חכם על חלשים? המבחן האמיתי של קרויף
הוא הביא סטנדרטים חדשים ודפוסי עבודה מקצועיים והפך לאחד האנשים החזקים בכדורגל הישראלי. אבל עם כל הכבוד לשלוש אליפויות רצופות ולטרבל היסטורי, מכבי ת"א מצפה מהמנג'ר שלה לשדרג אותה (וגם את עצמו) לליגת האלופות. וזה כבר סיפור הרבה יותר מורכב
מחר בערב תעלה מכבי ת"א למשחק הראשון בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות, שלב שבו הודחה בשנתיים האחרונות. המשימה הפעם, מול אלופת צ'כיה ויקטוריה פלזן, תהיה מבחן משמעותי לא רק עבור המאמן והשחקנים, אלא בעיקר עבור ג'ורדי קרויף.
המנהל המקצועי כבר לקח שלוש צלחות רצופות, החזיר את מכבי ת"א לגדולתה, הכניס סטנדרטים מקצועיים בקריית־שלום ושינה תפיסות ודפוסי עבודה בביצה שלנו. אבי המהפכה הצהובה זוכה למעמד של אליל בקרב האוהדים, ואפשר להבין מדוע קיבל לאחרונה חוזה חדש ומשודרג לשנתיים נוספות במועדון.
"הצלחנו בזירה המקומית, אבל אנחנו לא נמצאים היכן שאנחנו רוצים להיות בזירה האירופית. שלב הבתים של ליגת האלופות זו המטרה המרכזית עבורי", סינדל אותו גולדהאר. קרויף המשיך לשדר את המנטרה שנועדה להוריד ציפיות, בעיקר מעצמו ("אם אני צריך לבחור בין עלייה לשלב הבתים לבין זכייה באליפות, אבחר באליפות בישראל. לא חושב שזה יהיה כישלון אם לא נעפיל לליגת האלופות"), אבל הפעם אין לו ברירה.
גם מבחינה אישית, קרויף בן ה־41 זקוק להצלחה מהסוג הזה. כשחתם על החוזה במכבי ת"א בקיץ 2012, סביר להניח שציפה להיות היום במקום גדול יותר. הוא מבין על בשרו שהצלחה בליגה הישראלית לא נחשבת בליגות הגדולות של אירופה. אם היה לו ביקוש במועדונים נוצצים, כנראה שכבר לא היה כאן.
הבעיה היא שהצלחה באירופה היא סיפור קשה ומורכב. אם בארץ עומד לרשותו ארנק שופע מזומנים שמעניק לו יתרון עצום על היריבות, באירופה בקושי יש לו קופה קטנה. למועדון גם לא יהיו, לפחות בסיבוב הנוכחי, נסיבות מקלות כפי שהיו לו במוקדמות ליגת האלופות בשנתיים האחרונות ‑ הגרלה סופר קשה (באזל) ומבצע צבאי בעזה שגזל מהקבוצה את הביתיות (מאריבור).
קיץ קר
קרויף חוטף לא מעט ביקורת על האופן שבו מתנהלת האלופה בקיץ הזה. ההכנה המקצועית לקראת הזירה האירופית לא הייתה אופטימלית, והצהובים לא נראו טוב במשחקים נגד היברניאנס בסיבוב המוקדמות השני. קבוצות ישראליות שהצליחו להגיע לשלב הבתים היו מוכנות יותר, עם רשימות זרים מסודרות חודשים רבים מראש, ותוכניות שיצאו לפועל לפני מחנה האימונים. "אני לא מבין מה הולך שם", אמר אלי טביב, הבעלים של בית"ר שהגיע עם הפועל ת"א ב־2010 לבמה המרכזית של הכדורגל האירופי. "אצלנו הכל היה מוכן מראש, השארנו את כולם, לא לקחנו סיכונים. משהו לא מובן במכבי בקיץ".הרכש הוא אכן הסוגייה הבוערת, והוא תחום אחריותו של המנהל המקצועי (הוא מקפיד לא להתערב בעבודת המאמנים). ברור שהטרבליסטית זקוקה לחיזוק משמעותי כדי לעשות את הצעד הבא באירופה, אבל עד עכשיו הנחית קרויף רק את הבלם טל בן־חיים ואת אבי ריקן ‑ לא שחקנים שמשנים את פניה של קבוצה. אפילו זר אחד לא הגיע לקריית־שלום, וארבעה מחמשת הזרים מהעונה שעברה ‑ קרלוס גרסיה, ניקולה מיטרוביץ', נוסא איגיבור וחואן פאבלו קולינאס ‑ עדיין איתנו.
במובן מסוים, לאור הצטרפותו המאוחרת יחסית של המאמן הסרבי סלבישה יוקאנוביץ', כישלון מול פלזן ייחשב לכישלון אישי של קרויף. הוא אחראי על בניית הסגל. אם מכבי ת"א בכל זאת תעבור, הוא יוכל להחזיר למבקריו חיוך רחב, מלווה בלא מעט מזל, ולחשוב איך להתחזק נכון יותר לקראת שלב הפלייאוף.
כבר בסיום העונה שעברה הדגיש המאמן פאקו אייסטראן, שעזב בינתיים, כי הסגל הנוכחי אינו מספיק להישגים משמעותיים באירופה. "הקבוצה הזו לא הצליחה בשנה שעברה במוקדמות הליגה האירופית, אז היא לא מספיק טובה, מכבי תצטרך משהו אחר כדי להעפיל לליגת האלופות", אמר המאמן הבאסקי. קרויף השיב אז: "אני רוצה לשדרג את הסגל ולצרף עוד שחקנים טובים. צריך לייצר עוד תחרותיות במכבי, וצריך להכניס דם חדש לקבוצה. זה יקרה גם בקיץ הקרוב". בינתיים זה לא קורה.
אפילו המאמן יוקאנוביץ' לא היסס לתקוף את מדיניות הרכש של המועדון. זו לא רק הביקורת עצמה, אלא האופן שבו נאמרה. בקבוצה מסוגרת כמו מכבי ת"א, נדיר לשמוע דמות כזו משמיעה ביקורת נוקבת באופן פומבי ומוציאה החוצה את הכביסה המלוכלכת.
"לפני שהגעתי למכבי ת"א היו לי הצעות אחרות, אבל קיבלתי הבטחה שיעמדו בתוכנית של חיזוק", טען יוקאנוביץ' במסיבת עיתונאים לפני המפגש עם היברניאנס. "יש להם שמות ועמדות של שחקנים שדיברנו עליהם ושיש הסכמה לגביהם, אבל זה לא קורה. קיבלתי הבטחות ולא ממלאים אותן. במכבי צריכים להחליט: אם אירופה זו לא מטרה, שיגידו לי. במכבי אמרו לי שיש להם חלום להגיע לליגת האלופות ולהתקדם רחוק באירופה, אז עכשיו הזמן לצרף שחקנים. כבר היינו צריכים לעשות זאת מזמן. אני לא מבין למה אנחנו לא מביאים שחקנים. לא אומרים לי מה קורה. הגיע הזמן שיחליטו אם יש רכש או אין".
לדברי גורמים בכדורגל הישראלי, שמשוחחים רבות עם קרויף, המאמן אמר את הדברים בתיאום עם המנהל המקצועי. סביר להניח שאם לא כך היה, יוקאנוביץ' היה ננזף, ובוודאי לא חוזר על הדברים גם אחרי המשחק השני מול היברניאנס. מה אפשר להסיק מזה? שההתבטאות כוונה דווקא לאוזניו של גולדהאר ומעידה על מתיחות בינו לבין קרויף. מצד שני, טענות לפיהן הבעלים סגר את הכיס, או לפחות הידק את החגורה, נשמעות מוזרות כשהוא מציע סכום עתק עבור מואנס דאבור. ייתכן שגולדהאר רואה חלק מהסכומים שנזרקו על בחירות לא נכונות של שחקנים, ומרגיש לא בנוח עם הוצאות שבינתיים לא נשאו פרי כמו עדן בן־בסט וגילי ורמוט.
קרויף ייבחן גם על החלפת המאמן. גם ככה מכבי ת"א סבלה מחוסר יציבות על הקווים, וההחלטה להיפרד מאדם שהביא למועדון טרבל היסטורי נחשבת חריגה ביותר. היחסים בין קרויף לבין פאקו היו קרירים: המאמן הלך עם ה"אני מאמין" שלו ולא הסכים לשנות את דרכיו, ובכך הרתיח את המנג'ר. למרות הסכנה שבהחלפת מאמן מצליח ובזעזוע נוסף של המערכת המקצועית, קרויף הלך על השינוי תוך דין ודברים מול ראשי המועדון.
