מתקשות להגיע ליעד: למה קשה להן לגמור?
זה לא חדש שלנשים קשה יותר להשתחרר במהלך המגע המיני. מהן הסיבות לכך? יצאנו לבדוק
"אני נהנית וגומרת מסקס, אבל לא בכל פעם שאני ובעלי שוכבים", סיפרה לי חברתי ענת (31), שגרמה לי לתהות אודות האורגזמה הנשית. מדוע גם כשזה מגיע למיטה, לאישה מעמד נחות מהגבר? גבר הרי יכול בכל פעם לגמור מסקס לעומת אישה, שהרבה פעמים מסיימת לא מסופקת. האם האורגזמה הנשית פחות חשובה מהגברית? ומדוע קשה לנו כנשים להגיע לאורגזמה בכל פעם שאנחנו מקיימות יחסים?
עם השאלה הזאת יצאתי למסע החדש שלי, לחקור מעט יותר את הפלא החמקמק הזה, ששמו "האורגזמה הנשית". ותחילה, קצת מספרים: 25% מהנשים גומרות מחדירה בכל פעם שהן מקיימות יחסי מין. לשאר יש כמובן יכולת פיזית לגמור מהחדירה, אבל זה אף פעם לא משהו ודאי ובטוח. ויש גם את אלו שמעולם לא גמרו. זה, לעומת 90% מהגברים שגומרים ב-100% מהפעמים.
"לפי סקר רחב היקף שנעשה בארה"ב לפני כמה שנים, ראו שיש פער בכמות האורגזמות שיש לגברים לעומת נשים. ליתר דיוק, אורגזמה אחת לאישה על כל 3 אורגזמות של גבר", טוענת מרב שרון, סקסולוגית ומטפלת מינית מוסמכת, ומוסיפה: "פרויד, בזמנו, טען שנשים לא מצליחות לגמור בסקס כשיש להן משהו לא תקין במיניות שלהן. כמובן שמאז פרויד, מחקר המיניות עבר דרך ארוכה, וכיום יודעים שרק שליש מהנשים מגיעות לאורגזמה נרתיקית, ושהרוב מגיעות לאורגזמה על ידי גירוי חיצוני בדגדגן".
המחשבות שבראש
ד"ר קרנר, מחבר הספר "She Comes First: The Thinking Man's Guide to Pleasuring a Woman" מסביר שסיבה אחת עיקרית להיעדר אורגזמה אצל האישה היא מיעוט גירויים או גירוי בלתי מספק באזור הדגדגן למשך זמן ממושך. הוא מסביר שהרבה פעמים אישה מתקרבת לאורגזמה, בן זוגה קולט את זה, מתרגש וגומר לפני שהוא הספיק לעזור לה להגיע לזה יחד אתו.
סיבה נוספת לכך שלאישה הרבה פעמים קשה יותר להגיע לאורגזמה קשורה באישה עצמה. הרבה פעמים רצות לנו יותר מידי מחשבות בראש, שחלקן קשורות לדימוי העצמי שלנו, מחשבות שפשוט לא נותנות לנו מנוח, כמו: איך אנחנו מרגישות עם המראה שלנו כרגע, האם אנחנו מספיק טובות בשביל הבחור שאנחנו איתו וכן הלאה וכן הלאה. העצה במקרה הזה, אגב, היא לערוך "מדיטציית סקס" – כלומר, במקרה שאת נתקלת במחשבות שמפריעות לך, קחי כמה נשימות ארוכות ותנסי להיות כמה שיותר נוכחת ברגע.
שליסה פיירסטון, פסיכולוגית בנושא זוגיות וכותבת טור בנושא בהאפינגטון פוסט, טוענת שהמחשבות שמפריעות לנו לגמור הן מחשבות שליליות שמופנות כלפי עצמינו וטומנות בחובן הרבה מאד חרדות. "המחשבות הללו מעבירות אותנו מהגוף שלנו למוח שלנו, צעד אחד רחוק מהגירויים הפיזיים שהיינו מרגישות לולא המחשבות", היא כותבת. כלומר, הסקס הופך למעשה למשהו שאנחנו סובלות תוך כדי המחשבות, ויוצא בסוף שאנחנו רק מחכות שהאקט יסתיים. כשבפועל, יכולנו ליהנות לא פחות מבן זוגנו וחבל שנתנו למחשבות ההרסניות הללו להרוס לנו את כל ההנאה.
