המרוץ לגרעין. סעודיה לא נשארת מאחור
הממלכה רואה בהסכם הגרעין עדות להתעצמות איראנית באזור והכרה רשמית במעמד איראן כמדינת סף גרעינית. תגובתה: תוכנית גרעין משלה כשגם האופציה הצבאית על הפרק. ומה צריכה להיות תגובת ישראל?
הסכם הגרעין אליו הגיעו שש המעצמות עם איראן - יריבתה האידיאולוגית והגיאו-אסטרטגית המרכזית של סעודיה - הוא חדשות לא רצויות מבחינת ריאד, שכן פירושו שטהרן קיבלה הכרה בינלאומית למעמדה כמדינת סף גרעינית. הממלכה נערכה לכך וכחלק מהמענה שלה להסכם היא עלולה להאיץ את הפיתוח הגרעיני בשטחה כך שיינתן מענה, ולו חלקי, לכל יכולת גרעינית שאיראן הורשתה לשמר כחלק מהעסקה שנחתמה בז'נבה.
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
לא רק איסלאמית. יש טורקיה אחרת, חילונית
/ פרופ' אומוט אוזר
הדשא של השכן האירופי ירוק יותר
/ ד"ר שרה קאהן-ניסר
מבוגר אחראי או כלום. מי זו הקהילה הבינ"ל?
/ מור מיטרני
מניה בטוחה להשקעה. ביטחון הוא מלך העולם
/ פרופ' אנה ליאנדר
סעודיה רואה בהסכם הגרעין שנחתם בין איראן לבין המעצמות עדות להתעצמות איראנית על חשבון הממלכה הערבית. עבור הממלכה בריאד זהו "משחק סכום אפס". לאחר החתימה על ההסכם, גורם רשמי אך עלום שם בממלכה מסר הודעה חיובית אך זהירה (בדומה לתגובת הממלכה לאחר החתימה על הסכם הביניים עם איראן). ההסכם עומד כל עוד הוא מבטיח כי איראן לא תתחמש בנשק גרעיני, נאמר בהודעה מצד הגורם הסעודי. אולם, מעשיה בפועל של הממלכה בתגובה להסכם עלולים להעיד על חוסר שביעות רצונה ממנו.
אם טהרן מעשירה אורניום, גם הסעודים רוצים
התרחיש המאיים ביותר על בית המלוכה הסעודי הוא שבעתיד הלא רחוק, בשעה שארצות הברית נושאת את עיניה למתרחש במזרח אסיה למשל, איראן, בחסות מעמדה החדש, תעמיק את אחיזתה במזרח התיכון. מדיניות מאתגרת כלפי המשטר האיראני, בעקבות התנהלותו השלילית במזרח התיכון ובאיראן פנימה, עלולה להביא את איראן להפר את ההסכם ולחצות את הסף. ייתכן לפיכך כי האמריקנים יישמרו שלא להכעיסה.
ממשלו של ברק אובמה נתפש בריאד כמי שנתן למעשה את "המפתחות" לאזור לאיראן - האמריקנים עלולים לתגמל את האחרונה על ה"ויתורים" שעשתה בהסכם הגרעין בכך שיעניקו לה חופש פעולה רב יותר לממש את יעדיה המדיניים ולטרפד תהליכים שאינם משרתים יעדים אלה.
ההסכם עם איראן לא צפוי להביא להשקת תוכנית גרעין צבאית בסעודיה באופן מיידי. אולם, הוא כבר הביא את הממלכה לאמץ אסטרטגיה המבקשת לשמור את כל האופציות הגרעיניות פתוחות. סעודיה הצהירה על כוונות הגרעין (האזרחי) שלה כבר ב-2006, ומאז היא בוחנת את השימוש בטכנולוגיה גרעינית למגוון מטרות. ריאד הכריזה על תוכנית מגלומנית בעלות מוערכת של יותר ממאה מיליארד דולר וחתמה על שורה של הסכמים לשיתוף פעולה גרעיני עם מדינות רבות, בהן רוסיה, סין, דרום קוריאה וצרפת.
