ספורט אלגנט: כוכבים קופצים מהמגרש למסך
לברון ג'יימס ב"אסון מהלך", טום בריידי ב"טד 2", סרינה וויליאמס ב"פיקסלים" וגברתני הפוטבול מגרין ביי ב"פיץ' פרפקט 2" - עולמות הבידור והספורט הנוצצים תמיד היו קרובים, ולאחרונה הם משתלבים על המסך עם הופעות אורח של האתלטים הגדולים ביותר. ניימדרופינג זה רוב הסיפור
יש להם מעריצים בכל העולם, תהילת אין קץ, וכסף. אין להם בעיה של חשיפה תקשורתית, אם כבר אז יש להם יותר מדי ממנה. ויש להם כסף, המון המון כסף. מה שקצת חסר להם זה זמן. ובכל זאת, כוכבי הספורט האמריקני מוצאים לעצמם פנאי בין האימונים כדי לצאת ממגרש המשחקים הרגיל שלהם - אולם הכדורסל, איצטדיון הפוטבול או זירת ההיאבקות - ולהתייצב באתרי צילומים של סרטים הוליוודים. זה לא דבר חדש, אבל לאחרונה זה הולך ומתעצם. ממש תופעה.
שימו לב למשל לסגל של קבוצת הספורט שמצטרפת לווינס, טרטל, ארי גולד וחבריהם בסרט "הפמליה" האחרון. אלופת אמנויות הלחימה רונדה ראוסי שם, אבל היא כבר נחשבת לשחקנית קולנוע מדופלמת עם הופעה ב"בלתי נשכחים 3" ועוד. ראוסי דווקא פחות מוכרת כאושיה ספורטיבית, אבל האוהדים זיהו בוודאי את כדורסלן ה-NBA לשעבר בארון דיוויס, ואת כוכבי הפוטבול טום בריידי, רוב גרונקובסקי, ג'וליאן אדלמן, ראסל ווילסון וקליי מאת'יוס. יש מי שיבחין גם בגרג לוגאניס, האלוף האולימפי האגדי בקפיצות למים. וכמובן גם מייק טייסון - מתאגרף לשעבר וכוכב אורח להשכיר בהוליווד.
המקרה של "הפמליה" אינו מייצג דווקא. לאורך שידורה של הסדרה המצליחה - עליה מתבסס הסרט - התארחו בה לא מעט כוכבי ספורט. מהמתאגרפים לנוקס לואיס וטייסון, דרך הכדורסלנים לברון ג'יימס, כריס בוש, קווין לאב, אמארה סטודמאייר, כוכב הבייסבול אלכס רודריגז והשחיין מייקל פלפס. מהצד של הפוטבול הגיעו בריידי (בעלה של הדוגמנית ג'יזל בונדשן), שון מרימן (האקס של הדוגמגישה טילה טקילה), בריאן אורלאכר (אקס נערת הפלייבוי ג'ני מקארת'י) ודרו בריז. גם בעלי דאלאס קאובויס המוטרף ג'רי ג'ונס זכה להופעת אורח. אפילו ג'ורדן פרמאר ממכבי תל אביב היה שם.
אבל גם בלי "הפמליה" ומסורת הופעות האורח שלה, בבתי הקולנוע היום ניתן לראות שלל כוכבי ספורט ממגוון של ענפים שונים, אשר מעטרים בנוכחותם שוברי קופות עכשוויים - בעיקר קומדיות. לא פעם הם גונבים את ההצגה, ואת מירב תשומת הלב מהשחקנים הראשיים. לא בגלל היכולות הדרמטיות או הקומיות שלהם על המסך, אלא בגלל כמות האהבה וההערצה שמרעיפים עליהם הצופים. לא נעים להגיד, אבל הם מקבלים מכל אלה במנות גדולות מכל כוכב קולנוע זה או אחר.
כוכבי הספורט האמריקנים רואים את עצמם לא פעם כאושיות בידור. ובצדק, אפשר להגיד. ביום יום הם מבדרים את הקהל ביציעים ומול מקלטי הטלוויזיה עם היכולות האתלטיות יוצאות מן הכלל, וגם אלו המנטליות בדקות ההכרעה של הדרמות הספורטיביות שבהן הם לוקחים חלק. אבל מעבר לזה, יש להם בולטות תקשורתית אדירה שהם מנצלים בדרך כלל למיתוג של עצמם כאנשי עסקים ופרזנטורים של פרסומות - זה בשביל הכסף. ההופעות בסרטים זה כבר בשביל הכיף.
קחו למשל את לברון ג'יימס. הוא המותג מספר אחד של ליגת ה-NBA כיום, ונחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים אי פעם. הוא מרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה על פועלו על המגרש ועוד מיליונים רבים על קמפיינים מסחריים שונים. בין השאר, ייסד את חברת ספרינג-היל שאמורה להפיק פרויקטים לטלוויזיה ולקולנוע. עכשיו היא כבר קשורה ביחסים עסקיים עם אולפני האחים וורנר מהוליווד. לא, הוורנרים לא זקוקים למיומנויות ההפקתיות של ספרינג-היל, אבל הם כן רואים את הפוטנציאל השיווקי האדיר שיש מאחורי לברון ככוכב קולנוע. המיתוג שלו ככזה חשוב, הכישורים הדרמטיים פחות.