במקרה הזה, העבודה היא בעיקר עם עצמינו. הדימוי העצמי הנמוך שיש לנו על הגוף שלנו זה משהו שעלינו לשפר ולחזק ולעבוד עליו, ככל האפשר. אולי גם לבדוק דרך טיפול למשל, אילו חוויות ילדות הביאו אותנו לנקודה הזו ואיך נוכל להיפטר מהבעיה הנוראית הזו שכמעט כל אישה נאלצת להתמודד איתה, לפחות פעם אחת בחיים.
עבודה עצמית, גישה חיובית ואוהבת כלפי עצמינו והגוף שלנו וחקירה של הסיבות להתנהגות הם פתרונות יעילים לבעיה ע"פ פיירסטון ופסיכולוגים אחרים בתחום. בנוסף, בזמן הסקס, עלייך לנסות להיות כמה שיותר נוכחת בתוך הגוף שלך מבלי לרחף אל תוך המחשבות והראש העסוק ורועש. אבל התופעה המעניינת ביותר מבחינת המיניות הנשית מתרחשת בכלל בתוך המוח ולא בין הרגליים. בזמן האורגזמה, ההיפותלמוס משחרר הורמון בשם אוקסיטוצין, או בשמו הפחות מקצועי – הורמון האהבה.
כן כן, זה אמיתי. ההורמון הזה במקור, בא לידי ביטוי ביחסים בין אמה לתינוקה, והוא נקשר עם הרצון לחבק, להפגין חיבה ולהגן על האדם השני. הוא מופיע אצל גברים ונשים גם בעת האורגזמה. אצל נשים בפרט, הוא מחזק את שרירי הרחם שעוזרים לזירעונים להגיע אל הביציות. ממצאים אלו אומרים שבעצם כן יכול להיות קשר בין האורגזמה הנשית לבין הבאת ילדים לעולם, ושאולי אם היינו גומרות יותר, היה לנו יותר קל להיכנס להריון. אבל אלו הן רק השערות שעדיין מנסים להוכיח.
ועוד בשורה בתחום הזה? הורמון האהבה כנראה מקושר גם ליכולת שלנו לסמוך על אדם אחר, במקרה הזה - על הגבר איתו אנחנו שוכבות. אם זה נכון, יכול להיות שבגלל זה אנחנו נקשרות יותר לגברים איתם יש לנו סקס מדהים? ואולי זה רק במוח, בלי קשר לרגשות?
לגמור בשיר מזמור
ומה עם כמה טיפים לנשים (ולגברים) שיעזרו לנו לגמור בקלות יותר? ד"ר קרנר מציע לעשות מקלחת חמה וארוכה לפני, מלווה במסאז'ים ואולי אפילו קצת מין אוראלי מבן הזוג, כדי לחמם את העניינים שם למטה. הרבה פעמים יש לנו חיים מהירים ולחוצים ואנחנו צריכות כמה דקות בינם לבין השחרור המיני, כדי לעשות סוויטצ' בראש ובגוף.
באופן כללי, משחק מקדים הוא חלק חשוב ביותר בסקס, במיוחד עבור האישה. כל מי שחושב שהוא יכול לדלג על זה ולהגיע ישר לעיקר טועה טעות חמורה וישלם על כך בהמשך. מרב שרון מציעה גם עבודה עצמית פיזית. "ככל שאישה תלמד להכיר את עצמה ולהתחבר למיניות שלה עם עצמה ע"י אוננות, כך היא תדע להגיע לאורגזמה קודם עם עצמה ואחר כך גם עם הפרטנר", היא אומרת.
לדבריה, חשוב גם לגרות את האזורים האסטרטגיים במהלך הסקס – גירוי חיצוני בדגדגן ו/או מה שנקרא נקודת הג'י (שזה בעצם החלק האחורי של הדגדגן). עוד רעיון על פי מרב הוא לעבור לתנוחת ה-Woman on top שיכולה לעזור כי זאת הפוזיציה שבה האישה יכולה לכוון את עצמה ביתר קלות, את הזווית, העומק והקצב (חוץ מזה שהיא יכולה גם לענג את עצמה תוך כדי). "יש חיכוך עם הדגדגן בתנוחה הזאת כשאת נעה קדימה וחיכוך בנקודת הג'י כשאת נעה אחורה", היא מדגישה.
לסיכום, יש לנו כנשים הרבה עבודה לעשות עם עצמינו לקראת השחרור המיני שבאמת מגיע לנו לקבל, אבל לא הכול מונח על כתפינו. גם המין הגברי קצת אשם, כי אולי אם הוא היה קצת יותר משקיע ומאמין באורגזמה הנשית וביכולת שלו לגרום לה לקרות, כולנו היינו מצליחות לגמור קצת יותר פעמים ובתקווה - בכל פעם ופעם.
לפנייה לכתב/ת 
