צעירה בשוק העבודה: "מרוויחה כמו בגיל 16"
העשור הראשון בשוק העבודה הוא הקריטי ביותר, אך מספר הצעירים שלא מוצאים עבודה בתחומם בישראל רק הולך וגדל. בין הסיבות לכך על פי ארגון נעמת, כלולים חוסר בנגישות לנתוני היצע וביקוש ונתק בין האקדמיה לחיים האמתיים. הפתרון: תוכנית מקיפה שתכלול גם שיתוף פעולה עם חברות מובילות כמו גוגל. צפו בדיון
כשאביה פרינס (27) חזרה לישראל לאחר שליחות של שנה בחו"ל, כשבאמתחתה תואר שני ומוטיבציה עצומה, היא לא תיארה לעצמה עד כמה תתקשה למצוא עבודה שתהלום את כישוריה. "לא, לא ציפיתי שייפרס בפניי שטיח אדום ושהצעות העבודה יעופו לכל עבר, אבל גם התקשיתי לקבל את המצב בו אני יכולה לשבת חודשים שלמים בבית בלי הכנסה קבועה. חיפשתי עבודה ושלחתי קורות חיים, הפעלתי מכרים ושאר האסטרטגיות הנהוגות במהלך החיפוש. אולם המציאות העגומה היא שגם אם את טובה ומוכשרת - יש עוד המון טובים ומוכשרים על אותה המשרה".
כתבות נוספות בנושא בערוץ קריירה :
- אקדמאית ועובדת כמורה מחליפה. טור אישי
- מובטלים ולא עצמאיים: כך נשלב את דור ה-Y
- 23.6 אלף התייאשו מחיפוש עבודה ב-2014
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
פרינס היא רק אחת מבין הצעירים והצעירות הרבים החווים קושי במציאת העבודה הראשונה שתאפשר להם לבנות את הקריירה עליה חלמו. בנייר עמדה שהכינו בארגון נעמת, לקראת כנס שמתקיים היום בשם "מחשבות מסלול מחדש – צעירות וצעירים בשוק העבודה – בדרך למדיניות", ריכזו את החסמים העיקריים שניצבים בפני צעירים ובעיקר צעירות - בבואם להשתלב בשוק העבודה ומוצעים פתרונות אפשריים. צפו בדיון באולפן שקיימנו עם עו"ד אורלי ביטי, יו"ר אגף פרויקטים מיוחדים בארגון נעמת ועם רבקה סטרובר, עולה מארה"ב ששקלה לשוב לארה"ב בגלל מחסור בתעסוקה.
"מרוויחה את אותו סכום שהרווחתי בגיל 16 בארה"ב"
סטרובר, בת 26, מספרת באולפן: "עשיתי עלייה בגיל 18, למדתי עברית, התגייסתי ועשיתי שירות מלא ולאחר מכן סיימתי תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה. יש לי ניסיון בתחום החברתי ורציתי למצוא עבודה רצינית בתחום. קשה מאוד למצוא וגם יש תחרות גדולה, אבל חיפשתי גם מחוץ לתחום שלי וגם שם אני רואה שאין עבודה. היום אני עושה השלמת הכנסה בבייביסיטר ומגיעה יחד לאותו שכר שהרווחתי בגיל 16 בארה"ב. זה לא נעים".
פיה הלל (28), מומחית להתארגנות קהילתית ומנחת הכשרות בנושא פיתוח מנהיגות, גם חוותה קשיים במציאת עבודה. "גם אם תעבדי קשה, תשיגי תארים יוקרתיים, תהיי מצטיינת דיקן, פעילה חברתית, יו"ר אגודת הסטודנטים, מנהלת עסק ומה לא, בישראל של היום תתקשי ליהנות מרווחה ובטחון תעסוקתי. ההבטחה הזו - שאם נלמד ונשקיע - נצליח, כבר מזמן לא נכונה, אבל אנחנו לא מפסיקות לנסות".
"לפני שלוש שנים סיימתי בהצטיינות יתרה תואר ראשון ושני במדעי המדינה ויישוב סכסוכים באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב, עבדתי בקמפיין של ברק אובמה. ואז חזרתי הביתה ועשיתי הכל כדי להצליח. ישבתי במשך שעות על קבוצות סודיות בפייסבוק למציאת עבודה, שלחתי עשרות קורות חיים, ביליתי שעות במכוני מיון ועברתי ראיונות קבוצתיים, פסיכוטכניים, אישיים ומה לא ופשוט קיוותי שהטלפון יצלצל. בלי ששמתי לב עברו חודשים שהרגישו כמו נצח. חשבון הבנק במינוס ולא תביני איך שוב זה הראשון בחודש, ותחשבי פעמיים על כל נסיעה באוטובוס.
