"אין סיכוי לירידת מחירי הדירות בקרוב"
בכנס בנושא תשתיות טען יו"ר לשכת השמאים, אוהד דנוס, כי גם בממשלה הבינו שהדירות לא יוזלו. "כבר לא מדברים על הורדת מחירים - אלא על ייצובם". בפאנל בנושא נדל"ן אמר ראש עיריית צפת, אילן שוחט: "אני לא רוצה שתושבי ת"א יבואו לגור בצפת, אני נלחם להשאיר את התושבים בעיר"
"אין סיכוי לירידת מחירי הדירות בישראל בעתיד הנראה לעין". כך אמר היום (ד') יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, בוועידת תשתיות ונדל"ן שנערכה בלוד. "ככל הידוע לי, גם בממשלה הבינו את זה, וכבר לא מדברים על הורדת מחירים - אלא על ייצוב מחירי הדיור בתוך מספר שנים בלבד", הוא הוסיף.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
פינוי-בינוי ענק בהרצליה: כמעט 2,000 דירות
"הדיור הציבורי הצטמק בחצי תוך 15 שנה"
לאחר שנתיים: אושר חוק השכירות ההוגנת
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בוועידה, שערכה חברת מידע כנסים במתחם אווניו באייר פורט סיטי, הבהיר דנוס כי חוסר האמון של רוכשי הדירות בהבטחות הממשלה הגיע לשיא חדש. לדבריו, למרות ההבטחות השונות לשינוי כיוון, שוק הדיור ממשיך באותה מגמת עלייה. "חוסר אמון הוא מצב מסוכן, והוא נוצר אחרי שהממשלה ירתה לכל כיוון, הבטיחה הבטחות שווא, ורק גרמה לעליות נוספות במחירים. שוק הדיור רותח, והוא רותח בכל היישובים בארץ - יש הרבה מאוד עסקאות", ציין דנוס.
הוא ציין כי מאז המחאה החברתית ב-2011, "הממשלה דיברה ודיברה על ריסונים והגבלות, עצרה מספר פעמים את השוק, יצרה ביקושים, וגרמה לעוד ועוד עליות מחירים. צריך להבין - אין היום אפשרות לייצר יותר מ-40 אלף יחידות דיור בשנה, וזה קשור גם למחסור בתשתיות עליהן מדברים בכנס הזה".
דנוס הזכיר את שנות ה-90 של המאה הקודמת, אז בנה שר הבינוי והשיכון דאז, אריאל שרון, מאות דירות לעולי ברה"מ לשעבר. "בתקופת השיא של אריאל שרון, כשנבנו בשנה אחת 80 אלף יחידות, היה מצב שונה", אמר דנוס, "חברות בנו המון תוך סיכון עמוק, וגם הייתה בנייה על קרקעות פרטיות".
הוא הוסיף כי "בכל השנים האחרונות המדינה נמנעה לעסוק כליל בקרקעות פרטיות ומתעסקת רק באדמות מדינה, מתוך מחשבה שעיסוק בקרקע פרטית נותן פתח לשחיתות. זה הביא לשיעבוד של כל מוסדות התכנון לעיסוק בקרקעות המדינה, ויש ערים רבות, בעיקר במרכז הארץ, שהפיתוח שלהן נעצר כמעט כליל עקב עובדה זו".
כשנשאל האם הוא ממליץ לרכוש דירה כעת, השיב יו"ר לשכת השמאים: "מי שיש באפשרותו לרכוש כעת דירה - שיקנה ולא יחכה. ירידות מחירים לא יהיו בשנים הקרובות, ומנגד - עליית מחירים נוספת היא בהחלט אפשרות. אמרתי את זה גם לפני 3 שנים, לפני שנתיים ובשנה שעברה. היו ששמעו לעצתי, אך רבים האמינו לממשלה והפסידו מאות אלפי שקלים. היום האמון בממשלה נגמר, וזה הסיכון הגדול. אנשים רוכשים והשוק רותח".
צפו בראיון עם יו"ר לשכת שמאי המקרקעין באולפן ynet:
"שהתל-אביבים לא יבואו לגור בצפת"
בפאנל בנושא נדל"ן שנערך בוועידה, השתתפו ראשי רשויות וגורמי נדל"ן נוספים שהתייחסו למצוקת הדיור בישראל. ראש עיריית צפת, אילן שוחט, התייחס למחירים הגבוהים באזורי הביקוש ואמר: "אני לא רוצה שתושבי תל-אביב והמרכז יבואו לגור בצפת. אם אני אצליח לייצר פתרונות דיור במחירים טובים לתושבי העיר שלי, זה יהיה הישג - אני נלחם היום להשאיר את התושבים בעיר".
