שתף קטע נבחר

 

אחד מכל ארבעה מורים חדשים עוזב את מערכת החינוך תוך חמש שנים

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפורסמים היום ממחישים כמה קשה לשרוד במקצוע. מנגד, מי שנשאר אחרי חמש השנים צפוי להמשיך עוד זמן רב. מי מחזיק יותר זמן: גברים או נשים? ומה לגבי מי שמתחיל ללמד בגיל מאוחר?

 

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

השכר, התנאים והעבודה הקשה גורמים למורים חדשים לעזוב את המקצוע ולעבור לתחום אחר: אחד מכל ארבעה מורים חדשים עוזב את מערכת החינוך בתוך חמש שנים - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו בצהריים (ב') ומתייחסים לשנים 2014-2000. בחטיבה העליונה היחס הוא אחד לכל שלושה עובדי הוראה חדשים.

 

מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור המורים החדשים שעזבו את המערכת כעבור חמש שנים הגיע בממוצע ל-23% בחינוך היסודי, לכ-33% בחטיבות הביניים ולכ-37% בחטיבות העליונות.

 

למי ששרד את חמש השנים הראשונות יש סיכוי טוב להישאר במקצוע. שיעור העזיבה השנתי מעבר לחמש שנים התייצב על כ-1% בממוצע בחינוך היסודי ועל כ-2% בממוצע בחינוך העל-יסודי. שיעורי העזיבה המצטברים כעבור 17 שנות עבודה במערכת החינוך הגיעו בממוצע ל-36% בחינוך היסודי, ל-52% בחטיבות הביניים ול-59% בחטיבות העליונות.

 

שיעורי העזיבה בחינוך היסודי נמצאים במגמת ירידה בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, לעומת מגמת עלייה בחינוך הערבי. שיעורי העזיבה בתוך שנה בחינוך הממלכתי ירדו מ-17.9% בממוצע בשנים 2002-2000 ל-11.3% בממוצע בשנים 2011-2008. בחינוך הממלכתי-דתי ירדו שיעורי העזיבה מ-16.9% ל-13.0% באותן שנים. בחינוך הערבי עלו שיעורי העזיבה מ-7.9% ל-10.9%.

 

שיעורי העזיבה בתוך חמש שנים ירדו בחינוך הממלכתי מ-29.2% בממוצע בשנים 2002-2000 ל-26.1% בממוצע בשנים 2007-2005. בחינוך הממלכתי-דתי ירדו שיעורי העזיבה מ-28.3% ל-25.4%, בהתאמה. בחינוך הערבי לא חל שינוי.

 




 

בחטיבה העליונה נמצאים שיעורי העזיבה בתוך חמש שנים במגמת ירידה בכל מערכת החינוך. בחינוך הממלכתי ירד שיעור העזיבה בתוך חמש שנים מ-43.5% בממוצע בשנים 2002-2000 ל-35.8% בממוצע בשנים 2007-2005. בחינוך הממלכתי-דתי ירדו שיעורי העזיבה מ-33.4% ל-31.4%, בהתאמה. בחינוך הערבי שיעורי העזיבה ירדו מ-28.2% ל-21.7%. בחטיבות הביניים בחינוך הערבי חלה מגמת עלייה ניכרת בשיעורי העזיבה בתוך חמש שנים בשנים האחרונות.

 

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שיעורי העזיבה בקרב גברים גבוהים יותר מאשר בקרב נשים בדרך כלל, אם כי ניתן לראות מגמת עלייה בקרב הנשים בשנים האחרונות. שיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים בקרב גברים הם כ-29% בממוצע בשנים האחרונות, לעומת כ-19% בממוצע בקרב נשים.

 

אפשר לבטל מקצועות כמו בפינלנד?    (צילום: יוגב אטיאס וניר כהן)

אפשר לבטל מקצועות כמו בפינלנד?    (צילום: יוגב אטיאס וניר כהן)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מבחינת הנתונים לפי גיל עולה כי שיעורי העזיבה גבוהים יותר בקרב עובדי הוראה חדשים בגילים מתקדמים. שיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים בקרב עובדי הוראה חדשים בגיל 40 ומעלה גבוהים פי שניים בהשוואה לעובדי הוראה חדשים עד גיל 29, כ-35% בממוצע בשנים האחרונות לעומת כ-18%.

 

בנוסף, שיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים בקרב עובדי הוראה חדשים בעלי תואר גבוהים יותר ומגיעים לכ-24% בממוצע בשנים האחרונות, לעומת כ-17% בקרב כל בעלי תואר אקדמי. זאת למרות ירידה ניכרת שחלה בשיעור זה בקרב בעלי תואר שני מתחילת התקופה.

 

מהנתונים עולה כי מורים שעבדו בשיעור של הרבה פחות ממשרה – לא שרדו במערכת. שיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים פוחתים בהדרגה ככל שמספר שעות העבודה השבועיות גבוה יותר. שיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים של עובדי הוראה שעבדו 10-1 שעות שבועיות עמדו בממוצע על כ-28% בשנים האחרונות לעומת כ-15% בקרב עובדי הוראה שעבדו 30-21 שעות שבועיות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים