סיור עצוב בעקבות תרבות אבודה: כך משמרים את בתי האמנים וגדולי האומה בת"א
בשכונת צ'לסי בלונדון התגוררו מדינאים, זמרים, שחקנים ואח"מים רבים אחרים. בתיהם מסומנים בשלטים יפים ונראים כאילו עומדים עכשיו למכירה. בתל אביב, לעומת זאת, רבים מהבתים מוזנחים, בלויים וחלודים, ומותירים צביטה גדולה בלב. כך זוכרים את מנחם בגין, נתן אלתרמן והמשוררת רחל
לפני כמה שנים, במהלך חופשה בלונדון ביקרתי בשכונת צ'לסי, המזוהה אצלנו יותר עם קבוצת הכדורגל. סיור בשכונה גילה לי כי רבים מבניה המפורסמים של אנגליה, כמו גם ידוענים בינלאומיים התגוררו בה, ושלט המציין זאת מוטבע על הבתים בהם התגוררו.
בצ'לסי, כך גיליתי בסיור, אנשים המתגוררים בבתי המפורסמים טורחים לטפח אותם כאילו הם עומדים למכירה וכאילו תג המחיר שלהם נקבע על פי רמת הפרסום של הדייר שגר בהם בעבר.
וכך, במשך יום שלם, עברתי ליד הבית המטופח בו התגורר במאי הקולנוע האמריקאי ג'וזף לוסי, ביתו הנאה של הסופר ברהאם סטוקר שחיבר את "דרקולה", הבית המקסים שבו התגוררו ויויאן לי ולורנס אוליבייה וגם בתיהם של מרי שלי, "אמו" של פרנקנשטיין, המשורר, הסופר, העיתונאי והמחזאי אוסקר ווילד והפילולוג ג'ון רונלד רעואל טולקין שכתב את "שר הטבעות".
גם מרק טוויין ובריאן אדמס התגוררו בשכונה זו. כמוהם גם מרק קנופלר מלהקת Dire Straits ובוב מארלי שכתב בה את הלהיט "I shot the sheriff". בצ'לסי גרו גם סופרת המותחנים אגאתה כריסטי, הסופרת מרי אן אוונס שהתפרסמה בשמה הספרותי ג'ורג' אליוט, שחקן הקולנוע יו גרנט, המשורר טי.אס. אליוט ואחרים.
שימור בתל אביב: עלוב, עזוב, מוזנח
בשבוע שעבר חלפתי ברחוב הבשן בתל אביב. במקום שבו התגורר הרב ישראל ססובר. למי שלא מכיר, זהו אחד משמותיו המחתרתיים של מפקד האצ"ל, לימים ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין. בכניסה לבית בן הקומה האחת ניצב שלט בו מצוין מתי התגורר בו. השלט נראה עלוב והפך למקום שנכבש על ידי כלב שקבע כי הוא שלו. הבית עצמו נראה כאילו במכת יד הוא יתמוטט. עלוב, עזוב, מוזנח. זהו, אם תרצו לדעת, בית שמוגדר כבית לשימור.
בעקבות אותו בית יצאנו לסיור בבתיהם של מפורסמים שהתגוררו בעבר בתל אביב, בתים שעליהם יש שילוט של עירית תל אביב שנועד להאדיר את שמם ולספר לנו, התושבים וגם לתיירים שבאים לבירת התרבות של ישראל, כי כאן התגוררו הסופרים, המשוררים, הזמרים, השחקנים והיוצרים המפורסמים של המדינה. וגם מדינאי אחד שחי שם בצניעות - ונשוב אליו בסוף הדברים.
מרבית ידועני המדינה מתחום התרבות התגוררו, כך מתברר, במרכז תל אביב, במתחם הרחובות גורדון, פרוג, ריינס, דב הוז והרחובות הסובבים אותם.
הסיבה היתה הקירבה למה שהיה מרכז התרבות של העיר: תיאטרון "הבימה". וכך, ברחוב ריינס 52, על קירו המלוכלך של הבית יש שלט שמציין כי התגוררה בו המחזאית עדה בן נחום, בשדרות נורדאו 30 תחת קיר מזוהם יש שלט שמגלה לנו כי שם התגוררו אחר כבוד נתן אלתרמן, רחל מרכוס ותרצה אתר.
ברחוב גורדון 31 יש שלט שמציין כי התגורר בו יעקב איינשטיין. קיר הבית עלוב. אבל כדאי לדעת שאיינשטיין היה זמר ושחקן ובביתו גדל בנו, אריק איינשטיין.
ממש מעברו השני, בגורדון 38, יש שלט על קיר מזוהם שבו מצויין כי במקום זה התגורר שחקן תאטרון הבימה צבי בן חיים. בשלט, אגב, מצויין שהוא נפטר בשנת תש"ח ובשנה הלועזית הוא נפטר בשנת 1957. פער לא רציני של תשע שנים, בסך הכל. מישהו כבר העיר על כך לעיריית תל אביב, אבל בינתיים שום דבר לא נעשה בנדון.
