כמה שטרות להפקיד? פשרה בין הבנק לקפה

בית קפה בת"א ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, שלא יידע על מגבלת הפקדת שטרות במכשירים האוטומטיים. לבסוף הם סיכמו על הסדר

עו"ד שגיא דותןפורסם: 02.08.15 , 23:14

חברה המפעילה בית קפה בתל אביב הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים בטענה שהוא לא מיידע על הבדלים במגבלת הפקדת שטרות במכשירים האוטומטיים השונים. לאחר שהתברר שמדובר בנזק מזערי ללקוחות, הסכימו הצדדים להפסיק את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והבנק יתרום 50 אלף שקל לאגודה למלחמה בסרטן.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

חברת "קנדי בר קפה" מפקידה מדי יום מזומנים שקיבלה מלקוחות במכשירים האוטומטיים של בנק הפועלים. בבקשה לייצוגית שהגישה בדצמבר 2014 היא טענה שהבנק מטעה את לקוחותיו ומתעשר על חשבונם: לדבריה, חלק מהמכשירים מאפשרים להפקיד עד 50 שטרות בו-זמנית, ואילו השאר מאפשרים הפקדת 90 שטרות. מאחר שהמכשיר אינו מודיע על איזה מהסוגים הוא נמנה, יוצא לעיתים שמי שמפקידים בין 50 ל-90 שטרות משלמים עמלה כפולה.

ייצוגית

כך גבו מכם עמלה כפולה ב-200 כספומטים

עו"ד אורי פלד

משכתם בשנים האחרונות כסף מזומן מאחד הבנקטים של חברת שב"א בארץ? בתביעה ייצוגית שהתקבלה נקבע: שילמתם פעמיים על הפעולה

כך גבו מכם עמלה כפולה ב-200 כספומטים

הבנק הסביר מנגד ששירות הפקדת המזומנים התפתח בשלבים ולכן ישנן מכונות שונות, ואולם הוא נוהג למסור ללקוחותיו את כל המידע באשר לעלות השירות והעמלות הנגבות על השימוש בו.

לפיכך, לקוח שמפקיד מעבר למכסת השטרות האפשרית מקבל הודעה לפני סיום הפעולה, שמציעה לו לחזור בו ללא עלות או לסיים אותה ולשלם עמלה. בשלב זה יש בידי הלקוח את כל המידע הרלוונטי כדי להחליט באופן חופשי ומושכל אם להמשיך בהפקדה או לא.

הבנק טען שאין למבקשת עילה אמיתית לתביעה, וגם אם הייתה כזו, בדיקה שערך העלתה כי סכום העמלות העודף עומד על כ-260 אלף שקל בלבד –שלא מצדיק ניהול הליך משפטי-ייצוגי.

משנודע ל"קנדי בר קפה" על הסכום הנמוך, היא הסכימה שאין טעם לנהל את ההליך. לאחר שהבנק התחייב להעביר תרומה של 50 אלף שקל לאגודה למלחמה בסרטן, וליידע את הלקוחות על ההבדלים בין המכשירים ועל מכסת השטרות, הגישו הצדדים בקשה להפסקת ההליכים.

עוד התבקש בית המשפט לפסוק לחברה גמול של 15 אלף שקל בתוספת מע"מ, ושכר טרחת עורך דין של 35 אלף שקל בתוספת מע"מ.

שופט המחוזי רחמים כהן שדן בבקשה ציין כי בהתאם לפסיקות האחרונות, דרך המלך בענייני "הסתלקות מתביעה" היא להימנע מתשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים, כיוון שהדבר מעלה חשש הן מפני הגשת תביעות סרק והן מפני הסתלקות מתביעות מוצדקות רק כדי לקבל את הכסף. ואולם נמנה על אותם מקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל.

השופט מנה כמה טעמים להחלטתו: ראשית, מדובר בבקשה איכותית ומנומקת, שלא הוגשה "בחופזה וכלאחר יד", והעלתה לכאורה שאלות בנוגע לחובת הגילוי והדיווח של הבנק. בנוסף, פערי המידע בין הצדדים הביאו לכך שרק לאחר שהבקשה נודע למבקשת שהנזק לקבוצה נמוך משחשבה.

הטעם האחרון הוא שהסדר ההסתלקות ישרת את לקוחות הבנק, לאור התחייבותו לעדכן את תוכנות ההפעלה של המכשירים ולפרסם הודעה באתר האינטרנט על מגבלת השטרות וההבדלים בין המכשירים השונים. לכך מתווספת גם התרומה עליה הסכימו הצדדים.