"לא מוותר לעצמי: "כך רזיתי 50 ק"ג ממשקלי"
כשאבי רותם יצא לפנסיה הוא החליט שהוא חייב לטפל בעצמו. הוא סבל מכאבי ברכיים, ערכי הכולסטרול והסוכר הרקיעו שחקים והמשקל שלו כבר טיפס מעל ה-120 ק"ג. אחרי שפנה לאיש מקצוע ושינה את אורח החיים שלו, הוא רזה 50 ק"ג ואומר: "אני לא עושה דיאטה, אני חי חיים בריאים"
הוא מעיד על עצמו שאף פעם לא היה רזה. "העלייה במשקל הייתה הדרגתית, אבל אפשר להגיד שהיו כמה נקודות "קפיצה" במשקל כמו למשל אחרי הצבא - בזמן הלימודים, אחרי הנישואין, בעבודה, עד כי בעשר השנים האחרונות הגעתי למשקל של 140-150 ק"ג".
עוד כתבות דיאטה מעוררות השראה:
דני הצליח לרזות 18 ק"ג ב-8 חודשים
השינוי של מיכאל: איך הצליח לרזות 46 ק"ג?
ממידה 44 ל-38 בחצי שנה. השינוי של סיגל
הוא מספר: "הפכתי להיות שמן מכמה סיבות: לא עשיתי פעילות גופנית כמעט בכלל, סביבת עבודה לחוצה ורוויית מתחים, ארוחות לא מסודרות ומזון לא בריא ומשמין. במהלך היום, אכלתי לכאורה אוכל בריא – בארוחת בוקר מאוחרת אכלתי חסה וטונה, או לבנה עם שמן זית בנדיבות רבה מדי ו-3 צנימים, בערב אכלתי ארוחת "צהריים" גדולה ובלילה הייתי מקנח בחצי ליטר של מנת גלידה- החולשה הגדולה שלי.
"למעשה הכנסתי לגוף הרבה יותר קלוריות ממה שהוצאתי. פה ושם עשיתי דיאטות שונות. פניתי למספר דיאטנים, והם נתנו לי תפריטים קבועים שממש לא יכולתי לעמוד בהם. למשל, עוף מכובס - זה לא התאים לי – לא מבחינת האוכל ולא מבחינת השעות.
"ניסיתי גם דיאטת כסאח של אטקינס, אבל זה השפיע עליי לא טוב: גרם לדכאונות והפך אותי לעצבני – ממש שינה לי את מצב הרוח. ברגע שהפסקתי את הדיאטה הק"ג חזרו, ומהר מאוד מצאתי את עצמי שמן יותר ממה שהייתי כשהתחלתי".
דיאטה אחרי היציאה לפנסיה
אבי התחיל לטפל בעצמו דוקא כשיצא לפנסיה, "בשל בעיות בברכיים התחלתי לעסוק פעילות ספורטיבית במים, ובמקביל, בגלל כולסטרול גבוה וסוכר גבוה, אשתי לחצה על דיאטה עבור שנינו - גם אשתי לא רזה והחלטנו לעשות זאת ביחד. פנינו לדיאטן הקליני, צחי כנען. כבר בתחילה, התהליך מולו מאוד מצא חן בעיני.
"הוא שלח אותנו לבדיקות דם, בדק את כמות הקלוריות שאנחנו מוציאים ביום לעומת כמות הקלוריות שאנחנו מכניסים. ולא פחות חשוב - הוא כיבד את מה שאנחנו אוכלים ושינה דברים באופן עדין מאוד. השינויים המשמעותיים ביותר מבחינתי היו להוריד את הגלידה ולהפחית את כמות שמן הזית שאני אוכל, אבל בסך הכל אני אוכל הרבה יותר ממה שאכלתי קודם לדיאטה".
