בלי טיפה של צל: מאבטחים מתבשלים בשמש
בזמן שרובנו נדבקים כמה שיותר קרוב למזגן - אלפי מאבטחים נאלצים לעמוד חשופים לשמש ולהזיע בחום המהביל. הסיבה: אין אף אחד שאחראי לספק להם עמדות שמירה מסודרות. ולדימיר, מאבטח מזה כ-15 שנה: "אנחנו תלויים בטוב הלב של מזמיני השירות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם, אם בכלל, זה התנאים שלנו". צפו בראיון
בזמן שגל החום הכבד מגיע לשיאו, מאבטחים רבים בארץ עומדים בכניסה למלונות, מסעדות, בנייני משרדים, רשתות מזון ואינספור גופים נוספים, מזיעים בחום המהביל ולא פעם אף חשופים לשמש. זאת מסיבה פשוטה - אין אף אחד שאחראי לספק להם עמדות שמירה מסודרות, שיאפשרו לכל הפחות צל מעל לראשם.
"עבדתי במקומות שאני לא מאחל לאף אחד לעבוד בהם, בשמש, בגשם בחום ובקור", מספר ולדימיר סברדלוב (58), שמועסק כבר 15 שנה בענף האבטחה. "אין לנושא הנחיות ברורות בסכם הקיבוצי בענף או בחוק. אנחנו תלויים בטוב הלב של מזמיני השירות, אבל כשהם מזמינים מאבטח, הם מתרכזים רק בעלויות. הדבר האחרון שמעניין אותם, אם בכלל, זה התנאים שלנו בעמדת השמירה". צפו בראיון שערך עימו אטילה שומפלבי:
בישראל מועסקים למעלה מ-100 אלף מאבטחים בענף השמירה והאבטחה. נכון להיום אין כל הוראה מחייבת לספק להם עמדות מסודרות וכתוצאה, הדבר תלוי בהחלטת מזמיני העבודה. לעתים בעלי המקום שמים לפחות שמשיה מעל לראשם, אך לעתים גם זה לא.
סברדלוב נשוי ואב לשני ילדים המשרתים בצבא, אחד מהם קצין בקבע. הוא עובד - או "משרת" כהגדרתו - בתחום האבטחה מאז עלה לארץ בשנת 99'. "אני משרת בשמירה על ביטחון הציבור", הוא מסביר. "בהתחלה זה היה לשם פרנסה ובהמשך זה הפך למקצוע. אני מרגיש שלם בענף, אבל לא עם מה שמתרחש בו. הפכו את המקצוע הזה לדחליל. אין בו הגדרות ברורות או איגוד מקצועי שייצג אותנו מול הגורמים השונים".
כפי שהוא מסביר, הסמכויות מתחלקות בין גורמים רבים, כשבשורה התחתונה - אין אף גורם שלוקח אחריות על הנושא. "אין מי שידאג לנו", הוא מפרט. "אין היום הגדרות ברורות לתפקיד והסמכויות מתחלקות בין המשרד לביטחון פנים שנותן הנחיות לענף, משרד המשפטים שנותן רשויונות לחברות האבטחה, ומשרד הכלכלה, שאחראי לאכיפת חוקי העבודה, אבל הנושא לא נמצא תחת חוקי העבודה", הוא מסביר.
סברדלוב קובל, כי גם בהסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות לענף לפני כשנה, אין התייחסות לתנאים הפיזיים של המאבטחים. "כיום אפשר לשלוח מאבטח גם לשמור על מחסן בשטח פתוח או על טרקטור בשדה ואין לו מה לעשות נגד זה. אם נסרב יהיה לזה מחיר, עלולים לפטר אותנו".
"לנער את דרעי מהאדישות"
הבעיה של היעדר סוכות השמירה מוכרת היטב ב"קו לעובד", שם מקבלים תלונות רבות בנושא. "רבות מעמדות השמירה של המאבטחים אינן ראויות לשימוש והתנאים בהן אינם אנושיים", מסבירים שם. "בחורפים בעיקר פונים אלינו מאבטחים מכל רחבי הארץ להלין על הקור העז והרטיבות, כאשר מי גשם לעיתים חודרים לעמדות וזורמים בתוכן, גם לצד חוטי חשמל".
"בחודשי הקיץ מגיעות לעמותה פניות בעיקר מערים שבהם החום רב או ממאבטחים שמוצבים במוסדות שאינם בהכרח ציבוריים, כאשר העובדים נאלצים לעמוד לאורך היום חשופים לשמש הקופחת", מוסיפים בארגון. "לעתים מדובר בעמדת שמירה העשויה מפח או ברזל, אשר מתחממים מאוד במהלך היום".
הח"כים איתן כבל (המחנה הציוני) ודב חנין (הרשימה המשותפת), ניסו להעביר הצעת חוק שתחייב הצבת עמדות שמירה מסודרות בוועדת שרים לחקיקה, אך היא נפלה לאור התנגדות הקואליציה. כבל העביר את הטיפול בנושא לועדת הכלכלה של הכנסת, בראשה הוא עומד, ובדיון שהתקיים בשבוע שעבר דרש משר הכלכלה אריה דרעי לקחת אחריות לנושא ולחייב את המעסיקים להתקין עבורם בדחיפות קורת גג מינימלית בצורה של סוכות שמירה.
"אדישותם לצורך הזה מצד אלה שלא התקינו את הסוכות וחוסר הטיפול מצדם עד היום גובלים בגסות ורוע לב שלנו כחברה", אמר כבל בדיון. "אם משרד הכלכלה לא יגיב בהקדם, נשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים כדי לזרז את הפקידים ובראשם את השר דרעי להתנער מאדישותם".
