מלחמת ספינים והיסטוריה של כישלונות. ג'ונתן פולארד משלם את המחיר
בממשלת ישראל לא אהבו את יצירת הקשר בין שחרור פולארד להסכם עם איראן וחששו שמדובר בספין אמריקני. גם שרת המשפטים האמריקנית הבהירה שמוגזם לקבוע שיש קשר בין הדברים. מדוע כשלו כל הניסיונות לשחרר את פולארד, מתי היו הכי קרובים לשחרורו ומה הסיכוי שיתקבל בנתב"ג כגיבור לאומי?
מלחמת הספינים החלה על רקע דיווח בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבו צוטטו בכירים בממשל האמריקאי שאישרו שהממשל ישחרר בקרוב את פולארד, בתקווה שהמהלך ירכך את היחסים המתוחים עם ישראל על רקע התנגדותה החריפה של ישראל להסכם הגרעין עם איראן. למרות שהבית הלבן מיהר להכחיש את הקישור לאיראן, הדיווח עורר זעם רב בישראל.
בהתייחסות ראשונה לדיווחים על שחרורו הצפוי של פולארד, הבהירו בכירים בממשלת ישראל כי אין כל קשר בין שחרורו של פולארד לבין ההסכם עם איראן וכי "פולארד אמור להשתחרר ב-21 בנובמבר 2015 כשיסיים 30 שנות מאסר. אם הממשל האמריקני יתערב בכך זה דבר חמור ביותר".
אחרי שבבית הלבן טענו כי אין קשר בין שחרור פולארד לרצון לפייס את ישראל בעקבות ההסכם, הלילה (א') הבהירה זאת שרת המשפטים האמריקנית לורטה לינץ'. "יהיה מוגזם לחשוב מצד אנשים שאחרי 30 שנה ישוחרר פולארד וזה יעלה בקנה אחד עם הסכם הגרעין", אמרה לינץ' בפורום בנושאי ביטחון באספן.
מנגד, הסנאטור ג'ון מקיין, שידוע בתמיכתו בשחרור פולארד, חושב אחרת. "יכול מאוד להיות שמנסים לפייס את ישראל בדמות שחרור פולארד. אני מאוד אצטער אם זו תהיה הסיבה", אמר מקיין. "הוא בגד בארה"ב, אבל הגיע הזמן לשחררו".
בכיר בממשלה אמר: "לפני שלושה שבועות נערך לפולארד שימוע בפני ועדת השחרורים של בית הכלא. אין כאן שום מעורבות של הממשל האמריקני או הישראלי. זה הליך משפטי רגיל. הניסיון לקשור את זה להסכם עם איראן הוא קשקוש מוחלט. הוא אמור להשתחרר כי סיים לרצות את עונשו במלואו".
כבר בשבוע שעבר דווח באתרי חדשות יהודיים בארצות הברית כי גוברים הסיכויים לשחרורו של פולארד ב-21 בנובמבר. הממשל סירב להתייחס לדיווחים האלה עד שבסוף השבוע צוטטו בכירים בממשל בראיון לוול סטריט ג'ורנל. העיתון ציטט גם בכירים בממשל שטענו שאין קשר בין השחרור לבין הכעס בישראל על ההסכם עם איראן, וכי מדובר בהליך משפטי טהור.
בבית הלבן מסרו בתגובה, כי ועדת השחרורים היא זו שתקבע בעניינו של פולארד. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אליסטר בסקי, אמר כי "המעמד של פולארד ייקבע על ידי ועדת השחרור על תנאי, על-פי הנוהל הנהוג. בשום אופן לא קיים קשר בין המעמד של פולארד לבין שיקול של מדיניות חוץ". במקביל נמסר ממשרד המשפטים האמריקני כי על פולארד לסיים לרצות את עונשו עד תומו.