ההתקשרות החוזית עם וורנר ברוס פותחת את הדרך לסלאם דאנק מהדהד בדמות "ספייס ג'אם 2" - סרט המשך ללהיט הקולנועי שלהם מ-1996 בהשתתפות לוני-טונס ומייקל ג'ורדן. לברון ג'יימס הוא כמובן המועמד הטבעי לרשת את מקומו. בינתיים הוא כבר הוכיח את עצמו כקומיקאי מפתיע לטובה ב"אסון מהלך" של ג'אד אפטאו, בה הוא אמור לחסות בצילה של איימי שומר, אך לדעת רבים מאפיל עליה. פשוט כי הוא יותר מוכר, והנוכחות העצומה שלו יוצאת מגבולות הפריים. אין פלא, שחלק משמעותי מקידום הסרט הוקדש לו, ולעבודה המאומצת של הבמאי אפטאו - א-לה דיוויד בלאט, מאמנו בקליבלנד.
ג'אד אפטאו מתדרך את לברון. בלאט, תלמד
ההתחייבות של לברון לוורנר ברוס כנראה מפילה פרויקט אחר אליו נקשר לפני שנתיים - "Ballers", קומדיה ספורטיבית מבית יוניברסל, בה אמור היה לשתף פעולה עם הקומיקאי קווין הארט חברו. מי שיישאר ברשותם הוא המתאבק ג'ון סינה, הכוכב הגדול ביותר של ליגת ה-WWE בעשור האחרון, ההאלק הוגן העדכני שלה (ובשאיפה חיובי יותר מהמקור). ב"אסון מהלך" הוא מענג את איימי שומר במיטה, וגם בדייט בבית הקולנוע. ב"אחיות" מבית יוניברסל הוא חוזר לסיבוב קומי גדול אף יותר לצד טינה פיי ואיימי פוהלר.
אחת הבדיחות על חשבונו של סינה המנופח ב"אסון מהלך" היא שיש מי שמזהה אותו בציבור כמארק וולברג. יש בזה משהו, שכן הכוכב ההוליוודי בעצמו מתחזק גוף שרירי מטופח בגיל 44. הוא גם אוהב אתלטים כפי שאפשר להתרשם מפועלו כמפיק "הפמליה", אבל גם כשחקן הראשי ב"טד 2". באחת מפסגות ההומור של הקומדיה הפרועה של סת' מקפרלן, פורצים טד ו-וולברג לאחוזה של טום בריידי הישן באישון ליל. הדובון מעוניין בהרכב הגנטי הנדיר של הקווטרבק הנערץ, ומנסה להפוך אותו לתורם זרע ללא ידיעתו. אלא ששניהם לא תיארו לעצמם עד כמה מדובר בחומר משובח - זהב של ממש.
מה ששני גיבורינו מגלים שם מתחת לשמיכה מפתיע אפילו אותם. מה שאנחנו מגלים זה שבריידי טוב המראה מוכן לשתף פעולה גם עם סצנה וולגרית שכזו, והולך איתה עד הסוף - בלי לדפוק חשבון לאף אחד. זהו עונג צרוף גם לשונאיו של הגולדן בוי (מושלם, יותר מדי מושלם), שמתפלש בהומור הגס של מקפרלן. קצת חבל שרבים מבין הצופים בישראל לא מזהים את כוכב הניו אינגלנד פטריוטס ולא יודעים במי מדובר. בארצות הברית לעומת זאת, מדובר בפאנץ' ליין שהוא בגדר טאצ'דאון.
החמצה דומה - מבחינת הצופה הישראלי הממוצע - היתה ההופעה המרטיטה של שחקני קבוצת ה-NFL גרין ביי פאקרס בקומדיה המוזיקלית המצליחה "פיץ' פרפקט 2", אבל עבור הקהל האמריקני מדובר בשוס. שישה גברתנים בשרניים (גדולים אפילו יותר מרבל ווילסון שמככבת בסרט), שהאוהדים רגילים לראותם דוחפים ונדחפים כשקסדות על ראשיהם - מזמרים פתאום כלהקת א-קאפלה מתואמת להפליא. מילא השירה והמשחק - אפשר להתווכח על איכותם, אבל העובדה שהם שמים נפשם וגופם, ובעיקר גבריותם בכפם, זה לא רק ראוי להערכה של הצופים, אלא גם להנאה. בשביל זה הם שם תכלס.