לדברי שוחט, "הממשלה יורה היום לכל הכיוונים, אבל אין יד מכוונת. יוצאות תוכניות סותרות ואין תכנון לטווח ארוך. כיום, כדי להשאיר את תושבי העיר בצפת, אני צריך להתמודד עם ההרחבות בקיבוצים הסמוכים, עם הטבות המס שנותנים בקריית שמונה. התוצאה תהיה שערים כמו צפת יתרוקנו או יהפכו מגנט לאוכלוסיות חלשות".
"רציתי לצאת עם שכונה לזוגות צעירים כאשר מחיר הקרקע הוא אפס, אבל עלות הפיתוח לחצי דונם מגיעה ל-700 אלף שקל והקבלנים לא התמודדו במכרז", המשיך שוחט. "הממשלה חייבת לתת פתרונות לנושא הוצאות הפיתוח בפריפריה". בהמשך התייחס להתחדשות עירונית וציין כי "תמ"א 38 נולדה כדי לתת פתרון ליישובים בקו השבר הסורי-אפריקני, אבל בצפת אין כדאיות כלכלית. לכן החלטתי עם משרד הבינוי שקבלנים שיקדמו פרויקטים של תמ"א 38 בעיר, יקבלו מענק של 100 אלף שקל לכל דירה".
רוני בריק, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, ציין בפאנל שמחירי הפיתוח זינקו בשנים האחרונות בין 150%-100%. "במכרזים מסוימים, רק הוצאות הפיתוח בלי הקרקע מגיעות ל-300 אלף שקל ויותר - וזו אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור", אמר בריק. "המסים מגיעים עד 60% ממחיר הדירה. אם המדינה הייתה מוותרת על חלק מהכנסותיה ממסים, היה ניתן להוזיל את מחירי הדירות".
לגבי הפריפריה, אמר בריק כי "בשנים האחרונות רואים שמעגלי הביקוש סביב המרכז מתרחבים. יש בנייה וביקושים בחיפה, בבאר שבע, באשדוד ובאשקלון. הממשלה צריכה להמשיך ולשפר את הנגישות התחבורתית ואת מקורות התעסוקה, על מנת שערי הפריפריה יהיו אטרקטיביות".
רינה דגני, מנכ"לית מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, טענה כי "רק נס יכול להציל את המצב בפריפריה". גם לטענתה אין יד מכוונת בממשלה, והסכמי הגג יצרו מצב שבו רוב הדירות שייבנו במסגרתם - יהיו באזור המרכז. "ריכוז הדירות במרכז יחייב הקמת מקורות תעסוקה, כי ראשי הערים לא יסכימו לקלוט תושבים ללא אזורי תעשייה - וגם כאן הנפגעת העיקרית תהיה הפריפריה, שבה לא יאשרו פיתוח אזורי תעסוקה", היא הוסיפה. לדבריה, 40% מרוכשי הדירות בפריפריה הם משקיעים, אבל לא ברור מה יקרה עם דירות אלה כאשר הן יצאו לשוק ההשכרה.
גם שולמית סהלו, סגנית ראש עיריית קריית גת, תקפה את הממשלה בנושא הסכמי הגג - וטענה כי עם ערי המרכז חתמו הסכמים טובים יותר. "בקריית גת ביקשו במסגרת ההסכם ניוד זכויות ממרכז העיר לשכונות לטובת התחדשות עירונית - אך לא קיבלו", אמרה, "הממשלה מצהירה שהיא רוצה לסייע לפריפריה אך בפועל היא עושה אפס. לכן העירייה החליטה להקפיא את השיווקים של קרקעות חדשות, בתקווה שבאוצר וברשות מקרקעי ישראל יתעשתו".
יגאל צ'ודנר, מנהל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי, הציג נתונים שהצביעו על הקושי בהקמת פרויקטים בישראל. "לפי דו"ח מבקר המדינה, הקמת פרויקט בישראל נמשכת 12 שנה, כאשר רק 30 חודשים מכל התקופה נדרשת לצורך הבנייה בפועל וכל יתר התקופה לתכנון, רישוי וקבלת האישורים", אמר. "קיצור התהליך הממוצע של הקמת פרויקט בחצי שנה היה חוסך 260 מיליון שקל למשק".
