אנסמבל מיתר: מוזיקה קלאסית שנולדת עכשיו
אם באמנויות אחרות מחפשים בארץ את "הדבר הגדול הבא", בסצנת המוזיקה הקלאסית, יצירה עכשווית נתפשת עדיין אאוטסיידר. אנסמבל מיתר מבקשים לשנות את המפה
זה התחיל - כדרכם של רעיונות יצירתיים משמעותיים, כיוזמה של פרטים. חברי אנסמבל מיתר, שהחל לפעול לפני כעשור, החליטו לקחת את המושכות לידיים ולייצר עבור מוזיקאים ישראלים צעירים - ובכלל זה נגנים, מלחינים וזמרים - מרחב חדש למפגשים מוזיקליים עם מומחים בעלי שם מהארץ ומהעולם בתחום המוזיקה העכשווית. האנסמבל, שהקים הפסנתרן עמית דולברג, הפך מאז הקמתו לנושא דגל, כוח מחולל יצירה ובית למלחינים שרעבים למקומות חשיפה ולא בכדי. ישראל, שאוהבת להתפאר ביצירה מקורית בכל תחומי האמנות האחרים, מעדיפה עדיין במרכז הבמה של המוזיקה הקלאסית להיאחז במוכר.
כחלק מהרצון לשנות את המפה, ייסד האנסמבל את המרכז למוזיקה חדשה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. בשנתיים האחרונות קיים במסגרתו סדנאות קיץ תחת הכותרת "Contemporary Encounters" ובהן אירח יוצרים, מבצעים ומנצחים שמתמחים בתחום. השנה, לראשונה, הופכות הסדנאות לפסטיבל רחב היקף, פתוח לקהל וברשימת האורחים שמות מובילים בתחום כמו זמרת האופרה נעה פרנקל, המלחין הצרפתי פיליפ לרו, המלחין הספרדי פביאן פניסלו ונגני אנסמבל מודרן מגרמניה, שחוזרים לישראל אחרי הופעה מוצלחת במסגרת פסטיבל ישראל. על קונצרט הפתיחה שייערך הערב (א') ינצח פייר אנדרה ואלאד, מהדמויות הבולטות בעולם הניצוח של מוזיקה עכשווית. בקונצרט יבוצעו יצירות של פיליפ לרו ואלן גוסאן כמו גם יצירה של יאיר קלרטג שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל.
ואלאד, שמונה בשנה שעברה לתפקיד מנצח הבית של אנסמבל מיתר, מגדיר את קונצרט הפתיחה כהצהרת כוונות: "הקונצרט מייצג את הקשר המיוחד שנרקם בשנים האחרונות בין אנסמבל מיתר לצרפת דרך שלושת המלחינים ונוכחותי שלי כמנצח על האנסמבל. מה שאנחנו מנסים להגדיר בהרבה תשוקה זה את הקשר התרבותי החזק בין אמנים ישראלים לצרפתים שמאמינים באותם הערכים. בעונה הבאה אנצח על האנסמבל באחד הפסטיבלים הנחשבים בצרפת, Icram Festival, שייערך בפריז. זה מוכיח שהקשרים שאנחנו מפתחים פה זוכים להכרה של מוסדות בעלי שם בסצנת המוזיקה העולמית. אני גאה להיות חלק מהתהליך הזה".
התהליך עליו מדבר ואלאד לחלוטין לא ברור מאליו, לפחות לא בישראל, כפי שמעיד דולברג: "צריך להבין שסצנת המוזיקה העכשווית, שקיימת בעולם כבר מאה שנה, נולדה בארץ לפני פחות משני עשורים. אנחנו קצת באיחור אבל נדמה לי שיש מקום לאופטימיות. זו סצנה בהתהוות ומדי שנה אנחנו רואים את מעגלי הקהל מתרחבים. זה נותן תקווה".
בעוד שבאמנויות אחרות מחפשים דרך קבע את "הדבר הגדול הבא", בסצנת המוזיקה הישראלית, היצירה העכשווית נתפשת עדיין כאאוטסיידר. בניגוד למתרחש בעולם, נדמה שבתזמורות הגדולות בארץ עדיין חוששים מלאתגר את הקהל ומעדיפים ללכת על בטוח. הזמנת יצירות חדשות, עניין שאינו בשגרה, הפך לכורח שנובע בין היתר מקריטריונים לתמיכה של משרד התרבות במטרה לעודד יוצרים ישראלים.
