יוצא לחופשי: ג'ונתן פולארד ישוחרר בנובמבר
30 שנה אחרי שנכלא, ועדת השחרורים אישרה כי המרגל הישראלי ייצא לחופשי ב-20 בנובמבר. עורך דינו אמר כי פולארד ייאלץ להישאר בארה"ב בחמש השנים שלאחר שחרורו. מזכיר המדינה קרי: לשחרור פולארד אין קשר להסכם עם איראן
אחרי 30 שנה, פולארד יוצא לחופשי: ועדת השחרורים האמריקנית החליטה אמש (יום ג') כי המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד, שנכלא ב-1985, ישוחרר ביום שישי, 20 בנובמבר 2015. כך נמסר משרת המשפטים איילת שקד. עורכי הדין של פולארד אישרו כי קיבלו אישור מוועדת השחרורים שפולארד ישוחרר ב-20 בנובמבר.
עם זאת, עורך דינו של פולארד בארה"ב ציין כי המרגל הישראלי יהיה חייב להישאר לפחות חמש שנים באמריקה. במקביל ציין עורך הדין כי לנשיא ארה"ב ברק אובמה יש אפשרות לקצר את זמן השהות שאחרי השחרור, ובכך לאפשר לפולארד להגיע לישראל. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי שב והדגיש הערב כי לשחרור פולארד אין שום קשר להסכם הגרעין שעליו חתמו המעצמות עם איראן.
עו"ד לארי דאב, פרקליטו של פולארד, אמר כי "קיבלתי הודעה שאמורה להגיע ההודעה הרשמית היום או מחר. ההודעה נמסרה על ידי הוועדה לשחרורים לפרקליטו של יונתן בארה"ב. אני בקשר איתו והייתה לו פגישה לפני חודש והודיעו לו שיקבל תשובה רשמית תוך חודש. נאמר שהוא ישוחרר כמו כל אסיר בארצות הברית שריצה שני שלישים מהעונש וזה אומר שהוא צריך לעבור בדיקה ולדווח למשטרה. הם לא נותנים לו 'כרטיס חינם' לבוא ארצה וזו הדאגה שלנו פה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אמש עם אסתר פולארד, רעייתו של המרגל הישראלי, ואמר: "אחרי עשרות שני של מאמצים סוף סוף יונתן פולארד ישתחרר מהכלא. לאורך תקופת מאסרו הקפדתי להעלות את נושא שחרורו בפגישותיי ושיחותיי עם ראשי הממשל האמריקני, ואנו מחכים לראות את יונתן פולארד יוצא מהכלא".
שרת המשפטים שקד מסרה בעקבות ההודעה כי "30 שנות סבל יגיעו לקצן בנובמבר הקרוב. לא בזכות מידת החסד, אלא מתוך מידת הדין. לא בגלל ההסכם ההרסני של ארצות הברית עם איראן, אלא בגלל מיצוי הדין. אני מאחלת לכל אומות העולם ולנו קודם כל שנזכה לעוד שמחות שכאלו, ושנדע יותר לפעול על פי מידת החסד ולא על פי הדין היבש".
שר החקלאות ויו"ר השדולה לשעבר בכנסת למען פולארד אורי אריאל, אמר: "שהחיינו והגיענו לזמן הזה. אחרי 30 שנה יותר מדי מגיע הרגע לו ייחלנו. אני מברך את יונתן ובני משפחתו על השחרור הקרב ובא ומצפה בכיליון עיניים לנחיתתו בישראל. נחכה לו באהבה עצומה".
בשבוע שעבר אישרו גורמים אמריקנים ל"וול סטריט ג'ורנל" כי יש כוונה לשחרר את פולארד בשבועות או בחודשים הקרובים. אך בבית הלבן מיהרו להבהיר כי ועדת השחרורים היא שתקבע, וממשרד המשפטים האמריקני נמסר כי "על פולארד לסיים לרצות את עונשו במלואו". בסופו של דבר, ועדת השחרורים החליטה כאמור לשחרר את פולארד, שיסיים לרצות 30 שנות מאסר.
דובר במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אליסטר בסקי, אמר בסוף השבוע כי "בשום אופן לא קיים קשר בין המעמד של פולארד לבין שיקול של מדיניות חוץ". בכך הוא דחה את ההערכות כאילו לשחרור פולארד בתום 30 שנות מאסר יש קשר לניסיונות לריכוך ישראל בעקבות הסכם הגרעין עם איראן.