"אני לא מבין איך עד היום לא הסדרנו את זה, אולי בגלל שכנראה אף אחד מאתנו לא עבר על פני אביו השומר בגשם או מזיע בחום", הוסיף. "אם מישהו מחברי הכנסת היה רואה את אבא שלו עומד תחת גשם שוטף, אני מניח שמזמן הוא היה מזדעק, כמו שהם לא מאחרים להזעיק את מנכ"ל הכנסת לתקן כל תקלה קטנה במזגן שבלשכתם. אבל כשמדובר באנשים שקופים הלב נחמץ כשרואים אותם, אבל איך שנכנסים למזגן שוכחים מהם".
נציגי משרד הכלכלה לא מסרו לוועדה תשובות מספקות באשר לכוונתם להסדיר את הנושא. עו"ד נטע ברנר-נאור מהלשכה המשפטית אמרה כי הדבר צריך להיות מעוגן ביחסי עבודה במסגרת ההסכמים הקיבוציים, אבל כבל דחה זאת בתוקף. "הוועדה לא מתכוונת לוותר ותדרוש מהמשרד למלא את החסר", אמר. "זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה אלא של בני אדם, שעד היום לא ניתן לו מענה וזו כבר גסות ורוע לב".
חנין ציין כי לא מדובר במתן הטבה לשומרים ולמאבטחים, אלא בסביבת עבודה שתגן על בריאותם, כי במציאות הקיימת הם עובדים בתפקידים מסוכנים בתנאים בלתי אפשריים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף כי "דברי היו"ר יצאו מהלב וצריך לחפש את הלב שיקלוט אותם. הכנסת ידעה איך להגן על הקופאיות ועל הדיילות בחוק המחייב כסאות למנוחה בתפקידים המחייבים עמידה ממושכת, וכך תדע להגן גם על השומרים והמאבטחים".
פיני שיף, מנכ"ל ארגון מפעילי השמירה והאבטחה, אמר בדיון כי הדרישה לספק מחסה למאבטחים מוצדקת, אבל ביקש לא לחייב את חברות האבטחה והשמירה בעלויות ההתקנה ולא הצביע על מקור חלופי. שאול יגיל ממשרד החינוך אמר, כי הם הוציאו הנחייה המחייבת את מוסדות החינוך בהסדרת עמדות לשומרים, והמשרד מסייע להם בתקציב ובאכיפה.
בסיכום הדיון נדרש משרד הכלכלה להעביר בתוך 10 ימים את עמדתו בנושא ולהציג תוכנית ברורה לטיפול בבעיה עד לסוף השנה.גם חברות השמירה התבקשו להשתתף במהלך ולדרוש ממזמיני העבודה להקים ביוזמתם סוכות שמירה נאותות. "לא מדובר בשאלה כספית אלא בעניין ערכי ואנושי", אמר כבל. "הגיע הזמן לכבד את העובדים האלה ולהתייחס אליהם לפחות כמו לאבות או האחים שלנו".
בקו לעובד מציינים כי הבעיה בולטת במיוחד במוסדות החינוך, שכן פעמים רבות אין במכרזי ההתקשרות בין הרשות המקומית (האחראית על אבטחת מוסדות החינוך) לבין חברות השמירה, סעיף המחייב את החברה לדאוג לתנאים פיזיים נאותים. "גם הרשויות המקומיות לא מחויבות בכך ולפיכך, כל פעילות של עירייה או רשות מקומית לשדרוג עמדות השמירה היא תוצר של רצונה החופשי והיא לא מחוייבת בכך לצערנו", מסבירים שם.
"התלונות שאנו מקבלים מועברות לעירייה, לבתי הספר ולחברות המעסיקות, אך נראה שהאחריות לנושא מתגלגלת מאחד לשני", מוסיפים בארגון. "על המדינה לקחת אחריות ולספק מינימום של הגנה בחורף ובקיץ לאנשים שמשקיעים שעות על גבי שעות ובמשך שנים בשמירה על הציבור הישראלי וזכויותיהם מוזנחות באופן מביש. יש להקצות תקציב נפרד שישמש לשדרוג עמדות השמירה אך למרבה הצער, ניכר שהנושא אינו נמצא בראש סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "משרד הכלכלה רואה חשיבות רבה בהגנה ודאגה לזכויות העובדים בתחום האבטחה. במסגרת זו הוא פועל הן לקידום חקיקה והן בתחום האכיפה מזה מספר שנים, בעדיפות גבוהה. במסגרת זו הוטלה חובת רישיון על חברות שמירה ואבטחה, נאסר בחוק התקשרות מזמיני שירות עם חברות ללא רישיון, הוטלה אחריות על מזמין השירות במסגרת החוק להגברת האכיפה, הורחבו הצווים לעניין זכויות עובדים אלו ועוד, כל זאת בכדי לשפר את מצבם של עובדים אלו.
"כניסת החוק להגברת האכיפה נבדקו מעל 500 חברות קבלן (שמירה ניקיון), ניתנו מעל 700 התראות והוטלו עיצומים כספיים בהיקף של כ- 4.6 מיליון שקל. הצעת החוק, במתכונת בה הוגשה, הנה קשיחה מאוד ולכן צפויה להטיל נטל כבד על בעלי העסקים, הן במישור העלויות הגבוהות והן במישור ההליך, אשר יחייב בין היתר הוצאת היתרי בניה ומעלה קשיים שונים נוספים".
בהכנת הידיעה השתתף צבי לביא
