מעודדים אנרגיה מתחדשת? 168 אלף שקל ארנונה לפאנלים סולאריים בכרמיאל
בעולם חושבים על הפחתת זיהום, אבל בארץ הרשויות מערימות קשיים על יזמים הרוצים לייצר אנרגיה ירוקה. בכרמיאל נדרש יזם לשלם 168 אלף שקלים ארנונה עבור פאנלים סולאריים על גג תחנת דלק. "היקף ההכנסות ממערכת כזו היא 120 אלף שקל בשנה במקרה הטוב". משרד הפנים: מגבשים תקנות
המשרד להגנת הסביבה הציב מטרה להגיע בשנת 2030 לכך ש-22% מייצור החשמל יגיע מאנרגיות מתחדשות. אבל למרות הכוונות, ממשרדי ממשלה אחרים מערימים קשיים בדרך.
כך לדוגמה היזם רן מזרחי, מנכ"ל שותף בחברת "ירוק אנרגיה מהטבע בע"מ", שנדהם לגלות כי עיריית כרמיאל מבקשת לגבות ממנו ארנונה בסך כ-168 אלף שקלים לשנת 2014 על פאנלים סולאריים שהתקין על גג תחנת דלק. בשנת 2015 המחיר כבר ירד רק ל-103 אלף שקלים. מדובר בסכומים גבוהים משמעותית מהרווחים שהחברה מקבלת ממכירת החשמל.
בדיון בוועדת הכספים בשנת 2011 הסביר נציג המשרד להגנת הסביבה, כי לפי המדיניות של משרד הפנים, כפי שפורסמה בתמ"א 10(ד)(10), וגם לפי המדיניות של כלל המשרדים, יש העדפה ראשונית להתקין מתקני ייצור חשמל על גגות, כדי לשמור על קרקעות המדינה. "אנחנו מעדיפים שכל ייצור החשמל יהיה על גגות חניונים, גגות של קניונים, ושלא יהיו על שטחים פתוחים. ברגע שאנחנו נטיל ארנונה על הדבר הזה, זה יעכב את הדברים האלה... ברגע שנעשה את זה, בעוד שנתיים זה יעלה בעוד כמה שקלים ובעוד כמה אגורות ובמובן מסוים זה גם יכול להכניס סוג של אי-ודאות הפוכה למשק, ליזמים".
עוד הסביר נציג המשרד: "אם אנחנו רוצים לתמרץ את הדבר הזה, צריך בגגות אולי גם לפטור כליל את תשלום הארנונה ולהשאיר אותה לגבי הקרקעות, וכך לשלוח את האנשים יותר לגגות ולנצל את הגגות". בכל הנוגע לאזרחים פרטיים, יו"ר הוועדה הביע התנגדות לכוונה לגבות ארנונה על התקנות, כאשר מדובר בהפקת חשמל לצריכה עצמית.
היזם מזרחי מספר, כי "בשנת 2008 שמענו את נשיא המדינה דאז שמעון פרס אומר שעתיד מדינת ישראל נמצא באנרגיות המתחדשות. החלטנו, אני והשותף שלי, שאנחנו רוצים להקים מערכת כזו. התחלנו ממערכת אחת ושכרנו עוד גגות באזור הצפון להפקת אנרגיה ירוקה. אחד המקומות שבהם התקנו את הפאנלים הסולאריים היה בתחנת דלק בכרמיאל. אנחנו מאוד מאמינים בתחום הזה".
אלא שבאמצע שנת 2014 הגיע לשני השותפים מכתב מעיריית כרמיאל, ובו דרישה לתשלום של כמעט 170 אלף שקל. "הופתענו", מספר מזרחי, "היקף ההכנסות ממערכת כזו היא 120 אלף שקל בשנה במקרה הטוב, וזה עוד לפני החזר ההשקעה, לפני מסים ותחזוקה ותשלום לבעל הנכס. כמובן שהתקוממנו, שכרנו עורכי דין ובסוף העירייה החליטה לבטל את השומה".
צפו: כך מייצרים חשמל מאנרגיית השמש
אבל עיריית כרמיאל לא נחה, והצרות של שני השותפים נמשכו. "פתאום קיבלנו שומת ארנונה גם ל-2015. הפעם התעריף ירד ל-103 אלף שקל. ושוב אנחנו נאלצים לשלם לעורכי דין ולהתחיל הליך של התנגדויות. זה מאוד מתסכל. תעריפים כאלה מנותקים מהמציאות ומההבנה לגבי מערכות סולאריות.
"המדינה לא קובעת קריטריונים ברורים בנושא. היא זו ששלחה אותנו להשקיע בתחום, אבל לא קבעה דבר לגבי הארנונה. אנחנו מאמינים בתחום הזה. משכנו את כל החיים בשביל זה, ולקבל דרישה כזו לתשלום זו סטירת לחי".
מעיריית כרמיאל נמסר בתגובה: "העירייה מחוייבת לחייב כל נכס בתחום העיר, לרבות מתקנים ליצור חשמל, וכך היא פעלה. בשנת 2011 פנתה העירייה למשרד הפנים וביקשה להטמיע בצו המסים שלה תעריף מאוד נמוך למתקנים פוטו וולטאים. משרד הפנים דחה את בקשת העירייה. גם בשנת 2014 שבה העירייה ופנתה למשרד הפנים לקבל הנחיות ברורות בעניין טרם התקבלה תשובה".
ממשרד הפנים נמסר:
"התקנות המסדירות את תעריפי הארנונה ללוחות פוטו וולטאים נמצאות בדיונים אצל גורמי הממשלה הרלוונטים (פנים, אוצר, משפטים). לאחר גיבוש חוות הדעת הסופית של הגורמים המקצועיים הן יועברו לאישור השרים. לאחר אישור הנוסח על ידי השרים, התקנה תועבר לאישור ועדת הכספים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בימים אלו עובדים משרד האוצר מול משרד הפנים לגיבוש תקנות למתקנים סולריים".
מהמרכז לשלטון מקומי נמסר: "לאור החשיבות שאנו רואים בקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במשק, הן על ידי עסקים והן על ידי צרכנים פרטיים, אנו עושים מאמצים כי התקנות להסדרת נושא הארנונה על מתקנים סולריים יאושרו בהקדם בתעריפים אשר יאפשרו את קידום הנושא ואת המשך פיתוח משק האנרגיה הירוקה".
לפנייה לכתב/ת 