"במשך 4 ימים בשבוע היום שלי מתנהל כך: אני אוכל שני תמרים בבוקר, הולך ברגל ק"מ לבריכה, עושה התעמלות במים של שעה, שוחה עוד שעה, מתיחות, חוזר הביתה ברגל, אוכל ארוחת בוקר הכוללת 2 פרוסות לחם עם גבינת עיזים וכ-12 עגבניות שרי.
אחר כך בשעות הצהריים המאוחרות אוכל ארוחת צהריים מלאה. אני לא מגביל את עצמי בכמויות, אבל אוכל פילה ולא אנטריקוט, יותר דגים, אפונה, שעועית, ירק. ארוחת הערב כוללת סלט גדול עם 3 פרוסות לחם. הרבה חסה – מוסיף רוטב חריף, 1 כף שמן זית, כ-125 ג"ר גבינת פטה עיזים 5%. צחי דרש ממני לאכול 5 פרוסות לחם ביום. בעבר אכלתי 3 פרוסות.
שיפור משמעותי בבדיקות
"גם בלילה אני אוכל. המרתי את הגלידה לקרחון סורבה 90 קלוריות, ואפילו קיבלתי אישור לאכול 2 קרחונים. הגלידה חסרה לי מאוד, אבל מצאתי אופציה דומה – אני אוכל יוגורט 0% עם כוס פירות יער קפואים - היוגורט קופא וזה מקבל מרקם של פרוזן יוגורט.
"אני עושה את זה במשך שנה והורדתי כבר 50 ק"ג. מה שהכי משמעותי מבחינתי, זה שאני פתאום נראה ומרגיש אחרת. מבחינה אורתופדית מצבי השתפר – הכאבים בברך פחתו באופן משמעותי והיום אני מסוגל ללכת לאורך זמן.
גם מבחינת ערכים בריאותייים המצב ממש השתפר: קודם לכן היה לי סוכר גבוה, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה. כיום לאחר הדיאטה, הסוכר ירד לערכים נורמליים, וגם לחץ הדם והכולסטרול השתפרו, כך שהפחתתי את מינון הכדורים שאני נוטל על בסיס כרוני".
עצות הדיאטה של אבי
לבחור באיש מקצוע שיזרום איתך ולא יכתיב לך : "לא אהבתי את הרשימות של הדיאטנים – הרגשתי שכופים עליי תפריט שלא התאים לאורח החיים שלי או להעדפות הקולנאריות שלי. צחי כנען, הדיאטן שלי, עזר לי להיכנס לדיאטה שמותאמת לי באופן אישי, וזו הסיבה להצלחת הדיאטה. אני כל הזמן אומר לו שאני בכלל לא מרגיש שאני עושה דיאטה – אני פשוט לא רעב, וזה מאוד מפתיע אותי".
לא לוותר על פעילות גופנית: "אני לא מוותר בשום אופן על פעילות גופנית. לעיתים אני מוותר על דברים אחרים שמתנגשים עם הזמן של הפעילות הגופנית, אפילו מוותר על הכנסה כדי להמשיך בשגרת הפעילות הגופנית. השאיפה שלי היא לעשות 4 פעמים בשבוע פעילות גופנית. כרגע אינני יורד משלוש פעמים בשבוע. בסך הכל, אני מקיים כשעתיים וחצי פעילות גופנית מתונה ביום. מדי פעם אני גם יוצא בערבים להליכה. קניתי שעון מודד צעדים ומקפיד על 6000 צעדים ביום".
להיות מודעים למה שמכניסים לפה: "בדרך חזרה מהעבודה, הייתי מדי פעם עוצר וקונה לעצמי טילון. היום אני כבר לא עושה את זה. לא חוטף פה ושם חטיף. כשאני אוכל אני יודע שאני אוכל. אגב, אני גם הולך למסעדות לפחות פעם בשבועיים – אוכל הכל, למעט קינוחים. היום אני בהחלט מודע יותר למה שאני מכניס לפה".
לפנייה לכתב/ת 