העביר מאות אלפי מסמכים
פולארד נעצר ב-21 בנובמבר 1985 בצאתו משגרירות ישראל בוושינגטון שם ביקש מקלט מדיני ונדחה. מתוקף תפקידו כמנתח חומרי גלם מודיעיניים נחשף פולארד למידע מסווג שהיה קשור בישראל. בראשית 1984 פנה פולארד לאביאם סלע, אלוף משנה בחיל האוויר הישראלי, ששהה בארצות הברית בחופשת לימודים, והציע את שירותיו.
בשנים 1984 - 1985 העביר פולארד מאות אלפי מסמכים לידי סלע, וזה מסר אותם למחלקת ביון מיוחדת בלשכה לקשרי מדע (לק"ם) של משרד הביטחון – גוף עלום שבראשו עמד רפי איתן. העסקתו של פולארד נעשתה מאחורי גבם של שרי הביטחון יצחק רבין ומשה ארנס. בעוד פולארד טען שפעל מתוך רצון להגן על קיומה של ישראל – האמריקנים טענו שפעל מבצע כסף ואף העביר מידע למדינות נוספות.
פולארד הועמד לדין והסכים לעסקת טיעון. הוא הודה והורשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארצות הברית. התביעה ביקשה להטיל עליו 20 שנות מאסר. לטענת רפי איתן, הוא הסכים לספק לרשויות האמריקניות מידע מפליל על פולארד, כיוון שידע שישראל וארצות הברית הגיעו להסכם לפיו ירצה לא יותר מעשר שנות מאסר. ימים אחדים לפני גזר הדין, העביר מזכיר ההגנה האמריקני דאז, קספר ויינברגר, מזכר חסוי שכלל את הטענה שפולארד היה קשור למרגלים של ברית המועצות. בעקבות המזכר – גזר בית המשפט מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם.
העונש שפולארד קיבל הפתיע רבים, משום שהתביעה לא דרשה עונש כה חמור ומשום שהעונש הכבד ביותר שהוטל בארצות הברית עבור ריגול למדינה ידידותית הוא 14 שנות מאסר.
בינואר 1996 העניק שר הפנים, חיים רמון, בעקבות החלטת השר הקודם, אהוד ברק, לפולארד אזרחות ישראלית. ב-1998 הודיע היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה כי "ג’ונתן פולארד היה סוכן ישראלי, שטופל על ידי מי ששימשו בעלי תפקידים בכירים ברשות ישראלית מוסמכת – הלשכה לקשרי מדע. לאור עובדה זו מכירה ממשלת ישראל במחויבותה כלפיו ומוכנה לשאת באחריות מלאה הנובעת מכך".
היסטוריה של כישלונות בניסיונות השחרור
במשך עשרות שנים היו מעורבים ראשי ממשלה, שרים ושגרירי ישראל בוושינגטון בניסיונות לשחרר את פולארד מכלא בטנר שבצפון קרוליינה. דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הכי קרוב (פעמיים) לשכנע את האמריקנים, אבל הניסיונות כשלו. בסוף השבוע האחרון מצא פולארד את עצמו שלא באשמתו במלחמת ספינים בין הממשל האמריקני לבין בכירים ישראלים סביב הדיווח על כך שהאמריקנים שוקלים לשחררו.
פולארד, שנעצר כאמור ב-1985, הורשע בריגול נגד ארצות הברית על קשירת קשר להעביר לישראל מידע ביטחוני ובשנת 1987 נידון לעונש. ועדת השחרורים יכולה לשחרר אותו, או לחילופין לטעון שפולארד הפר בקביעות ובצורה רצינית את חוקי הכלא, או שיש סיבה הגיונית לחשוש שהוא יבצע פשע לאחר שחרורו. לכן שחרורו של פולארד אינו קשור להסכם הגרעין עם איראן או לכל הסכם אחר של הממשל האמריקני.
בשלהי שנות ה-90 של המאה שעברה, יותר מעשר שנים אחרי שפולארד נעצר, ממשלת ישראל החלה לקחת עליו אחריות. ג'ונתן הפך ליונתן ומצעד של שרי ממשלה הגיעו לביקור בכלא באטנר בצפון קרוליינה ועשו כותרות פטריוטיות על חשבונו של פולארד, שחשב שהנה הוא הולך הביתה. אני הגעתי לביקור בכלא עם השר לשעבר אלי ישי. בכניסה חתמנו על כך שנדבר רק אנגלית, השר ישי דיבר כמובן רק עברית, אבל איש המודיעין של חיל הים האמריקני שנלווה אלינו הקשיב ולא נראה מודאג במיוחד.