"בשלב הזה את מתחילה לשלוח קורות חיים לתפקידי פקידות, עוזרת מחקר או מלצרית כי כמה זמן אפשר להישאר בבית. תתחילי לעבוד, אמנם לא בעבודת חלומותייך אבל בכל זאת צריך להתחיל ממשהו ואז להתקדם משם. אחר כך תביני שחתמת על חוזה אישי של 11 חודשים ושאת בעצם עובדת קבלן, ושהקולגה שלך באותו תפקיד מרוויח יותר.
"ואז ביום אחד יפטרו אותך כי החברה עוברת שינויים, כי למעסיק יש צרכים אחרים, או כי נגמר התקציב בעמותה. ואת תחשבי שזאת אשמתך ושזה קורה רק לך. אז זהו שזה לא. זה בעצם הסיפור של כולנו. שוק העבודה הישראלי מפלה ומציע הזדמנויות מוגבלות ומצומצמות לצעירות וצעירים וכל הזמן דוחף אותנו חזרה לאקדמיה, ואז בגיל 30 אנחנו מוצאות את עצמנו עובדות במשרות חלקיות וזמניות בלי אופק התפתחות, ושוב עם חוסר ניסיון רלוונטי".
חלקיקי משרות
המסמך של נעמת, שהוכן על ידי קבוצת מנהיגות נעמת הצעירה, מרכז נתונים שנאספו בנושא לצד עדויות של צעירים בשוק העבודה המקומי. "מתוך סיפורי חייהן של המשתתפות בתכנית המנהיגות שלנו עלתה לא אחת התחושה והידיעה שלסיסמא 'העולם שייך לצעירים' אין כיסוי בחוויית החיים של המשתתפות ובהתנסותן הממשית בעולם העבודה. נשים רבות סיפרו על כמיהתן ל'עבודה של גדולים' ולמקום בו יש עוגן ואופק תעסוקתי", מציינים בארגון.
על פי המסמך, בפני הצעירים והצעירות ניצבות כיום תופעות כמו ירידה ביכולת לתרגם השכלה טובה לעבודה איכותית שתהווה זינוק לחיי עבודה משמעותיים ומספקים, אבטלה גבוהה, עבודה במשרות לא איכותיות, לעיתים חלקיות, ולעיתים קרובות בהעסקה פוגענית.
בתוך כך מודגם כי אחוזי האבטלה ביוון ובספרד עמדו על 25.6% ו-22.9% בהתאמה נכון למרס 2013, אך בקרב צעירים בני 30 בחלק ממדינות אירופה עומד אחוז האבטלה על 50% ובספרד על 60%. בישראל, למרות שהצעירים הם משכילים יותר עם שיעור ממוצע של 46% בעלי השכלה גבוהה, לעומת 31% במדינות ה-OECD, הרי ששיעור הצעירים בגילאי 15-29 שאינם עובדים ואינם לומדים דומה לממוצע הכללי במדינות המפותחות - 15%. בישראל, מדובר בשיעור הגבוה פי 3 מאחוזי האבטלה הכללית באוכלוסיה - 4.95% נכון למאי השנה.
עוד נכתב כי אף ששיעורי האבטלה אינם גבוהים כמו בספרד או יוון, הרי שזה נתון סטטיסטי מטעה. "בפועל, צעירות וצעירים בגילאי 30 עובדים בחלקיקי משרות, במשרות סטודנט או בהעסקות פוגעניות (שעתיות, זמניות ולא מקצועיות)", מצוין. "הקושי העומד בפני צעירים להשתלב בשוק העבודה הרעוע בשילוב העובדה כי קריירה של עובד נקבעת בעשור הראשון במחזור חיי העבודה (מקור), מעמידה את קבוצת הצעירים כקבוצה הפגיעה ביותר".
בין החסמים העיקריים במציאת העבודה אותם מונים בארגון כלולים היעדר ניסיון - אותו דורשים רבים ממקומות העבודה, לצד קושי בתרגום ניסיון ממסגרות אחרות כמו מסגרת צבאית או תנועות נוער לשוק העבודה. קושי מרכזי נוסף הוא נתק בין האקדמיה לפרקטיקה - כאשר צעירים רבים מצהירים כי הלימודים לא סייעו להם במציאת עבודה.
