משקיעים ולא מצליחים: הכסף והבגרויות
שהם משקיעה בתלמיד 9,400 שקל בשנה - ומדורגת בעשירייה הראשונה בטבלת הזכאות לבגרות. אילת משקיעה 50% יותר - ונמצאת בטבלה במקום ה-112. "כסף לא מעלה הישגים לימודיים, מנהל טוב מעלה אותם". זו ההשקעה, אלו התוצאות
תשקיע - תצליח. המשוואה הזו היא הבסיס לרצון בהשקעת כספים ומשאבים בחינוך, מתוך כוונה שההשקעה הזו תוביל לצמצום הפערים. אבל בדיקת ynet מגלה כי השקעת סכומים דומים מובילה לתוצאות שונות בתכלית. לפי הבדיקה, רשויות שהשקיעו סכומים נכבדים יחסית בחינוך דורגו במקומות נמוכים בטבלת הזכאויות הבגרות שפורסמה אתמול (ד'), ואילו יישוב כמו שהם - שההשקעה בו לתלמיד נמוכה יחסית - הגיע לעשירייה הראשונה ומככב זה שנים ארוכות בראש רשימת הזכאים לבגרות.
הדבר בולט במיוחד בכמה רשויות צפוניות. על פי נתונים שנמסרו ל-ynet השנה, עפולה משקיעה 11,600 שקל בתלמיד בשנה - אך מדורגת רק במקום ה-110 בטבלת הזכאויות לבגרות, שפורסמה אתמול. לעומתה, קריית אונו שמשקיעה מעט פחות (11,500 שקל בשנה) מדורגת במקום ה-13 עם 84.3% זכאות.
טבריה משקיעה 10,000 שקל בשנה בתלמיד, מעט יותר מקריית שמונה - אך שתיהן נמצאות עמוק בתחתית הרשימה - טבריה במקום ה-154 וקריית שמונה במקום ה-124. בצד השני, שהם משקיעה רק 9,440 שקל, אך התוצאה שונה לגמרי - מקום שביעי ברשימת הזכאיות.
בכמה רשויות, בעיקר בתחתית הרשימה ובעיקר בקרב היישובים הערביים, יש מתאם בין ההשקעה הנמוכה למיקומם הנמוך, אבל אולי חוסר המתאם בולט במיוחד באילת. העיר הדרומית במדינה משקיעה 14,200 שקל בכל תלמיד, שנייה מבין 27 רשויות שמהן התקבלו נתונים, אך היא רק במקום ה-112 ברשימה, עם 64.6% זכאות.
ד"ר יעל פישר, ראש בית הספר לתארים מתקדמים ומרצה בכירה בתוכנית לתואר שני במנהל מערכות חינוך במכללה האקדמית אחווה, הסבירה את חוסר המתאם: "אנחנו רואים שאין קשר בין השקעה פר תלמיד לבין הישגים לימודיים. אם נחקור את בתי הספר שנמצאים בראש הרשימה נגלה שבראשם עומד מנהל טוב וחזק, שמבין שהישגים לימודיים הם גם ערך".
היא הביאה כדוגמה את היישוב שתפס את המקום הראשון בטבלת הזכאות לבגרות: "תסתכלו על בית ג'אן - מדובר במועצה מקומית שלא מתקצבת בסכום גבוה את תלמידיה ולמרות זאת היא מוצבת בראש הרשימה. זה רק בגלל המנהל שלה. אני מכירה את המועצה ומכירה את המנהל - הוא מחויב להשגים לימודיים גבוהים, הוא אומר לתלמידים שלו שכולם יסיימו את בית הספר עם בגרות, הוא נותן תגבורים, הורי התלמידים מעורבים בצורה חיובית במוסד".
לדברי ד"ר פישר, "בבית ספר שיש בו תרומה מפותחת לקהילה, עבודת צוות גבוהה, מעורבות חיובית של ההורים - ההישגים הלימודיים יהיו גבוהים. פרויקט מחשב לכל ילד למשל לא צלח, וכמוהו פרויקטים נוספים שהושקעו בהם כספים רבים". לטענתה, "כסף לא מעלה הישגים לימודיים, מנהל טוב מעלה אותם. אין מתאם בין כסף לתלמיד טוב - לא מצאו את זה. המתאם היחיד להישגים לימודיים זה הוראה טובה".
דוגמאות נוספות שהביאה ד"ר פישר הן באום אל-פחם, "שם המצב הסוציו-אקונומי נמוך, אבל המנהל מאוד רציני ומושך מעלה. מנגד, באר טוביה היא מועצה מקומית מאוד עשירה, אך נמצאת במקום ה-93. אני לא נגד הגדלת תקציבים, להפך, אבל החלוקה לא נכונה והרשויות לא משקיעות במקומות הנכונים. החלוקה צריכה להיות בתיאום אישי עם המנהלים. ההצלחה של בית הספר תצמח מתוך בית הספר ולא מכספים שמגיעים מלמעלה למטה".
בעפולה, אחת הדוגמאות ליישוב שמשקיע וממוקם נמוך בטבלה, אמרו כי "העירייה לוקחת לתשומת לבה את הירידה של 3.15% בתוצאת הבגרות וממשיכה לפעול בנחישות כדי לשפר את החינוך בעיר ואת תוצאות הבגרות. מערכת החינוך העירונית החלה בטיפול בתשתיות להגדלת מספר התלמידים הזכאים ואיתור תחומי דעת המהווים חסם לזכאות. זאת, תוך כדי חתירה לבגרות איכותית, דבר שעשוי לפתוח את שערי הפקולטות היוקרתיות במוסדות האקדמיים בפני בוגרי העיר עפולה".
מעיריית עפולה נמסר גם כי "בבד בבד, מערכת החינוך פועלת בתחום הטמעת ערכים ברמה האישית, האוניברסלית והלאומית. ראוי לציין שפרי העבודה ברמת התשתיות שאנו עמלים עליו כיום עשוי לתת את אותותיו בשנים הקרובות תוך כדי הירתמות המערכת כולה - רשות, משרד החינוך, מנהלים, מורים, תלמידים והורים - בדגש על מקצוענות ושאיפה למיצוי ומצוינות".
לפנייה לכתב/ת 