הזמרת יפה ירקוני התגוררה ברחוב דב הוז 23. הבית בו התגוררה נראה לא מטופח, בלשון המעטה. ממש ממול בדב הוז 26 התגורר הבמאי, מורה למשחק וחתן פרס ישראל ניסן נתיב. הבית במצב סביר, אבל זקוק למקצה שיפורים.
שני בתים משם, בדב הוז 30 התגוררו הרקדנית והכוריאוגרפית המפורסמת דבורה ברטונוב והמורה וקריין תנ"ך שלמה ברטונוב. גם כאן אפשר מעט לשפר את מראה הבית. זה לא יזיק. באותה הזדמנות אפשר גם לשפר את חזות הבית ברחוב יואש 6 בו התגוררה הסופרת והמשוררת דליה רביקוביץ'.
רחוב פרוג, כאמור, הוא גם רחוב של ידוענים. במספר 22 התגוררו אלוף יוסף אבידר, מראשוני המפקדים בהגנה ובצה"ל ורעייתו הסופרת ימימה אבידר. הבית המטופח, יחסית, כמו זה שברחוב שלמה המלך 79, הבית בו התגוררו יחיאל ועלי מוהר, שמלמד שאפשר גם קצת אחרת והכל ענין של תרבות דיור.
גם הבית שבו התגורר יוסי בנאי בשדרות חן 29 במצב טוב יחסית, הודות לכך שנמצאת בו הנציגות הקונסולרית של גואטמלה והבית שבו התגורר אברהם חלפי ברחוב ישראל'ס 10 זוכה לכניסה נקייה, אם כי נראה כאילו הוא הולך ומתפורר.
את הסיור שנמשך שלושה ימים, סיימנו בשלושה בתים שהשאירו לנו הרבה כאב. המשוררת, סופרת וכלת ישראל לאה גולדברג התגוררה ברחוב ארנון בתל אביב. בין ספריה הרבים היא כתבה גם את ספר הילדים, "ידידי מרחוב ארנון". היה ראוי שידידיה מהרחוב, אותם ילדים שלהם היא כתבה, יטפלו קצת בטיח המתפורר שמתחת לשלט המציין כי היא התגוררה בבית ברחוב ארנון 15.
בית נוסף שגרם לנו לכאב הוא ביתו של מנחם בגין. נכון, כתבנו על הבית שבו התגורר ברחוב הבשן. אבל ברחוב רוזנבאום מספר 1 בתל אביב, בקומת הקרקע, בדירת שני חדרים, כיאה לצניעותו, התגוררו מנחם בגין ורעייתו עליזה במשך 30 שנה, בין 1947 ל-1977, עת התמנה לראש הממשלה החמישי של ישראל. השלט המציין זאת הפך גם הוא, לשטח כיבוש של כלב וכבלים.
סיומו של הסיור שלנו היה ברחוב בוגרשוב 5א' בתל אביב, בו התגוררה רחל בלובשטיין, המוכרת גם בשם רחל או רחל המשוררת. איך אנחנו יודעים שהיא התגוררה בו? על קיר עלוב בצבע מזעזע ישנו שלט מאיר עיניים שתלוי תחת סורגי חלון חלודים ורקובים.
נותרנו עם צביטה איומה בלב,
ועם שאלה אחת מתוך שירה של רחל:
ואולי, לא היו הדברים מעולם.
עיריית תל אביב: "לעירייה אין כלים לטפל בנושא"
ברכה נאמן, אחראית על פרויקט הנצחת אמנים בעיריית תל אביב-יפו ב-14 השנים האחרונות, מסרה בתגובה: "פרויקט ההנצחה כולל 230 אישים בתל אביב. אם לא מתקבל אישור מבעלי הבית והדיירים בו, גם את שלט ההנצחה אפילו אי אפשר להציב, שכן אין לנו כל זכות ואפשרות לעשות זאת.
"במדינת ישראל אין חוק מדינה בנושא, לכן גם לא יכול להיות חוק עירייה בנושא. ח"כ רן כהן ניסה בעבר להעביר חוק ולמיטב ידיעתי לא נעשה דבר. כיום המצב הוא שכל אדם יכול להוריד את השלט מקיר הבית ואנחנו אפילו לא יכולים להגיש תלונה במשטרה על כך.
"הבתים אינם רכוש העירייה, אלא רכוש פרטי. במקרים בהם בנכס חי קרוב משפחה, הם דואגים לטיפוח. ברוב המקרים אין לאנשים אלה חלק בבית, למשפחות אין שום חזקה על הדירות והדבר היחיד שאפשרי לעשות הוא לבקש מבעל הנכס או מהוועד רשות להציב. לפעמים אפילו את זה לא מאשרים. חוץ מלבקש יפה וטובה אין לעירייה שום כלים, מלבד לסמוך על רצונם הטוב של הדיירים".
בעניין הטעות בשלט של צבי בן חיים, השנה הנכונה היא תשי"ח ולא תש"ח, אחת מהיו"דים נפלה בטעות בשל הגרשיים. טוב שהסבתם את תשומת לבנו לעניין, השלט יורד ויוחלף".
