אלפי יהודים מחכים באתיופיה: "ישראל סגרה בפניהם את הדלת"
ועדות הקליטה והפנים בכנסת קיימו דיון משותף על כ-8,000 איש שמחכים להתאחד עם משפחותיהם בארץ. נשיא העליון בדימוס שמגר: "אלה יהודים שמתפללים כל יום". שר הפנים שלום רמז שגזענות משפיעה על ההחלטות
חן אסממאו היא חיילת בת 19, וכבר 15 שנה היא מחכה שיתאפשר גם לסבתה לעלות לישראל ולהצטרף למשפחתה, שהגיעה לכאן בשנות ה-90 כמעט במלואה. "כל פעם אומרים לה 'עוד מעט, עוד מעט', זה הקוד של משרדי הפנים והקליטה", מספרת אסממאו. "לסבתא שלי יש כאן שישה ילדים ויותר מ-30 נכדים, והיא פשוט נשארה לבד באתיופיה. אני לא מבינה איך קורה שאנחנו נותנים את החיים שלנו למדינה הזו וזה המצב שאנחנו צריכים להתמודד איתו. התשובות הן תמיד 'נטפל בזה יותר מאוחר'".
עוד בחדשות:
- חנה וקח שאטל: מפת החניונים המלאה לקראת הרכבת הקלה
- הרוג פלסטיני שלישי בשבוע בפעילויות צה"ל
- מנהלים בשב"כ: המפקד מטריד אותנו מינית
את הדברים הללו אמרה אסממאו בדיון משותף שקיימו היום (ב') ועדת העלייה והקליטה וועדת הפנים של הכנסת בנושא העלאת שארית יהודי אתיופיה.
הדיון התקיים בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, פעילים חברתיים ואחרים שבני משפחותיהם נותרו באתיופיה. השתתף בו בין השאר גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, המכהן כנשיא הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה. שמגר והפעילים השונים טענו שהציגו בפני שר הפנים סילבן שלום רשימות של 9,000-7,500 איש שנותרו באתיופיה ובקשתם לעלייה נענתה עד כה בסירוב.
לאחר סדרה של החלטות ממשלה מאז 2003, שלא הביאו להעלאת כל הקהילה, ובשל הצטברות פניות של יוצאי אתיופיה שביקשו להעלות את קרוביהם, הקים לפני כשנתיים שר הפנים דאז גדעון סער ועדה שהייתה אמורה לדון בתיקיהם של אלפי היהודים שבקשת עלייתם לארץ נדחתה. אל הוועדה פנו כ-6,000 משפחות החיות בישראל, אך בתום שנה התברר כי היא לא אישרה אפילו עלייה אחת של קרובי המשפחות שפנו אליה. לפני כשנה ביקש סער להרחיב את המנדט שניתן לוועדה והאריך את תקופת הפעילות שלה, אולם גם בשנה החולפת לא אישרה הוועדה את עלייתם של אף אחד מהמקרים שהובאו בפניה.
בדיון היום התחייב שר הפנים סילבן שלום לעדכן את הכנסת באפשרות לגבש החלטת ממשלה חדשה להעלאות עוד אלפי יהודים מאתיופיה. שלום הצהיר כי הוא תומך בהעלאת שארית יוצאי אתיופיה ובני משפחותיהם של חיילים המשרתים בצה"ל, אך הוא לא התחייב לגביה בשל התנגדות של משרדי ממשלה נוספים.
הרב אלמו יפת סיפר בדיון שבני משפחתו ממתינים באתיופיה כבר 20 שנה: "מקור הרע במה שנגרם לקהילת יוצאי אתיופיה הוא נושא העלייה. היום בפעם ראשונה אני שומע את האמת, שבמשך כל הזמן הזה שולחים שליחים לאירופה ולרוסיה ואותנו דיכאו. סגרו לנו את הדלת במשך 20 שנה. זו גזענות. צריך לעשות ועדת חקירה במשרד הפנים. היה שם אדם שנלחם בבית המשפט כדי לא להעלות אותם".
השר שלום טען בדיון שוועדת החריגים אישרה לאחרונה את עלייתם של 300 איש מאתיופיה: "הרצון שלי להביא את יהודי אתיופיה גבוה מאוד. זה מצריך גם את משרד האוצר וגם את משרד הקליטה, אבל בראש ובראשונה את ראש הממשלה. לצערי הרב, ואמרתי את זה גם בפגישות הפנימיות, שלושת המשרדים הנ"ל לאורך השנים לא בדיוק אהבו את הרעיון. משרד האוצר בגלל עלויות כספיות, משרד הפנים בגלל הצורך ברישומים ובדיקות של הזכאים ומשרד הקליטה בגלל הצורך להיות איתם בקשר זמן רב. ואני לא רוצה להגיד שיש מניעים נוספים".
לגבי המספרים שהציגו השופט שמגר ופעילי הקהילה אמר השר: "כמובן ש-7,000-6,000 איש זה מספר שלא רק שישראל יכולה להכיל, אלא צריכה להכיל".
יו"ר ועדת הקליטה, ח"כ אברהם נגוסה, אמר כי חרף החלטות הממשלה מהעשור האחרון, "האחים שלנו נשארו שם. הופרדו הורים מילדיהם ואחים מאחיותיהם. המשפחות נמצאות באתיופיה במצב קשה ללא שום סיוע. אנחנו דורשים שממשלת ישראל תקבל החלטה להעלות את כולם לאלתר".
השופט (בדימוס) שמגר סיכם כי "הגיע הזמן לפתור באופן כולל את הבעיה של שארית הפליטה שמרוכזת בגונדר ובאדיס אבבה". על ועדת החריגים אמר: "היא לא עשתה שום דבר. איש לא עלה ארצה בזכות הוועדה. יש לנו רשימות מדויקות ואנחנו יודעים שכל אחד מהאנשים האלה יהודי שמתפלל כל יום".