ניסו לברוח מאיראן לישראל ונרצחו: "בת משפחה התעלפה ברחוב כששמעה על כך"
18 שנה לאחר היעלמותם של האחים קהרמני נוראללה רביזדה, קבע המוסד סופית כי הם נעצרו ונרצחו. המשפחות מחכות להודעה הרשמית: "אנחנו מתרגשים ועדיין לא מעכלים". נציגם: "המסר - כל הזמן להציק למערכת"
"המשפחה מאוד מתרגשת ועוד לא מצליחה לעכל. קרובת משפחה התעלפה ברחוק כששמעה שהתיק נסגר". כך סיפרה גילה קהרמני, גיסתם של סירוס ואברהים קהרמני, שניים משלושת היהודים ש-18 שנה אחרי שניסו להימלט מאיראן לישראל קבע המוסד סופית - הם נרצחו. בבית משפחתו של נוראללה רביזדה סירבו להתייחס לסגירת הפרשה, אך ציינו - כמו במשפחת קהרמני - כי טרם עודכנו בצורה רשמית. בשנה שעברה קבע המוסד כי 8 יהודים שניסו לברוח מאיראן שלוש לפני כן, נרצחו אף הם.
"עד שלא יגיעו המסמכים הרשמיים, אנחנו לא מאמינים", הצהירו נציגיהם. "אנחנו רודפים אחרי המערכת כבר יותר מדי שנים ומתמודדים עם בירוקרטיה קשה ולא מעט פאשלות של הממסד", אמר יהודה כסיף, לשעבר מנכ"ל הבורסה לאבני חן ויהלומים, שמלווה את המשפחות מאז שנת 1997. "צריך לראות איך סוגרים את השבעה, מתי יושבים אבלות. אנחנו מקווים שהנשיא יזמין אותם לפגישה".
ניסו להימלט דרך גבול פקיסטן
במהלך דיון בכנסת לפני 14 שנה פירט בני קהרמני, אחיהם של סירוס ואברהים, את שאירע בפברואר לפני 18 שנה. "האישה והילדים עלו לארץ דרך טורקיה, שלושה חודשים לפני שקרה מה שקרה. ב-14 בפברואר 1997 הסוכנות היהודית רצתה להעלות את האחים לארץ באמצעות מבריח מטעם הסוכנות".
לדברי האח, הם היו אמורים לטוס מטהרן לזהדאן שבגבול פקיסטן באותו יום, יום שישי, ב-11 בבוקר: "ערב לפני-כן אשתו של אחי סירוס דיברה אתו והוא אמר לה שביום שישי הם יוצאים מטהרן בטיסה לזהדאן. בסביבות השעה 14:30 היה צריך להתקבל טלפון מהסוכנות ששני האנשים האלה פלוס רביזדה יגיעו לבן-אדם המסוים הזה. הם היו צריכים לקבל תשובה בטלפון, אבל הם לא קיבלו תשובה. הם התקשרו ביום שישי ב-14:30 ואמרו שהם לא בידי המבריח".
הוא שחזר את מאורעות אותו היום ואמר כי "בסביבות תשע בערב התקשרתי אל קרובי משפחה והם אמרו - לא שמענו דבר, אף אחד לא התקשר אלינו. כעבור שבוע ניגשתי לסוכנות ואמרו לי: אנחנו לא יודעים מה קרה. יכול להיות שהם ברחו לאיזה שהוא כפר. חיכינו עוד שבוע, ופתאום אחרי שבוע אמרו לנו - אנחנו מניחים שהם נעצרו שם. שאלתי: 'איך אתם יודעים? בהתחלה אמרתם שהם ברחו אולי לאיזה כפר'. והוא ענה לנו: הייתה לנו עין בודקת ואנחנו מניחים שהם נעצרו שם".
בני קהרמני ציין אז, בשנת 2000, כי בפגישות שנעשו עם אנשי הסוכנות הם "השתיקו אותנו שלא נדבר על זה, כי הם מנסים לעשות משהו בדרכים שהם מכירים. עברו שלוש שנים ושום דבר לא נעשה. אני לא יודע אם עשו משהו, אבל אין תוצאות. בעוד ארבעה חודשים ימלאו ארבע שנים להיעלמם ורק עכשיו אני רואה שיש משהו". אבל דבר לא קרה גם ב-13 השנים הבאות.
"מקבלים תשובות רק אם לא מרפים"
רק בשנה שעברה קבע המוסד כי שמונה יהודים שניסו לברוח מאיראן ב-1994 נרצחו בדרכם לישראל, וכעת הצליח להשלים את הפאזל וקבע כי גם שלושת היהודים הנוספים שיצאו מאיראן שלוש שנים מאוחר יותר נרצחו בדרכם לארץ. בעקבות המידע קבע בית הדין הרבני כי יש להתיר את נשותיהם מעגינותן.
כסיף ציין כי רק בגלל המאבק הממושך חלה התקדמות בפרשיית ההיעדרות: "כל מי שיש לו טענות על נעדרים מול המדינה, שלא ירפה מזה לרגע אחד. צריך להציק למערכת כי רק ככה מקבלים תשובות. אף אחד לא יעשה בשבילך את העבודה. אם היית נולד לפני 18 שנה ומקבל את אבא שלך לפני גיוס לא היית מרוצה?".
"המשפחה מאוד מתרגשת ועדיין לא מצליחה לעכל", אמרה גילה, גיסתם של סירוס ואברהים קהרמני. "אמא שלהם ואחותם עדיין לא יודעות. הן נשים מבוגרות שמאוד קשה לספר להם אחרי כל כך הרבה שנים. בת משפחה אחרת התעלפה ברחוב כששמעה שהתיק נסגר".
לפנייה לכתב/ת 
