אוקראינה עלולה לפשוט רגל: סיכון לייצואנים?
אוקראינה קרובה לחדלות פירעון ולכן אי הוודאות והבעיות בכלכלת המדינה לא ייעלמו בקרוב. מה היצואנים הישראלים צריכים לעשות? במידה והכלכלה תתייצב, יפתחו הזדמנויות רבות אך בינתיים כדאי להיזהר
בימים האחרונים עלה החשש שאוקראינה תגיע לחדלות פירעון בעקבות התנגדות של משקיעי אגרות החוב הפרטיים לבצע "תספורת" לחוב. אמנם בשישי האחרון אוקראינה העבירה תשלום חלקי של החוב, והבוקר (א') פורסם כי קרן המטבע תעביר סיוע של 1.7 מיליארד דולר, אך בדומה למקרה של יוון, אין זה אומר כי המשבר נפתר, אלא בסך הכל נדחה למועד התשלום הבא.
עולה השאלה האם עקב המצב החדש רמת הסיכון במדינה עלתה וכיצד על יצואנים הפועלים במדינה לנהוג בתגובה. כדי לענות על שאלה זו, ננסה תחילה להבין את השתלשלות האירועים שהובילה למצב הנוכחי.
רוצה להתקרב למערב, תלויה ברוסיה
מאז שנת 1991, השנה שבה אוקראינה עזבה את ברית המועצות, המדינה נאבקה עם אתגרים רבים. למרות המיקום האסטרטגי של אוקראינה ואוכלוסייתה המשכילה באופן יחסי (בעלת שיעור מהנדסים מהגבוהים באירופה), השחיתות, המשטר החלש והכלכלה התלותית פגעו רבות בהתפתחות שלה. אוקראינה מדורגת במקום ה-142 במדד השחיתות מתוך 175 מדינות ומקום 83 מתוך 187 במדד הפיתוח האנושי. גם חוסר היציבות של המשטר שכלל את המהפכה הכתומה וחילופי משטר תכופים פגעו בכלכלה.
הבעיות המבניות בכלכלת אוקראינה הביאו לכך שהתוצר לנפש במדינה הוא בין הנמוכים במדינות אירופה ונמוך מהתוצר לנפש שנמדד לאחר יציאתה מברית המועצות. לשם ההשוואה, פולין עמדה על תוצר לנפש זהה בשנת 1991, והיום הוא פי שניים יותר.
בנוסף, היחסים המתוחים בין רוסיה לאוקראינה, עוד מימי סטאלין, הבשילו לאחרונה לכך שאוקראינה שואפת להתנתק מחיבוק הדוב הרוסי ולהתקרב למערב, דבר שגם מערער את הכלכלה במדינה, לאור העובדה שרוסיה היא שותפת הסחר המרכזית שלה וכלכלת אוקראינה למעשה תלויה בה. האירועים האחרונים של הכיבוש הרוסי גרמו למהומות והגבירו את חוסר היציבות במדינה. גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש בחודש פברואר ישנה לחימה בשטח ונהרגו 170 חיילים. חוסר הוודאות הוביל לצמצום נוסף של הביקושים במדינה, אשר נפגעו בשנים האחרונות כתוצאה מהיחלשות כוחו הכלכלי של מעמד הביניים המקומי.
הירידה בסחר עם רוסיה פגעה קשות בכלכלת אוקראינה, מה שגרם להיחלשות המטבע ולאינפלציה חדה. אוקראינה נקלעה למצב שאינה יכולה לשלם את חובותיה (החוב של אוקראינה צפוי להעלות לכ-100% מהתוצר עוד השנה) ולכן ממשיכות להתקיים שיחות בנוגע לפריסת החוב. אוקראינה שואפת לבצע "תספורת" של כ-40% על כ-15 מיליארד דולר מחובה.
בכירים בממשל מנהלים משא ומתן מתמשך עם הנושים בתקווה למנוע חדלות פירעון תוך הצעת פתרונות יצירתיים כגון הצמדת אגרות חוב לתוצר, אבל טרם הושגה עסקה. בכירי הממשל טוענים ש-40 מיליארד הדולר שהובטחו על ידי קרן המטבע הבינלאומית ובעלי ברית אחרים, ביניהם ארה"ב והאיחוד האירופי, לא יספיקו כדי להבטיח שהכלכלה תשרוד.
מצב כלכלת אוקראינה, גם במידה ויגיעו לפשרה עם הנושים לגבי ענייני החוב, עומד על כרעי תרנגולת מלבד בעיית שירות החוב הנקודתית, ישנן בעיות נוספת, מהותיות לא פחות. אחת מהן היא העובדה שאוכלוסיית אוקראינה הולכת ומתכווצת גם כתוצאה מהבדלי שיעורי הילודה והתמותה וגם בגלל ההגירה מהמדינה שרק תגדל בעקבות הלחימה, דבר שיעיב בוודאות על הצמיחה שלה. צריך להיות עיוור כדי לא להבחין במצבה הנוכחי של אוקראינה. די להתבונן בדירוגי חברות הדירוג אשר מדרגות את אוקראינה ב"דירוגי זבל" (שמשמעותו סיכון גבוה), או למשל להתבונן על תשואות אגרות החוב שהן מאוד גבוהות.
בצד החיובי, ניתן לראות שינוי חד, בעיקר ברמה ההצהרתית, לגבי רפורמות חשובות שהממשל שנבחר בחודש אוקטובר מעוניין להעביר. הרפורמות נחוצות לכלכלת אוקראינה, ויכולות לסייע למדינה להיבנות מחדש, אך יעבור זמן עד שהכלכלה תשוקם ורמת הסיכון במדינה לא צפויה להשתנות בעתיד הקרוב.
הייצוא מישראל לאוקראינה קטן
היקף הייצוא של ישראל לאוקראינה קטן בכ-23% בשנת 2014 ועמד על כ-270 מיליון דולר. זאת לאחר גידול משמעותי שחל בין השנים 2010 - 2013 שבו הייצוא גדל בכ-50% בממוצע בכל שנה. כאשר מתבוננים על אופי הייצוא ניתן לראות שינוי. בעבר הייצוא הישראלי לאוקראינה כלל פרויקטים תשתיתיים במדינה, אך כיום לאור אי היציבות בעשור האחרון, מרבית הייצוא מסתכם בעיקר בסחורות ובראשן מוצרי כימיקלים.
עקב המצב הנוכחי באוקראינה, בין אם הממשל יגיע בסופו של דבר לפשרה עם הנושים ובין אם לא, אי הוודאות והבעיות השונות בכלכלת המדינה לא ייעלמו, הייצוא הישראלי לאוקראינה צפוי להמשיך לרדת ועל היצואנים לאוקראינה לנקוט משנה זהירות.
ההמלצה ליצואנים הפועלים במדינה הינה להקטין את תקופות האשראי ואת נפח הפעילות במידת האפשר ולבצע גידורי מטבע כדי להתגונן מתנודתיות אפשריות ב"הריבניה" (המטבע האוקראיני). כמובן שמומלץ ליצואנים לבטח את פעילותם במידה וטרם עשו זאת.
חשוב לציין שאין לשלול פעילות באוקראינה. מומלץ רק להוריד פרופיל ולשמור על משנה זהירות. במידה והכלכלה תתייצב, יפתחו הזדמנויות רבות לשיקום הכלכלה, בהן יצואנים ישראלים יוכלו לקחת חלק.
הכותב הוא מנהל סיכונים באשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ
לפנייה לכתב/ת 