פולארד היה חד ומוכן היטב לפגישה זו ולפגישות הרבות שהיו אחריה עם שרים, שגרירי ישראל בוושינגטון וקונסולים מאטלנטה, אבל שום דבר לא יצא מזה. האסטרטגיה של עשיית רעש במקום להוריד פרופיל, פגעה קשות בפולארד. בשני ראיונות באותה תקופה שקיימתי עם בכיר ב-CIA ועם מפקדו היהודי במודיעין של חיל הים, הם התקשו להבין מדוע ישראל עומדת מאחורי האיש שניסה לדבריהם למכור סודות מדינה לישראל, אבל גם לכמה מדינות אחרות.
במשך כל השנים הללו היו שתי הזדמנויות לשחרר את פולארד ולשתיהן קשור ראש הממשלה נתניהו: הראשונה הייתה בשיחות וויי פלנטיישן ב-1998. נתניהו לחץ והנשיא דאז ביל קלינטון נטה להסכים, אבל ראש ה-CIA ג'ורג' טנט איים בהתפטרות ושחרור פולארד נפל. הפעם השנייה הייתה בשיחות שהיו בשנה שעברה שאותן הוביל מזכיר המדינה ג'ון קרי בין ישראל לפלסטינים. קרי קיווה ששחרור פולארד יסייע לקידום השיחות, אבל השיחות קרסו ואיתן המאמץ האחרון לשחרר את פולארד לפני הזמן.
ראשי המדינה העלו בזה אחר זה את נושא פולארד בכל פעם שהגיעו לבית הלבן. גם הנשיא לשעבר שמעון פרס ביקש זאת אישית מהנשיא ברק אובמה, אבל זה לא עזר. גורמים בבית הלבן הסבירו שהנשיא האמריקני לא ישחרר מהכלא מרגל, כאשר בכלא נמקים כאלה שהורשעו בפעם הראשונה על שימוש בסמים, בעיקר שחורים, שקיבלו עונש מאסר של עשר שנים.
הנשיא בוש הבן היה אוהד גדול של ישראל, אבל ראשי הממשלה לשעבר אריק שרון ואהוד אולמרט גילו כל אחד בזמנו שהוא מתנגד גדול לשחרור פולארד. הרפובליקנים הביטחוניסטים היו המתנגדים הגדולים
ביותר לשחרור. בשנים האחרונות התרחש מפנה ובכירים רבים לשעבר מהממסד הביטחוני והמשפטי, הצטרפו לבקשה לשחרר את פולארד. לבקשת השחרור הצטרפו גם שני מזכירי מדינה רפובליקנים לשעבר, הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ וראש ה-CIA ג'יימס וולסי, שמונה על ידי ג'ורג' בוש האב.
מבחינת הנשיא אובמה, פולארד מעולם לא שימש כקלף מיקוח. הזוי לחשוב שאובמה ישחרר את פולארד כדי לרכך את ישראל בגלל חתימת הסכם הגרעין עם איראן, כאשר במסגרת אותו הסכם הוא לא התעקש על שחרורם של שלושה אסירים אמריקנים באיראן ונעדר אמריקני נוסף. אובמה זוכה לביקורת עצומה בארצות הברית על כך שהאסירים האמריקנים לא שוחררו במסגרת ההסכם.
בשנה שעברה דחו ועדת שחרורים ומשרד המשפטים האמריקני בקשה רשמית שהגיש פולארד לשחרור בתנאים מגבילים, אחרי 29 שנה בכלא. ההחלטה בשנה שעברה התקבלה לאחר ששני נציגים של הממשל שהופיעו בפני הוועדה הסבירו ששחרורו של פולארד כעת הוא "זלזול בחומרת העבירה ומסר של חוסר כבוד לחוק". ההתנגדות האמריקנית לשחרור התקבלה באכזבה עמוקה בישראל וכן בוועד למען שחרור פולארד, שכן שבעה חודשים קודם לכן - באפריל 2014 - הביע מזכיר המדינה ג'ון קרי נכונות לשחרור פולארד כחלק מביצוע הפעימה הרביעית של שחרור האסירים בידי ממשלת ישראל, ובכללם 14 אסירים ביטחוניים מזרח ירושלמים. ממשלת ישראל סירבה בסופו של דבר לבצע את הפעימה הרביעית - עקב סירוב הפלסטינים להאריך את המשא ומתן - וכך גם טורפד שחרורו של פולארד.