רוצים תינוק מפותח? אל תשכחו לשחק איתו
הנטייה הטבעית של הורים צעירים היא לספק את צרכיו הפיזיים של התינוק בעוד שהמשחק איתו נדחק לעדיפות שנייה, אולם השימוש במשחק הוא אמצעי חשוב ביותר. אז במה ההשקעה במשחק תבוא לידי ביטוי?
בפני התינוק עומדות שתי משימות עיקריות בשנה הראשונה לחייו: מלוי צרכיו הפיזיים והרגשיים. הנטייה הטבעית של ההורה היא להפנות את האנרגיה לספק את צרכיו הפיזיים של תינוקו בעוד שהמשחק, לעתים נדחק לעדיפות השנייה.
עבור התינוק – המשחק מהווה את עיסוקו העיקרי, כמובן, כל עוד הוא ער, רגוע ושבע. המשחק מהווה עבור התינוק אמצעי להתפתחות הקשר עם ההורים שלו, לפיתוח יכולות קוגנטיביות, מוטוריות, תקשורתיות, רגשיות וחברתיות.
התינוק תמיד ישאף לשחק, גם אם לא יתנו לו צעצוע-הוא יחפש אותו בסביבה הקרובה לו, בהתאם לגילו, לשלב ההתפתחותי שלו ולאופן המשחק המועדף עליו-הוא ימצא חפצים בסביבתו שמתאימים לאופן המשחק שלו, יפעל עם האנשים שנמצאים בקרבתו ויפעיל את הדמיון שלו.
מה המשמעות של משחק עם התינוק הרך?
האסוציאציה הראשונית שלנו כשחושבים על משחק היא על צעצועים, אבל משחק אינו שווה בהכרח צעצוע. משחק יכול להיות בקול, בתנועה, במגע וגם בשימוש בחפצים שונים שלאו דווקא אלו שהוגדרו כמשחק.
משחק הוא אמצעי, הוא כלי לפתח, לחזק ולמלא את המשימות ההתפתחותיות החשובות של התינוק בשנתו הראשונה, כאשר בראש ובראשונה המשחק הוא כלי עזר להורה לפתח קשר בריא עם תינוקו, לחשוף אותו לעולם המגוון של החושים ולפתח את תחומי התפתחותו השונים.
במילה משחק אנו מתכוונים גם לחפץ עצמו עמו משחקים (game) וגם לפעולה הנעשית עם החפץ (play). משחק שאינו מייצר הנאה –לא ימלא את המטרה שלו וייהפך להכרח, הוא עלול ליצור אצל התינוק התניה שלילית למשחק וללמידה ולפתח כלפיהם התנגדות.
כשם שאצל התינוק, הצורך לשחק הוא מולד, כך אצל ההורה קיימת באופן אינטואיטיבי היכולת לשחק עם ילדו. הורים כל העת משחקים עם תינוקם, לעיתים מבלי לחשוב על כך, מבלי להבין שזה נקרא משחק וגם מבלי להבין עד כמה משמעותי המשחק הזה להתפתחות תינוקם.
תינוק שאינו מגלה צורך לשחק מהווה נורה אדומה הדורשת בדיקה התפתחותית.
השימוש במשחק ככלי לפיתוח תחומי ההתפתחות השונים:
התפתחות מוטורית: מתייחסת להתפתחות יכולת שיווי המשקל, יצור הכוח, שליטה ודיוק התנועה. בעת ההחתלה, למשל, יכול ההורה להניע את גפיו של התינוק בתנועת הצלבה של "חיבוק" או בתנועת "אופניים", תוך כדי שירה או דיבור ישיר לתינוק ושמירת קשר עין רציף עמו.
הנעה פסיבית זו "תגרה" ותעודד את מערכת התנועה של התינוק במשימתה החשובה ביותר בשנה זו והיא: מעבר מתנועה לא רצונית לתנועה רצונית. גם משחק שיציג ההורה מול ידיו של תינוקו, כאשר בשלבי ההתפתחות הראשונים, יניח את המשחק בכף ידו של התינוק ובהמשך יציגו מולו במטרה שהתינוק יושיט את ידיו למשחק ויאחז בו באופן רצוני ומכוון.
התפתחות חושית: התינוק שזה עתה נולד, עדיין אינו קולט ומפרש בחושיו את המידע המתקבל מהעולם שסביבו כגון: קול, מראה, מגע, ותנועה. כמו כן, התינוק עדיין אינו מסוגל לקלוט את אותה כמות גירויים כמו זו של האדם הבוגר.
חשוב שההורה יקרב את הצעצוע לפניו של התינוק הרך, ייתן לו להתבונן בו, להאזין לצליליו ולקול שמפיק, לחוש אותו בפיו, בידיו, בגופו החשוף ויאפשר לו את אותה חשיפה באופן עקבי ומתמשך כדי שיוכל לפתח את יכולת ההבנה וההסקה החושית.