לזכותו ייאמר שהתחליף שהביא, יוקאנוביץ' הסרבי, הוא בעל הרקורד המוצלח ביותר שהגיע למכבי ת"א בשנים האחרונות. כרטיס הביקור שלו כולל עלייה עם ווטפורד לפרמייר־ליג בעונה שעברה (לפאולו סוזה לא הייתה הצלחה כזאת כשהגיע למכבי, בוודאי לא לאוסקר גרסיה), וגם הוא מבין שהצלחה באירופה עם הצהובים יכולה להיות יופי של מקפצה. אם סוזה הגיע עד לפיורנטינה בזכות קמפיין נאה בליגה האירופית, תחשבו איך עלייה לשלב הבתים של הצ'מפיונס יכולה לשדרג קורות חיים של מאמן.
עקיצת דאבור
במהלך שלוש שנים פילס לעצמו קרויף את הדרך למעמד של אדם חזק במיוחד בכדורגל שלנו. על הדרך צבר גם אויבים והכעיס לא מעט גורמים, כמו ראשי מכבי חיפה שזעמו בין היתר על כך שפנה לשחקנים שלהם (יניב קטן, אביחי ידין, אייל משומר) וכמובן הפועל ת"א שממנה שאב אקסים רבים.קרויף שם לעצמו למטרה להביא את הישראלים הבכירים הפנויים בשוק, וניצל את התקציב כדי להביא שחקנים שהצליחו בעיקר בהפועל ת"א (ערן זהבי, טל בן־חיים, גילי ורמוט, פניות לידין ולעומר דמארי). יש לו הצלחות רבות, שאיפשרו למכבי ת"א להפוך לקבוצה הדומיננטית בישראל: כוכבים כמו זהבי ובן־חיים, זרים כמו ראדה פריצה, קרלוס גרסיה (נחלש לאחרונה) ו־וינסנט אניימה. בתחילת הדרך קרויף הצליח גם עם מציאות כמו איתן טיבי או מהראן ראדי, אך מאז נראה כי הוא מעדיף ללכת על בטוח, ולא להמר על שחקנים אלמונים יחסית.
ובכל זאת, המנג'ר ההולנדי לא חף מטעויות, ולא מעט נפילות נרשמו בתקופתו בגזרת הזרים. שמות כמו גונסאלו גרסיה, סטיב גורי, איגנסיו פידלף, רוברט ארנשו ורמי מרבאל היו אכזבה גדולה. בצד הישראלי, הוא שילם מחיר מופקע עבור בן־בסט שלא מוכיח את עצמו, נכשל עם חסן אבו־זייד ודן איינבינדר, וסימן שאלה גדול מרחף מעל עסקת הענק שהעבירה את גילי ורמוט מאדום לצהוב.
"איך יכול להיות שמכבי, עם הכסף הגדול והקשרים, רודפת בסופו של דבר אחרי דאבור? איך היא לא הנחיתה זרים טובים, ונשארה עם בינוניות כמו קרלוס גרסיה? כל הנורות האדומות נדלקו עוד בשנה שעברה. היא חייבת להתחזק", אומר גורם בכיר בכדורגל הישראלי.
דאבור הוא דוגמה נהדרת לפספוס של המערכת שבראשה עומד קרויף. ביום רביעי שעבר המריא המנג'ר לציריך בניסיון נואש להחזיר את חלוץ גראסהופרס לפני המפגש הכפול עם פלזן (הדדליין: הלילה בחצות), והציע עליו 1.7 מיליון יורו. הסכום הזה מדהים כשחושבים על כך שרק לפני שנה וחצי דאבור עזב את קריית־שלום תמורת 400 אלף יורו בלבד, מאחר שלא היה מרוצה ממעמדו ברוטציה של סוזה ובגלל התארכות המו"מ על הארכת חוזהו.
"יכול להיות שלא נלחמו עליי מספיק, אני כועס לפעמים על מכבי", אמר אז דאבור. עכשיו המשלחת הצהובה שהגיעה לשווייץ נלחמת לקנות ביוקר (חוזה של חצי מיליון יורו בשנה, פי ארבעה מזה שהיה לו בקדנציה הקודמת) את מה שכבר היה לה בידיים במחיר שפוי. "מכבי ירדה על ארבע כדי להחזיר שחקן ששיחררה בלי בעיה לפני שנה וחצי", אמר שחקן במועדון.
גם רועי קהת הוא צעיר ששוחרר מהר מדי. הוא יצא לשחק במכבי יבנה מהלאומית, איזי שרצקי רכש את כרטיסו ב־100 אלף שקל והפך אותו לשחקן נבחרת ולמצטיין בקריית־שמונה. כשמכבי ניסתה להחזיר אותו, זה היה מאוחר מדי: הוא העדיף לחתום באוסטריה וינה. עוד פספוס ענק מבית.