בממשלת ישראל לא אהבו את יצירת הקשר בין שחרור פולארד לבין ההסכם עם איראן וחששו שמדובר בספין אמריקני. בצעד חריג - למרות השתיקה הישראלית המסורתית בעניין הזה - בחרו בכירים בממשלה להבהיר ששחרורו של פולארד מחוייב מהחוק האמריקני וכי אין כאן כל משא ומתן או שאלה פוליטית.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי אמר כי "ארצות הברית הייתה חייבת לשחרר את ג׳ונתן פולארד כבר לפני שנים. שורה ארוכה של אישים אמריקנים מתחומי הביטחון והמדיניות הביעה בשנים האחרונות תמיהה פומבית על הנוקשות של הממשל בעניין המשך מאסרו. כל יום נוסף שפולארד נמק בכלא ללא הצדקה מעיב על תחושת הצדק. אני מקווה שללא כל קשר למחלוקת הלגיטימית בין ישראל לארצות הברית בנושא הסכם הגרעין עם איראן - אוכל להזמין את פולארד להתארח בסוכתי בחג סוכות הקרוב".
שרת התרבות והספורט מירי רגב ציינה כי: "פולארד ראוי להשתחרר מכלאו לא כפיצוי על הסכם הגרעין עם איראן. פולארד ראוי היה להשתחרר מזמן, ההסכם האיראני הוא טעות גדולה, הסכם כניעה לטרור". ח"כ נחמן שי מהמחנה הציוני, שהוא יו"ר השדולה הפרלמנטרית לשחרור פולארד אמר כי "פולארד הוא לא קלף פוליטי והניסיון להפוך אותו לכזה ולכרוך אותו עם עסקת איראן או עם שחרור אסירים ערבים הוא מגוחך, מביש ומשפיל. הגיעה העת לשחרר את פולארד. הוא הרוויח את החופש שלו בזכות ולא בחסד. 30 שנים בכלא, יותר מאשר כל אסיר אמריקני על עבירה דומה. ישוחרר פולארד, עכשיו".
ח"כ מייקל אורן (כולנו) אמר כי "אם הדיווחים על שחרורו הקרב של פולארד אכן נכונים, אני אהיה מאושר מאוד. בתור שגריר ישראל שביקר את פולארד בכלא ופעל ללא הרף לשחרורו אני יודע עד כמה יציאתו מהמאסר הממושך היא מעשה של חמלה שנוגע ללבו של כל ישראלי. כמובן שאין קשר בין שחרורו של פולארד, שהוא נושא של רחמים וצדק, לבין העסקה הרעה עם איראן, שהיא סוגיה של ביטחון וקיום".
השר לשעבר רפי איתן היה ראש הלק"מ (הלשכה לקשרי מידע) בעת מעצרו של פולארד ב-1985, ולמעשה האחראי על מפעילו. בעקבות חשיפת הפרשה, פרש איתן מקהיליית המודיעין, הלק"מ פורקה ופולארד ומקורביו האשימו את איתן בהפקרתו. בעקבות הדיווחים אמר איתן: "מה שלא אגיד, אין לי השפעה על זה. כמו כל אזרח ישראלי אני מקווה ומאמין שהוא ישוחרר, אך מעבר לזה אין לי שום ידיעה בנושא, רק תפילה ותחינה שישוחרר".
המועמד הרפובליקני לנשיאות, הסנאטור לינדזי גרהאם, אמר ש"שחרורו של פולארד יהיה לא יותר מנסיון פאתטי של הממשל לזכות באהדה של בני בריתנו הישראלים שמתנגדים מקיר לקיר לעסקה המסוכנת עם איראן".
מקלינטון ועד אובמה
פולארד, שנעצר ב-1985, הורשע בריגול נגד ארצות הברית על קשירת קשר להעביר לישראל מידע ביטחוני ובשנת 1987 נידון למאסר עולם. ועדת השחרורים יכולה לשחרר אותו, או לחילופין לטעון שפולארד הפר בקביעות ובצורה רצינית את חוקי הכלא, או שיש סיבה הגיונית לחשוש שהוא יבצע פשע לאחר שחרורו. לכן שחרורו של פולארד אינו קשור להסכם הגרעין עם איראן או לכל הסכם אחר של הממשל האמריקני.
בשלהי שנות ה-90 של המאה שעברה, יותר מעשר שנים אחרי שפולארד נעצר, ממשלת ישראל החלה לקחת עליו אחריות. ג'ונתן הפך ליונתן ומצעד של שרי ממשלה הגיעו לביקור בכלא באטנר בצפון קרוליינה ועשו כותרות פטריוטיות על חשבונו של פולארד, שחשב שהנה הוא הולך הביתה. אני הגעתי לביקור בכלא עם השר לשעבר אלי ישי. בכניסה חתמנו על כך שנדבר רק אנגלית, השר ישי דיבר כמובן רק עברית, אבל איש המודיעין של חיל הים האמריקני שנלווה אלינו הקשיב ולא נראה מודאג במיוחד.
פולארד היה חד ומוכן היטב לפגישה זו ולפגישות הרבות שהיו אחריה עם שרים, שגרירי ישראל בוושינגטון וקונסולים מאטלנטה, אבל שום דבר לא יצא מזה. האסטרטגיה של עשיית רעש במקום להוריד פרופיל, פגעה קשות בפולארד. בשני ראיונות באותה תקופה שקיימתי עם בכיר ב-CIA ועם מפקדו היהודי במודיעין של חיל הים, הם התקשו להבין מדוע ישראל עומדת מאחורי האיש שניסה לדבריהם למכור סודות מדינה לישראל, אבל גם לכמה מדינות אחרות.
במשך כל השנים הללו היו שתי הזדמנויות לשחרר את פולארד ולשתיהן קשור ראש הממשלה נתניהו: הראשונה הייתה בשיחות וויי פלנטיישן ב-1998. נתניהו לחץ והנשיא דאז ביל קלינטון נטה להסכים, אבל ראש ה-CIA ג'ורג' טנט איים בהתפטרות ושחרור פולארד נפל. הפעם השנייה הייתה בשיחות שהיו בשנה שעברה שאותן הוביל מזכיר המדינה ג'ון קרי בין ישראל לפלסטינים. קרי קיווה ששחרור פולארד יסייע לקידום השיחות, אבל השיחות קרסו ואיתן המאמץ האחרון לשחרר את פולארד לפני הזמן.
במשך כל השנים העלו ראשי המדינה את נושא פולארד בכל פעם שהגיעו לבית הלבן. גם הנשיא לשעבר שמעון פרס ביקש זאת אישית מהנשיא ברק אובמה, אבל זה לא עזר. גורמים בבית הלבן הסבירו שהנשיא האמריקני לא ישחרר מהכלא מרגל, כאשר בכלא נמקים כאלה שהורשעו בפעם הראשונה על שימוש בסמים, בעיקר שחורים, שקיבלו עונש מאסר של עשר שנים.
הנשיא בוש הבן היה אוהד גדול של ישראל, אבל ראשי הממשלה לשעבר אריק שרון ואהוד אולמרט גילו כל אחד בזמנו שהוא מתנגד גדול לשחרור פולארד. הרפובליקנים הביטחוניסטים היו המתנגדים הגדולים ביותר לשחרור. בשנים האחרונות התרחש מפנה ובכירים רבים לשעבר מהממסד הביטחוני והמשפטי, הצטרפו לבקשה לשחרר את פולארד. לבקשת השחרור הצטרפו גם שני מזכירי מדינה רפובליקנים לשעבר, הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ וראש ה-CIA ג'יימס וולסי, שמונה על ידי ג'ורג' בוש האב.