אין נגישות לנתוני היצע וביקוש של משרות
חסמים מרכזיים נוספים הם היעדר מודעות והכשרה לתכנון ופיתוח ההון התעסוקתי האישי של הצעירים, כלומר היעדר הכוונה ונגישות לנתונים כמו ביקוש והיצע למשרות, שכר ממוצע בענפים ואפשרויות קידום - שיאפשרו להם לקבל החלטות מהותיות לגבי עתידם באופן שימקסם את השכלתם ויכולותיהם. חסם נוסף הוא אינפלציה של תארים אקדמיים, שהביאה לירידה בערך ההשכלה. "אינפלציית התארים מעודדת את השכבות החזקות לפנות ללימודים ב'מקומות הנכונים', נכתב, "וכך נוצרת מציאות שבה החזקים נמצאים תמיד שלב אחד לפני החלשים ללא קשר לכישוריהם ולמאמציהם".
בהתייחס לנשים מציינים חסמים נוספים כמו פערי השכר, שיעור קטן של נשים בתפקידי ניהול בכירים ושיעור תעסוקה גבוה במשרות חלקיות. "נשים צעירות בישראל, העושות צעדיהן הראשונים בשוק העבודה, נתקלות בעוצמה גדלה יותר בחסמים שצויינו לעיל וגם בחסמים נוספים על רקע היותן נשים", מצוין. "רבות מהן נכנסו למקצועות המכירות השירותים והפקידות שבעבר דרשו כישורים נמוכים יותר. נכון ל-2011 מועסקות 16% מהנשים האקדמאיות במקצועות פקידות, וכ-11% במקצועות המכירות והשירותים".
"נראה כי העלייה בהשכלה השפיעה רק במידה מוגבלת על יצירת הזדמנויות חדשות לנשים. לפיכך, כוח העבודה הנשי כיום סובל מתעסוקה שאינה הולמת, שבאה לידי ביטוי בכישורים שעולים על דרישות המקצוע. ההון האנושי הטמון בנשים אינו מנוצל כראוי, והן אינן מגיעות להישגים הולמים בשוק העבודה".
"בנוגע לנשים צעירות, למרות שהן מהוות כמחצית מכוח העבודה, הן עדיין נתפסות כמי שמעדיפות את תפקידן ההורי על פני תפקידן כעובדות וכמי שדפוסי עבודתן עדיין מושפעים מאילוצי משפחה וילדים, גם אם אין לדימוי זה כל אחיזה לא במציאות הקונקרטית של המועמדת הרלבנטית ולא במציאות הכללית. אך מה שקורה בפועל הוא שהמעביד אומר לעצמו - 'היא צעירה, עכשיו התחתנה, בטח תרצה להיכנס להריון, תביא ילדים ותצא לחופשת לידה. מכאן, היא תרצה לצאת מוקדם מהעבודה ולקחת ימי חופש' ועוד. וכך נוצר מצב בו מעסיקים פוסלים מראש נשים, בשל השערות קודמות, שאינן בהכרח נכונות".
יש מה לעשות
הפתרונות על פי עורכות המסמך הוא יצירת מדיניות מסודרת לקליטה תעסוקתית של צעירות וצעירים, כפי שנהגו במדדינות אחרות. תוכנית זו תכלול למשל, להעניק לצעירים מתחת לגיל 25 את אחת האפשרויות הבאות: הצעת עבודה איכותית ביחס לכישורים; המשך לימודים; התמחות או הכשרה; וזאת בתוך ארבעה חודשים מיום הפיכת הצעיר למובטל או עזיבת לימודיו. מדינות שאימצו את הטמעתה כמו פינלנד ושבדיה, כבר נהנות מפירות התכנית.
הצעות נוספות כוללות שילוב בין האקדמיה לבין חברות טכנולוגיה מובילות כמו מיקרוסופט וגוגל וניתוב צעירים לעבודה, וכן תוכנים בשם youth action plan של ה-OECD, הכוללת שיפור היצע העבודות בשווקי העבודה, תמיכה כלכלית לצעירים מובטלים, שיפור יכולות הצעירים, עידוד מעסיקים להעסקת צעירים וליצירת הכשרות והתמחויות, חיזוק מערכת החינוך ומעמד החינוך המקצועי, ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
