הצעת חוק שתשים סוף לכרטיסי האשראי המיותרים?

לא משתמשים בכרטיס האשראי שלכם? חברת האשראי תידרש לשלוח לכם הודעת סמס על כך ולפרט גם את העמלות שאתם משלמים בגין הכרטיס.

בעקבות הפרסום ב ynet על מאות אלפי הכרטיסים "הדוממים" שמחזיק הציבור הישראלי, ומניבים לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, הצעת חוק חדשה מבקשת לשים סוף לתופעה, או לפחות להסב את תשומת ליבם של מחזיקי הכרטיסים.

על פי הצעת החוק של חה"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני"), יו"ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת, במצב בו כרטיס אשראי הוגדר "לא פעיל" (כאשר שלושה חודשים לא נעשה בו שימוש) תחויב מנפיקת הכרטיס (בנק או חברת כרטיסי האשראי) ליידע את בעל הכרטיס במסרון ולפרט את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה וכן הדרכים לביטול הכרטיס.

נכון לסוף שנת 2014 היו בישראל 8.8 מיליון כרטיסי אשראי תקפים, גידול של חצי מיליון כרטיסים, תוך שנה. ואולם, מבדיקת ynet עלה כי 1.74 מיליון כרטיסים מתוך כלל כרטיסי האשראי, היו כרטיסים המוגדרים כ"לא פעילים" - כאלו שלא בוצעה בהם ולו פעולה אחת במשך 3 חודשים רצופים.

על פי נתוני חברות האשראי, מספר הכרטיסים הלא פעילים גדל בכ-200 אלף תוך שנה ושיעור הכרטיסים הלא פעילים מתוך כלל הכרטיסים עומד על מעל 20%, כלומר אחד מכל 5 כרטיסי אשראי בישראל שוכב בארנק ללא שימוש, בהשוואה ל-18% לפני שנה.

X

צלמים: אסף מגל ויוגב אטיאס

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

שיעור הכרטיסים הלא פעילים הגבוה ביותר נמצא בחברת אמריקן אקספרס (המותג מנוהל בישראל על ידי ישראכרט) והוא עומד על 27%, כלומר יותר מרבע מכלל הכרטיסים של החברה - מוגדרים כלא פעילים.

אמנם, חלק מהכרטיסים הללו ניתנים ללא עלות, אך חלק אחר, וסביר להניח החלק הגדול, הם כרטיסים עליהם משלמים הלקוחות מדי חודש עמלת דמי כרטיס שנעה סביב 200 שקל לשנה (תלוי בסוג הכרטיס).

לשם המחשה, סך העמלות שגבו חברות האשראי בשנה שחלפה ממחזיקי הכרטיסים, בתחום ההנפקה, הסתכם בכ-500 מיליון שקל, חלק נכבד ממנו הוא דמי הכרטיס (כולל כרטיסים פעילים ולא פעילים).

(צילום: shutterstock)

כשני שלישים מכלל כרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים - כלומר כאלו שהונפקו על ידי הבנק במסגרת שיתוף פעולה בין חברת האשראי לבנק בו מתנהל חשבון העו"ש, והם תלויים במסגרת האשראי שמעניק הבנק. במקרה של הפועלים, לאומי ודיסקונט - חברת האשראי גם נמצאת בבעלות הבנק.

אולם באופן יחסי, רוב הכרטיסים הלא פעילים הם דווקא כרטיסים חוץ-בנקאיים - כאלו שהונפקו ישירות על ידי חברות כרטיסי האשראי, המציעות גם מסגרת אשראי שאינה תלויה בבנק.

המציאות הזו נובעת ברקע השיווק האגרסיבי של חברות כרטיסי האשראי, בעיקר בעזרת מועדוני הצרכנות השונים. מי לא נתקל בניסיונות השכנוע ברשתות אופנה או מזון להצטרף לכרטיס אשראי שייקנה "שלל הטבות והוזלות"?

לרוב, הכרטיסים הללו ניתנים בפטור מדמי כרטיס בשנה הראשונה, אולם לאחר מכן, מחזיק הכרטיס נדרש לשלם, גם אם הוא לא עושה בו שימוש. כך, גם כמות הכרטיסים הבנקאיים וגם הכרטיסים החוץ-בנקאיים גדלה משנה לשנה ואנחנו ממשיכים לאגור כרטיסי פלסטיק יקרים, לרווחת חברות האשראי.