מבחינת הנשיא אובמה, פולארד מעולם לא שימש כקלף מיקוח. הזוי לחשוב שאובמה ישחרר את פולארד כדי לרכך את ישראל בגלל חתימת הסכם הגרעין עם איראן, כאשר במסגרת אותו הסכם הוא לא התעקש על שחרורם של שלושה אסירים אמריקנים באיראן ונעדר אמריקני נוסף. אובמה זוכה לביקורת עצומה בארצות הברית על כך שהאסירים האמריקנים לא שוחררו במסגרת ההסכם.
בשנה שעברה דחו ועדת שחרורים ומשרד המשפטים האמריקני בקשה רשמית שהגיש פולארד לשחרור בתנאים מגבילים, אחרי 29 שנה בכלא. ההחלטה בשנה שעברה התקבלה לאחר ששני נציגים של הממשל שהופיעו בפני הוועדה הסבירו ששחרורו של פולארד כעת הוא "זלזול בחומרת העבירה ומסר של חוסר כבוד לחוק". ההתנגדות האמריקנית לשחרור התקבלה באכזבה עמוקה בישראל וכן בוועד למען שחרור פולארד, שכן שבעה חודשים קודם לכן - באפריל 2014 - הביע מזכיר המדינה ג'ון קרי נכונות לשחרור פולארד כחלק מביצוע הפעימה הרביעית של שחרור האסירים בידי ממשלת ישראל, ובכללם 14 אסירים ביטחוניים מזרח ירושלמים. ממשלת ישראל סירבה בסופו של דבר לבצע את הפעימה הרביעית - עקב סירוב הפלסטינים להאריך את המשא ומתן - וכך גם טורפד שחרורו של פולארד.
גם אם ייצא מהכלא בדיוק 30 שנה לאחר מעצרו, הוא ודאי ישוחרר בתנאים מגבילים. פולארד יצטרך לחיות באזור מוגדר בארצות הברית, להתייצב בקביעות בתחנת משטרה מקומית וייאסר עליו להעניק ראיונות, לכתוב ספר או להרצות על הפרשה ועל תקופת מעצרו. קשה להעלות על הדעת שוועדת השחרורים תאפשר לו במסגרת השחרור על תנאי לעלות על מטוס לישראל, להתקבל בנתב"ג בשירה וכגיבור לאומי על ידי תומכיו ולפתוח בסדרת ראיונות נגד ארצות הברית.
רעייתו, אסתר פולארד, קיבלה במוצאי שבת דיווח על ההתפתחויות מארצות הברית מיו"ר הוועד למען שחרור פולארד, אפי להב. היא לא חשה בטוב וביקשה שלא להגיב על הדיווחים. גורמים המקורבים לאסתר אמרו, כי "יש תחושה שאנו מתקרבים לרגע האמת אבל הדברים עדיין לא ברורים ולא נגיב עד שלא יהיה מסמך רשמי של הוועדה".
רעייתו לשעבר של פולארד, אן, אמרה לערוץ 10 בעקבות הידיעה על שחרורו הקרוב: "לאורך 30 השנים האחרונות כמעט, צצים מדי פעם דיווחים על כך שהשחרור של ג'ונתן עומד להתרחש בקרוב, שג'ונתן על המטוס, עושה את דרכו לארץ, וזה מעולם לא התממש. על ג'ונתן גזרו מאסר עולם, אין כאן מקום לטעות. מאסר עולם במערכת הפדרלית בארצות הברית עלול להיות כרוך בישיבה בכלא לכל החיים, עד המוות. לכן הכרחי ביותר לשחרר את ג'ונתן עכשיו. איך הוא הצליח להסתדר במשך 30 שנה כמעט? מבחינתי זה נס, אבל הוא מאוד חולה".
בשנים האחרונות חלה הידרדרות במצבו הרפואי של פולארד, שיחגוג בחודש הבא יום הולדת 61 והוא אושפז ואף נותח כמה פעמים מחוץ בכלא, כאשר בחלק מהמקרים מדובר היה בסכנה ממשית לחייו.