אם רוצים מישהו שמוכר בזירה הבינלאומית, תמיד אפשר לנסות את הכדורסלן בדימוס, שאקיל או'ניל. מדובר אמנם בספורטאי לשעבר, אבל בשיאו ב-1996 הוא התייצב לקרב אחד על אחד מול ג'ורדן ו"ספייס ג'אם" עם הפנטזיה המושמצת "קאזאם". מאז פרישתו ב-2011, הענק העדין חיפש את עצמו בעולם הבידור, ומצא גאולה בחסותו של אדם סנדלר שליהק אותו לפארסות הקומיות שלו "ג'ק וג'יל" (2011), "מגודלים 2" (2013) ו"תקועים בחופשה" (2014).
שאק אינו לוקח חלק בסרטו האחרון של סנדלר "פיקסלים" - אפילו לא בתפקיד של דונקי קונג. אבל מי שכן צצה שם במפתיע היא סרינה וויליאמס המתפקדת על תקן הגמול הרומנטי שמוענק לפיטר דינקלג' על תרומתו להצלת האנושות. במקרה הזה, המשחק המסורבל שלה לא מרגיש משכנע פחות מסנדלר וצוותו, והערך ההפקתי שהטניסאית המהוללת הוסיפה הוא גדול מאוד, במיוחד אחרי שזכתה בטורניר ווימבלדון - שבוע וחצי לפני יצאת הסרט לאקרנים. אגב, סרינה מבליחה גם ב"שבעה בימים בגיהנום" בכיכובם של אנדרי סאמברג וקיפ הרינגטון. הקומדיה מלווה משחק טניס, ובצדו גם כריס אוורט וג'ון מקנרו.
זה לא צפוי - אבל קשה למצוא קומדיה אמריקנית כיום שאין בה סלבריטי ספורט כלשהו. הנה, גם ב"מג'יק מייק XXL" אפשר למצוא לצד צ'אנינג טייטום, את קווין נאש המתאבק לשעבר שנודע בכינויו "דיזל". מילא, הוא כבר הפך לשחקן (ויש כאלה שטוענים שהיה כזה גם בזירה), אבל הפעם מצטרף לחבורת החשפנים על הבמה גם מייקל סטרהן, כוכב הפוטבול לשעבר ואושיה טלוויזיונית בהווה. הוא חושף את שריריו המסורגים ואת הרווח בשיניים שהיה לו לסמל מסחרי בימיו כשחקן הניו יורק ג'איינטס, והפעם מקנה אותם למעריצות טעונות האסטרוגן. הוא נתן מעצמו מספיק שנים לאלו ספוגי הטסטוסטרון.
מי שחשב שבני דורו הדברניים של סטרהאן, טרל אוונס וצ'אד ג'ונסון, יסתמו את הפה אחרי הפרישה, קיבל אותם על המסך הגדול. אוונס - מהפרפורמרים הגדולים על המגרש בימיו כשחקן - מככב בגיל 41 בקומדיה מטופשת בשם "מר דולה". ג'ונסון בן ה-37 (יש מי שזוכר אותו בשמו המפוברק כשחקן צ'אד אוצ'ו סינקו) מאחד כוחות עם שחקן הכדורגל הבריטי שהפך מזמן לשחקן קולנוע ויני ג'ונס, בסרט האקשן "Overtown". חדי העין יכלו להתרשם ממנו לאחרונה גם בפארסה הטראשית "שארקנדו 3", לצד מארק קיובן, הלא הוא הבעלים של הדאלאס מאבריקס מה-NBA, שמגלם את נשיא ארה"ב, לא פחות.
לא רק קומדיות וסרטי טראש מתקשטים בהופעות אורח מגושמות של ספורטאים - לא מעט דרמות משתמשות גם הן בגימיק וזוכות בעוד קצת יחסי ציבור. כך למשל "ללא כפפות" דרמת האגרוף המרגשת בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול המרשים. לצדו אפשר להבחין באגדת הזירה רוי ג'ונס ג'וניור שמוצג בשמו כשדרן קרבות, וגם ויקטור אורטיז - מתאגרף מצליח,
שהבליח לצד ראוזי ב"בלתי נשכחים 3", ופה נמנה על הפמליה של ג'ילנהול. אפילו ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" יצוץ לצד גל גדות והאחרים כוכב גרין ביי פאקרס (שוב הם) לשעבר, אהמן גרין.
ספורט ובידור, כוכבי פוטבול וכוכבניות קולנוע - העולמות הללו תמיד נשקו האחד לשני והשתלבו במסיבות נוצצות מאחורי הקלעים. עכשיו זה קורה יותר ויותר על המסך, מול כולם. בעידן בו צרכני התרבות והספורט מכורים לניימדרופינג במדורי הרכילות, הם שמחים לקבל את זה הישר לפנים בסרטים. והאולפנים ההוליוודים נותנים להם את זה היום ובכמויות, משלבים בין זירת הבידור והספורט - בכל צורה ואופן. איך אפשר להסביר אחרת את הליהוק של כוכב ה-NBA דווייט הווארד כמדבב לסרט האנימציה "לעוף על הזמן"? הוא גילם בקולו תרנגול הודו. לא הופעה מבריקה, אבל העיקר ששמו מופיע בקרדיטים.
