אין לנו סיכוי. וזה מצוין / על הגרלת המונדיאל
ספרד מדהימה, איטליה אדירה, אלבניה בהתקדמות גדולה וגם מקדוניה לא קלה בכלל. אנחנו לא נעלה, ולא בגלל שאננות, או תקשורת שניפחה ציפיות. פשוט כי אנחנו לא טובים מספיק. שרון דוידוביץ' פסימי. אבל גם אופטימי
אוקיי, אתם צודקים. הגרלת מוקדמות מונדיאל 2018 הייתה קשה במיוחד, אבל שנייה. בואו נסתכל על דברים בצורה ריאלית.
כמה צריך כדי להעפיל לרוסיה - 20 נק'? בהחלט אפשרי. אפילו ריאלי. קודם כל, בואו נסגור את הסיפור עם ליכטנשטיין ומקדוניה על 12 נק' בטוחות בכיס. הרי עם ליכטנשטיין תמיד קל לנו ולמה מי זו מקדוניה? זה לא שנאומוסקי משחק שם חלוץ מרכזי...מקדוניה. בסדר.
הלאה. אלבניה? סבבה. נבחרת סבירה, אבל אין שום סיבה לא להוציא 4 נק' מהמפגש הכפול איתה. וגם זה כשאנחנו לארג'ים.
נו, אז מספרד ואיטליה אתם מפחדים?! ספרד כבר איזה שלוש שנים שלמות לא זכתה באף תואר משמעותי. וחוץ מזה, כגמול על האינקוויזיציה והזיכרונות הקשים של רפי כהן משלמה שרף והרבי מלובביץ', הם ייתנו לנו להוציא נקודה אחת. איטליה? בטח יימצאו איזו פרשת שחיתות ויהיה הפסד טכני. ו...בום! יש לנו 20 נק'!
עכשיו, סטופ. חוזרים למציאות.
סוף-סוף לא יהיו תקוות שווא
אתם הרי יודעים שאין סיכוי. אנחנו לא נעלה. ספרד מדהימה, איטליה אדירה, אלבניה בהתקדמות גדולה וגם מקדוניה לא קלה בכלל. אנחנו לא נעלה כי אין לנו סיכוי, ולא בגלל שאננות, או מנטליות לא טובה, או שופט אנטישמי, שוער שהסתנוור ותקשורת שניפחה ציפיות. אנחנו לא נעלה כי אנחנו לא נעלה. כי אין לנו סיכוי.
ובדיוק בגלל זה, ההגרלה הנוכחית היא הטובה ביותר שקיבלנו אי פעם. באמת. סוף-סוף לא יהיו תקוות שווא, לא יהיו אכזבות שיימלאו את הארץ באווירת נכאים. יהיו רק שתי נבחרות ענק, הכי ענק שיש, שיגיעו וימלאו אצטדיונים. ויש גם הזדמנות.
הזדמנות אדירה להגיע לטורניר בגישה שונה לחלוטין. במחשבה אמיתית של בנייה, של ראייה ארוכת טווח בניסיון לבנות שיטה, לקדם שחקנים צעירים ולחשוב על הטורנירים שאחרי. אבל, אם נהיה ריאליים - הסיכוי שזה יקרה, הוא בערך כמו הסיכוי שנעפיל מהבית הזה למונדיאל.
תזכרו שיש את מי להאשים
ואם בכל זאת חלמת על נסיעה למוסקבה בקיץ 2018 והמרת שקלים לרובלים ואתם מתבאסים עכשיו, תזכרו שיש את מי להאשים. ולא, זה לא רק את ההגרלה שנערכה בערב תשעה באב.
מדהים היה לראות שבאותו דרג כמו שלנו, הדרג ה-4 והנמוך, ישראל נמצאת יחד עם איי פארו. איך שנים של עסקנות וניסיונות "שופוני" באירוח טורנירים "גדולים" ומינויי חברים-של לנבחרות הצעירות, השאירו אותנו מאחור. הרחק מאחור. אולי עדיף שנמשיך להתמקד באירוח טורנירים. אולי יום אחד נארח מונדיאל ואז...נהיה במונדיאל.
מסכימים? לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או לעמוד הטוויטר .
לפנייה לכתב/ת 