"המהפכות הרציניות יקרו בחדרים קטנים. למלא כל ערב אולמות של 3000 מקומות, זה עסק מגביל שמכתיב התנהלות שאינה מתאימה לאנסמבל מהסוג שלנו. באולמות קטנים אתה יכול להרשות לעצמך לעשות מה שאתה מאמין בו ולגלות שיש מי שמקשיב. על אף שהמוזיקה העכשווית היא הפריפריה של המוזיקה הקלאסית, עובדה שהעונה כל התזמורות מבצעות גם יצירות חדשות. אני מאד מקווה שהתזמורות, הנגנים והקהל יתאהבו במלחינים שכותבים להם מה שיניע תהליך", אומר דולברג.
"כשמדברים על 'הדבר הגדול הבא', מדברים בעצם על אופנה ומה שאנחנו עושים במיתר זה הכל חוץ מזה", מוסיף ואלאד: "אנחנו פה מתוך תשוקה לדבר, אמונה במובן הכי עמוק ומורכב בחומרים שמקפלים בתוכם ערך מוסף מבחינה תרבותית ולא רק בידור פשוט. תרבות ובידור הם שני דברים שונים ואני לא אומר שאחד טוב מהשני. אנחנו זקוקים לשניהם אבל אין להם הרבה במשותף".
ואלאד החל את דרכו כחלילן ומשעבר לניצוח כבר רכש ניסיון עשיר במוזיקה עכשווית ובעבודה מול אנסמבל. לפני כשנתיים מונה כמנצח אורח ראשי באנסמבל אינרטקונטמפורן מייסודו של פייר בולז. הוא ניצח, בין היתר, על תזמורת הרדיו הצרפתית, תזמורת לה סקאלה ותזמורת ה-BBC והתארח בפסטיבלים מובילים בהם הפרומס בלונדון.
למה כל כך קשה למוזיקה העכשווית למצוא את דרכה למרכז הבמה?
"אפתח ואומר שיופיה של האמנות הזו הוא נקודת מוצא. זו מוזיקה שאינה מדברת רק לראש, כפי שהרבה אנשים טועים לחשוב. זו דרך ביטוי אמנותית שפונה אל מכלול האספקטים שמרכיבים את האדם ובזאת אני כולל יוצרים, אמנים וחובבי מוזיקה. עצם העובדה שיש לה קהל מצומצם באופן יחסי מצביע על טבעה: היא לא תבוא אליך, זה אתה שצריך לתור אחריה. צריך לרצות בה כדי שתיגע בך. זו לא ממש גישה מקובלת בימים אלה שבהם תקשורת ההמונים מפתה תדיר את העין, האוזן והמוח והופכת אותנו פסיביים. מגישים לנו מידע מעוכל. אנחנו, במיתר, מגנים על עשייה אמנותית לא מתפשרת שבה איכות היא מטרה עליונה. אמנות גדולה לא באה אליך, עליך לבוא אליה ובהסכמה לפעולה הזו יש השפעה ישירה על תפישת עולמך".
התפישה המקובלת, שמחלחלת למעגלי צרכני המוזיקה וגורסת כי מדובר בז'אנר ליודעי ח"ן, מקוממת את ואלאד: "אני לא מאמין שאתה יכול להאזין כנדרש לבטהובן אם אינך יכול להיפתח ליצירות עכשוויות.
אתה נדרש לאותה התשוקה והרעב לקדמה, לקבל בזמן אמת משהו שלא הכרת קודם לכן. אני לא יודע מה מהנה יותר מכך! התשוקה הזו היא מפתח למוזיקה ככלל".
באותה נשימה הוא מדגיש: "בוודאי שמוזיקה עכשווית תיגע בסופו של דבר בקהל הרחב ואני יכול להוכיח את זה: כל מלחין לאורך ההיסטוריה של המוזיקה כתב בזמן אמת מוזיקה עכשווית. זה תהליך טבעי שמוזיקה בזמן שהיא נכתבת עלולה להיראות מורכבת או מסובכת וקשה לעיכול בהאזנה ראשונה, אך לאט לא, ככל שהזמן חולף, מתמזגת בתוך התלם המרכזי. הייתי רוצה להאמין שכל נשימה שאני לוקח עוזרת לזרז את התהליך הזה. הסיבה שאני אמן היא לסייע להנגיש את המוזיקה הזו שאני אוהב כל כך. כיום, בעידן של אוטוסטרדת המידע, נעשה קשה יותר ויותר למצוא את השבילים ליצירה אמנותית עמוקה יותר. זה קצת כמו ספיד-דייטינג, אבל השבילים האלה קיימים. אם תקח את הזמן לגלות אותם, הם לכל מי שמוכן לקחת את הזמן להבחין בהם, הם יגמלו בגדול. סמכי עליי".
קונצרט הפתיחה של הפסטיבל יתקיים הערב בשעה 21:00, באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי, ברח' לואי מרשל 25, תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
