעו המתנקשים לסיור סריקות. אבל מלבד דמויות לא ברורות, בקושי ניתן היה להבחין במשהו תחת העלטה.
על פניו, המתנקשים לא טעו. אלא שהם לא לקחו בחשבון את העיניים של "מקסו", העוקב לשעבר, מומחה בפענוח מצלמות שמאחוריו אלפי שעות מול סרטי אבטחה. הוא הביט שוב ושוב בתיעוד, עד שהבחין בפרט ייחודי. ברוב המכריע של האופנועים האגזוז נמצא בצד ימין. באופנוע שבצילום, דווקא בשמאל. בדיקה מעמיקה יותר העלתה את הסוג והדגם: אפריליה 850 SVR.
גם אחרי הגילוי הזה, "מקסו" לא עזב את סרטי הצילום. שבועיים לאחר הירי, הצליח לגלות כי אחד משמונת המספרים בלוחית הרישוי באופנוע הוא 4. בדיקה במשרד הרישוי גילתה כי יש רק שניים כאלה: אחד בבעלות תושב פרדס כץ שבמשטרה מגדירים "נורמטיבי", השני שייך לבחור בשם ישראל חיים (קדושים), בן 25 מהרצליה.
בימ"ר העריכו כי הירי לא התרחש ללא עבודת הכנה. עוד במצלמות היישוב, כמה ימים לפני הירי נראה אופנוע שנכנס – דווקא באור יום – שבריר שנייה לפני שהמחסום בכניסה יורד. הוא פנה לבית של טביב.
גם בסיור המקדים היו אלה שני גברים חסונים, אבל עם אופנוע טי-מקס שלוחית הרישוי שלו זוהתה במלואה. הם פעלו בשאננות, ולא עם אופנועים גנובים כמו שעושים לרוב עבריינים במקרים כאלה. בעלי האופנוע - אותו אדם, ישראל קדושים חיים.
עד אז, השם לא היה מוכר לחוקרי הימ"ר. כשחיפשו עליו מידע מודיעיני הבינו שחיים מוביל כנופיה קטנה בהרצליה שמתמחה בעיקר בפריצות, אבל אנשיה מקושרים היטב לעבריינים אחרים באזור המרכז. המעקב אחריו החל, והוליד מידע על האנשים שאיתם הוא מסתובב. בחבורה היה גם דימה רובינסקי, כדורגלן מכבי הרצליה מהליגה הלאומית.
הפריצה
נחזור למצלמה מסיור ההכנה: רוכב האופנוע, הבחינו החוקרים, לובש נעל ייחודית שניתן לראות על גביה את הלוגו: Under Armour. הם רשמו והבטיחו לעצמם להשתמש במידע בהמשך.
החבורה, כך הוחלט, תזכה לליווי צמוד של הבילוש ויחידת העיקוב 24 שעות ביממה, מתוך תקווה שיעשו טעות ויקשרו עצמם לאירוע הירי. ההאזנות השתלמו. מאחת השיחות הבינו שהצעירים מהרצליה פורצים לדירה בעיר. בימ"ר לא רצו "לשרוף" את המעקב ולא עצרו אותם אחרי הפריצה.
חלפו עוד כמה שבועות עד תחילת יולי, אז החליטו במשטרה לעבור לחקירה הגלויה. התוכנית: לתפוס את חיים ורובינסקי יחד, ולגרום לרובינסקי לעשות טעות. בשעה שהשניים נסעו ברכב בעיר, קפצו עליהם בלשים והודיעו לחיים כי הוא עצור בחשד לירי על אלי טביב. את רובינסקי הם שאלו כמה שאלות, ערכו עליו חיפוש ועזבו אותו לנפשו.
בפועל, הבלשים לא הורידו את עיניהם מרובינסקי, והטלפון שלו נותר תחת האזנה. לא חלף זמן רב עד ששותף שלישי, שירן דהרי, שעד לאותו רגע לא היה מוכר לחוקרים, נכנס לתמונה. רובינסקי שוחח איתו בטלפון וסיפר לו על מעצרו של חיים. אחרי שעה, הבלשים הגיעו לעצור את רובינסקי.
"אתה עצור על הפריצה לבית", אמרו לו. הכדורגלן רובינסקי נשם לרווחה. הוא ידע שאכן פרץ לבית, אבל הסיק מכך שבימ"ר לא קושרים אותו לסיפור טביב, ולא הבין שרק רוצים "להרדים". כדי להתקדם בחקירה, הכניסו אותו לתא יחד עם עציר שהציג עצמו כחלק מפרשה 512, שבמסגרתה נעצרו בכירי עולם הפשע ואנשיהם.
רובינסקי, שחשש מהפללה על אירוע הפריצה, ניסה דווקא לרכוש את אמונו של העבריין שישב עמו ולא שיער שמדובר במדובב. לכן הרשה לעצמו לדבר ולהתרברב דווקא על ניסיון הרצח של אלי טביב. החבר לתא גילה בקיאות גדולה בתחום העבריינות בהרצליה ובמפת הסכסוכים, ורובינסקי נפל בפח. הוא שוחרר מתיק הפריצה, אבל נעצר יממה לאחר מכן - הפעם בגלל "הדבר האמיתי": ניסיון הרצח.
הראיות עלו באש
החוקרים ערכו חיפוש בביתו של העצור החדש ולא הופתעו למצוא נעל Under Armour שהופיעה בצילומי האבטחה. אז כבר לא היה להם ספק: רובינסקי היה בצוות החיסול, כעת נותר רק להוציא ממנו הודאה.
שוב באותו תא מעצר עם "העבריין מפרשה 512", רובינסקי חש שהם כבר חברים. "עצרו אותי עכשיו על ניסיון רצח טביב", סיפר לחברו, ובהמשך גם פירט: "אני זה שנהגתי באופנוע, ושירן הוא זה שירה בו". עוד סיפר הכדורגלן שישראל חיים (קדושים) סיפק את האופנוע, והוסיף פרט מוכמן נוסף – הדבקנו מדבקות על האופנוע כדי שלא יזוהה, ואחרי הירי שרפנו אותן ואת הבגדים. "אבל אין לנו שום קשר לטביב", אמר רובינסקי למדובב.
לחוקרי הימ"ר, שעליה מפקד ניצב-משנה גדי אשד, זה כבר הספיק כדי לגבש תמונה: השלושה הם שכירי חרב של צד שלישי שביקש לחסל את טביב. כעבור עוד כמה ימים של שתיקה מצד כל החשודים, עומת רובינסקי עם "העבריין" והבין שנפל בפח.
בינתיים, על אף המחיר הצפוי - איש מהשלושה לא נשבר וסיפק את המידע על מזמין העבודה. במשטרה הפנימו שהשלושה לא יספקו עוד סחורה בשלב זה, והחליטו להסתפק בכתב אישום נגד החוליה. אבל לכולם ברור שזהו לא סוף הסיפור, וקצה החוט הבא עוד יבוא. "הם לא יישבו ככה סתם בכלא", העריכו גורמים בימ"ר. "מישהו יצטרך לשלם על זה, והרבה כסף".
לפנייה לכתב/ת 
