צפו: הצעיר שצם כל חייו בגלל אלרגיה לאוכל
אלכס ויסקר בן ה-19 סובל מאלרגיה חמורה לחלבון, שאינה מאפשרת לו לאכול כל סוג של מזון מוצק. היא ניזון דרך צינור הזנה המוחדר לקיבתו, אך עדיין מתגעגע לטעמו של האוכל. כעת הוריו החלו במסע התרמה למימון הטיפול הרפואי
דמיינו חיים בלי אוכל: כך נראים חייו של צעיר שאלרגי לחלבונים. הוא אמנם יכול ללעוס ולבלוע, אבל גם כמות זעירה של חלבון במזון יכולה להרוג אותו בתוך דקות. כעת פתחה משפחתו במסע התרמות באינטרנט, כדי לסייע למימון הטיפולים הרפואיים היקרים שלו.
אלכס ויסקר בן ה-19, תושב יוטה שבארה"ב, נראה במבט ראשון כבוגר תיכון אמריקני טיפוסי. הוא יוצא לדייטים עם בת זוגו, מבשל לחבריו, והוא גם תלמיד מצטיין. אבל הוא לא יכול לעשות את הדבר הבסיסי הזה שלנו נראה מובן מאליו: אלכס אינו יכול לאכול כל סוג של מזון.
אם הוא יתפתה ויאכל, יסבול מכאבים עצומים, ואפילו עלול ללקות בשוק אנפילקטי – תגובה אלרגית קשה הגורמת לירידת לחץ דם ולמוות.
רוצה לאכול, אבל חושש מההשלכות
"אלכס אלרגי לכל מזון", מספרת אמו ג'ודי, "הוא היה חולה רוב חייו. מגיל צעיר הוא סבל מבחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי עצמות, נפילת לחץ דם, כאבים בחזה, פריחות ועייפות. הוא נכנס כמה פעמים להתקפי אנפילקסיס (הלם אלרגי) ללא סיבה נראית לעין".
"אני רעב ואני רוצה אוכל כל הזמן אבל אני יודע שזה לא שווה את זה", אמר ויסקר בראיון למגזין People מוקדם יותר השבוע, "זה לא שווה את חיי. אני מרגיש בר מזל להיות בחיים".
כשהיה בכיתה ה', לאחר שנים של בדיקות ורופאים שאמרו שהבעיה היא "פסיכולוגית", התברר שהבעיה נובעת ממה שאכל. הבדיקות הראו שאלכס אלרגי לחלבונים שבמזון. בשנים האחרונות הוא ניזון מפורמולה מיוחדת עתירת קלוריות דרך צינור הזנה לקיבה.
"זה קשה כיוון שאני זוכר כמה טעים אוכל" אמר ויסקלר למגזין People, "מראה האוכל והריח שלו, במיוחד דברים שאהבתי, מעוררים אצלי את התשוקה לאוכל". למרות מחלתו, ויסקלר נשאר אופטימי ומתכנן להמשיך ללימודי מחשבים בקולג'.
מחיר הטיפול הרפואי: 7,000 דולרים בחודש
כעת הוריו פונים לציבור בבקשת תרומות לטיפול הרפואי היקר שמגיע ל-7,000 דולרים בחודש. הכספים הרבים שהוציאו הוריו על הטיפול שאינו בסל התרופות האמריקני, לא הותיר להם חסכונות ואפשרות לממן את לימודיו האקדמיים."אלכס בחור מדהים" אומרת אמו, "הוא אף פעם לא מתלונן בפני חבריו שאוכלים לידו, הוא אפילו מבשל להם, ולוקח את חברתו לאכול גלידה בחוץ. הוא מתמודד עם המחלה, ועם צינור ההזנה בהומור".
"הכל בחברה שלנו סובב סביב אוכל" חתם ויסקלר את הראיון, "אני זוכר את הטעם של זה, ואצטרך להסתפק בכך".
לפנייה לכתב/ת 
