ד"ר שאלה: למה אנחנו צורחים כשנבהלים?

נבהלתם וצעקתם בקול מחריש אוזניים? זה לא קורה סתם. המנגנון האבולוציוני הזה, נועד להגן עליכם. הדוקטור עם כל ההסברים

ד"ר איתי גלפורסם: 03.08.15 , 12:04

בין אם ראיתם ג'וק, נחש, כריש בלב ים או את החברה הטובה שוכבת עם הבעל, הצרחה שפלטתם איננה מחרישת אוזניים סתם כך: זהו עוד מנגנון אבולוציוני שעושה לא מעט כדי להגן עליכם. רוצים לדעת עוד? הנה ההסבר:

צרחה כידוע, פולטת קול עז לחלל האוויר, בווליום גבוה במיוחד בעיקר אצל נשים: כן, צרחה נשית יכולה להגיע גם ל-140 דציבלים, רעש שנשמע ממטוס סילון קרוב. פליטת האוויר דרך מיתרי הקול בצעקה היא מהירה מאוד, כשמיתרי הקול נמתחים ומעלים את האוקטבות לדרגות גבוהות.

סצינת המקלחת המפורסמת מ"פסיכו" של היצ'קוק. מה עושה לכם הצרחה?

אנחנו צועקים לא מעט: בכביש, במגרש הכדורגל, בחדר המיון, בבית. מחקרים מלמדים כי ילדים להורים שהתנהלו בצעקות, עשו כך בעצמם, ולכן לצעקה יש השפעה סביבתית: תתרגלו לצעקות, תתחילו לצעוק בעצמכם.

מעניין לגלות, שאצל בעלי חיים מסויימים, הצעקה היא אמצעי לביטוי של עונג. מחקרים בקופים גילו שנקבת הקוף צורחת בזמן סקס, מה שמסייע לקוף הזכר לפלוט את הזרעונים בשיעור גבוה בעשרות אחוזים, מאשר כאשר הנקבה אינה צורחת. הצרחות האלו מתרחשות כמובן גם בעת יחסי מין אצל בני אדם, מה שמגביר אצל חלקכם את תחושת הסיפוק המיני.

אבל כשמדובר בבהלה, העסק שונה לגמרי: מראה מבעית, גורם לנו רפלקסיבית לצרוח. אז למה בעצם זה קורה? מבדקים שנערכו על בעלי חיים, גילו כי רבים מהם מתקשרים כך בעת מצוקה, וקוראים לעזרה. על פי ההערכות, סימן המצוקה האבולוציוני הזה נותר גם אצלנו והבהלה ובעקבותיה הצעקה נועדו להציל את חייכם.

הצעקה דורשת גם השקעה אנרגטית: היא מעלה את לחץ הדם וקצב הלב, מפעילה בעוצמה את הסרעפת להוצאת האוויר, ומפעילה גם את שרירי הבטן. הפעילות האנרגטית הזו, בעלת אפקט גם על הפחד, ומסייעת להתגבר עליו.

מפתיע לגלות אגב מה שמתרחש בעת חלום מבהיל: אתם לרוב משתוקקים לצרוח בשל המראה המזוויע או המפחיד שנראה לנגד עיניכם כביכול, אך אינכם יכולים להשמיע קול בשל השיתוק של שרירי הגוף ומיתרי הקול. בשל היעדר היכולת שלכם לצרוח בזמן החלום, גוברת תחושת הפחד והתסכול. חוסר היכולת שלנו לצרוח בעת השינה העמוקה מדגים היטב עד כמה עוזרת לנו הצרחה בזמן הפחד.

יש לכם שאלות על תופעות מעניינות בגוף? שלחו אלינו ונפרסם