אחת הדאגות שמעוררות הכוונות הסעודיות היא יכולתן לשמש כבסיס לפיתוח תוכניות צבאיות, וזאת בעקבות שינויים שעשויים להתחולל בנסיבות הפוליטיות בממלכה ומחוצה לה, בתפיסות האיום או במחויבות, כפי שהיא נתפשת, של בעלת בריתה המרכזית של ריאד - ארה"ב. בבסיס המדיניות הסעודית הטענה כי יש להכיר "בזכותה" להעשיר אורניום בשטחה, היות וטהרן קיבלה בדיוק "זכות" זו. השלכה משמעותית הצפויה מההסכם עם איראן היא שסעודיה תתבע יחס דומה. קרי, אם איראן היא כעת מדינת סף מוכרת - גם סעודיה עלולה לחתור למעמד דומה.
אף שתחזיות קודמות בנוגע לתפוצה גרעינית במזרח התיכון התבדו בעבר, הרי שלאור מתן הגושפנקה הבינלאומית להעשרה באיראן, לא ניתן לפסול את האפשרות שהממלכה הסעודית תפנה למסלול דומה. דו"ח של הקונגרס האמריקני בנושא מצא כי סעודיה לא תהסס לפגוע ביחסיה עם ארה"ב "כדי לשמור על האינטרסים החיוניים לה".
הקרב על הבכורה האזורית
מקורה של תפיסת האיום הסעודית הוא בחתירתה של איראן לבכורה אזורית. תפיסה זו לא השתנתה עם החתימה על ההסכם בז'נבה וייתכן שאף התעצמה. סעודיה תתקשה לפיכך לעמוד מנגד נוכח התפתחות זו, בין השאר ממניעים של יוקרה, ובזכות השפעתה בעולם המוסלמי ומשאביה הכלכליים היא תבקש להעמיד מענה ולו חלקי לאיום האיראני.
מה צפוי לכלול מענה זה? ערבויות ביטחון אמריקניות נתפשו כעדיפות בעבר. אולם, לא רק שהאמריקנים מסרבים עד עתה להעניקן, אלא, כפי שהצהיר הנשיא אובמה בראיון ל"ניו יורק טיימס" לאחר חתימת ההסכם עם איראן, ארה"ב תסתפק בשדרוג היכולות הצבאיות הקונבנציונליות של הממלכה. לא בטוח כי זה יספק את הסעודים. יתרה מכך, גם אם האמריקנים יספקו לסעודים ביטחונות כאלה או אחרים, ספק אם הממלכה בריאד תסתפק בהם. חששה של הממלכה כי בתסריטים מסוימים היא עלולה למצוא עצמה מתמודדת עם איראן לבדה עלולים להוביל אותה לרצות לשמור את כל האופציות הגרעיניות פתוחות. יש לה, יותר מכל שחקן אחר במזרח התיכון, מניע אסטרטגי ויכולות כלכליות לעשות כן.
תהליך בניית יכולת גרעינית עצמאית הוא ממושך ותובעני ועל הממלכה הסעודית למצוא מענה לטווח הקצר-בינוני שיוכל להתמודד עם האתגר הגלום בסטטוס הגרעיני האיראני. גם אם דרכם של הסעודים לגרעין לא תצלח, עצם הצטרפותם למרוץ חימוש אזורי עלול להתניע תהליכים שונים שלהם השלכות שליליות ליציבות האזורית. המתרחש בחצי האי הערבי לא "מכוסה" היטב על ידי ישראל, המקדישה מטבע הדברים את עיקר יכולותיה להתמודדות עם איראן.
על ישראל, לפיכך, לשפר את יכולת האיסוף וההערכה המודיעיניות לא רק על הנעשה בתחום הגרעיני באיראן, אלא גם מול זירות אחרות, בדגש על חצי האי הערבי במטרה לזהות ניסיונות של מדינות נוספות ליצור איזון גרעיני עם איראן. די במגמות שפורטו לעיל כדי להצדיק, לפחות, הערכה ישראלית מחודשת בעניין.
יואל גוז'נסקי, לשעבר איש המועצה לביטחון לאומי, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
