משפחת אבו חדיר: "הרגשנו שבננו נרצח שוב"
שנה לאחר שבנם נחטף ונשרף למוות, הוריו של מוחמד אבו חדיר נזכרו בכאב המר לאחר רצח הפעוט עלי דוואבשה בכפר דומא בידי יהודים קיצוניים: "התייאשנו, לא מאמינים שאפשר לחיות עם יהודים"
פיגוע הטרור הנורא בכפר דומא שגבה את חייו של הפעוט עלי דוואבשה החזיר את משפחת אבו חדיר משועפט שנה לאחור ועורר זיכרון כאוב מנשוא של אובדן בנם מוחמד אבו חדיר שנחטף ונשרף למוות בידי יהודים. "הרגשנו שבננו נרצח שוב", אמרו ההורים.
כתבות נוספות בנושא:
אחרי הטרור היהודי: חשש מפיגועי נקמה
ארה"ב קוראת לרגיעה: "להימנע מהסלמה"
#נשרף_בעודו_בחיים: זעם ברשת על הרצח
כוחות הביטחון מנהלים מצוד אחר שני הרוצחים, ככל הנראה יהודים, שהגיעו אתמול (יום ו') בלילה לבית משפחת דוואבשה בכפר דומא ליד שכם והשליכו לתוכו בקבוקי תבערה. הבן הקטן עלי נספה, הוריו ואחיו בן ה-4 נפצעו אנושות והרופאים נלחמים על חייהם.
לחוסיין אבו חדיר יש רק אשם אחת. "ממשלת ישראל נותנת יד קלה ושומרת ומחזקת את הפושעים הגזעניים", אמר בראיון ל-ynet. "עד היום אנחנו חוששים שאירועים כאלה יחזרו על עצמם. ממשלת ישראל לא רוצה שלום. אין מצב לחיות עם אנשים שמתכננים טרור".
האם סוהא מתקשה לעכל. "תמיד אני מתפללת שאף משפחה לא תצטרך לעבור את הסבל שאנחנו עברנו. אף אחד לא יכול לעכל מעשים כאלה", אמרה. "אחרי שהפעוט נרצח, הרגשתי שבני מוחמד נרצח שוב".
לדבריה, המעשה הנורא גרם לה להתייאש. "אין חיים עם יהודים. איפה עוד קורה בעולם שרוצחים אנשים בבתיהם חוץ מישראל? זה חוש של כאב ואסונות. הגיע הזמן להיאבק ולא לשתוק על כל מה שקורה".
סוהא מפנה אצבע מאשימה גם למערכת המשפט בישראל. "תמיד יגידו על הרוצחים שהם לא שפויים. הרוצחים של בני התעללו בו עד המוות וטענו שהם לא שפויים. גם רוצחי הפעוט יגידו אותו דבר ואנחנו בסוף משלמים את המחיר".
למרות שקט יחסי ביהודה ושומרון, הכוננות הגבוהה תימשך לתוך סוף השבוע מחשש לפיגועי נקמה במתאר של חדירת מחבלים להתנחלויות וירי על רכבים ישראלים בעקבות פיגוע הטרור היהודי בדומא.
במערכת הביטחון יכלו לחוש לפחות עד לערב שבת אנחת רווחה נוכח היום השקט יחסית למעט כמה עימותים באזורים שונים בגדה. לאורך כל אתמול נשמר התיאום ההדוק של קציני צה"ל עם מקביליהם הפלסטינים. מסרי הרגעה ישראלים, שלפיהם לצד גינוי חד משמעי של הפיגוע ישראל גם תשים יד על הרוצחים, הועברו בכל הערוצים הביטחוניים והאזרחיים.
לפנייה לכתב/ת 