התפתחות שכלית: מתייחסת לתובנות ולמסקנות של התינוק הנובעות מחקירה ומשחק. בחודשים הראשונים לחיי התינוק, חשוב שההורה יניח את הרעשן בכף ידו של תינוקו, כל תנועה שהיד תבצע-יזוז הרעשן ויפיק רעש, פעולה זו תעזור לתינוק להבין שהפעולה שזה עתה ביצע ייצרה תוצאה.
כך הוא יבין בהדרגה את החוקיות שלפעולות בעולם יש תוצאות. גם משחק ה- "קוקו" עם התינוק כאשר האם מכסה את פניה ומגלה אותן, בעודה קוראת לו כאשר הוא אינו רואה אותה, תסייע לו להבין שדברים ממשיכים להתקיים גם כאשר הוא אינו רואה אותם ברגע עצמו- אלו תובנות: שכלית ורגשית החשובות מאוד להמשך מהלך התפתחותו.
התפתחות תקשורת ושפה: התינוק מדבר כבר מהיום הראשון לחייו, הוא מפיק קולות שונים וזקוק שההורה יגיב אליהם בחזרה, אם על ידי חיקוי קולו של התינוק או בתגובה אחרת, כך נפתח לתינוק את המודעות שלו ליכולתו להפיק צלילים, לשלוט עליהם, ובמקביל להבין את החוקיות של התקשורת.
כאשר התינוק מדבר-ההורה עוצר, מתבונן בו ומקשיב לו ורק כאשר התינוק סיים לדבר-ישיב ההורה –פה מתפתחת ההבנה הרגשית לצד המיומנות של ניהול שיח שמהווה בסיס הכרחי ליכולתו של הילד הבוגר יותר להקשיב ולשוחח עם החברים, זה הבסיס עליו מתפתחת השפה מאוחר יותר.
התפתחות רגשית חברתית: תינוק נולד עם ארבעה צרכים רגשיים בסיסיים שמילויים מהווה בסיס הכרחי להמשך מהלך התפתחותי תקין. תינוק זקוק להרגיש אהוב ומוחזק רגשית ( Holding),זקוק להתעסקות פיסית אתו, להיות ננגע, מלוטף, ( Handling )להרגיש נערץ, לראות את עצמי בעיניים של האמא ( Mirroring ) ולהרגיש שיש לו שליטה על המצב (כשאני בוכה-ניגשים להרגיע אותי ).
מילוי צרכים אלו יאפשר לתינוק להתפנות לחקירה של העולם שמסביבו ולהתפנות להתפתחות מוטורית, שכלית, חברתית. המשחק שמותאם לשלב ההתפתחותי של הילד מהווה כלי משמעותי שיכול לעזור להורה למלא את הצרכים הרגשים האלו.
תגובות של התפעלות שישמיע ההורה כאשר תינוקו מתנסה בהפעלת משחק, בהצלחת הפעלתו יהוו לתינוק את הכוח שיניע אותו להמשיך ולהתנסות ,יעניק לו את החוויה המשמעותית שהוא מסוגל.
חווית ההנאה שתשרור במהלך המשחק המשותף הורה-תינוק תגרה אותו להמשיך ולחפש את אותה הנאה אם במשחק עצמאי ואם במשחק משותף. האפשור של ההורה ביצירת המרחב המוגן והמותאם לתינוק יחזק לו את הסקרנות הטבעית אתה נולד.
חשוב שההורה ימצא את הזמן המתאים למשחק, זמן שגם הוא וגם תינוקו נינוחים ,לא רעבים או עייפים או עצבניים ,ינצל את המצבים בהם ממלא את צרכיו הפיזיים של תינוקו לזמן של משחק, דיבור, שירה והנאה.
כיצד תדעו שאתם בדרך הנכונה? משחק טוב, זה משחק שמצליח לעורר עניין והנאה משותפים הן אצל התינוק והן אצל ההורה.
דגנית נגר- מרפאה בעיסוק B.O.T ,מאבחנת, מטפלת, מנחת קבוצות אימהות ותינוקות, ילדים, והורים, מדריכת הורים לעיסוי תינוקות.
תמי לינדנבאום –עובדת סוציאלית, B.S.W ,מטפלת רגשית, דיאדית, מדריכת הורים, מנחת קבוצות אימהות ותינוקות, ילדים, והורים.
הכותבות הן בעלות מרכז נגר לינדנבאום, יועצות לרשת הצעצועים הבינלאומית אימג'ינריום – יעוץ והכוונה לגיל הרך ולתינוקות
לפנייה לכתב/ת 
