הטעוית בפרשת אולגה לנסקי / טור
אולגה דווקא התנהגה בסדר, מי שטעו במחדל הרוח הם אמה והמאמנת שלה, אירינה, אנשי המקצוע מאיגוד האתלטיקה וחברותיה של האצנית מנבחרת רוסיה. היום, אף אחד לא רוצה להיות אולגה לנסקי. אבינעם פורת על הפרשה העגומה
גם מבקריה החריפים של אולגה לנסקי, וישנם כאלו, יודו שלא היו רוצים להיות בעורה של הספרינטרית המובילה בישראל. שני מקרים תוך שנתיים שבהם בוטלו משאלות חשובות אחרי הגשמתן, שני מקרים שבהם שמחת ההצלחה הייתה קצרת מועד, הם יותר מדי גם עבור אדם בעל עור של פיל.
האם יש קשר בין הנסיעה הדחופה מדי אשתקד לביקור הסבתא באוקראינה אחרי הצבת התוצאה הטובה ביותר ב-100 מ' בלי להמתין לבדיקות הסמים לבין מבחן האולימפי בתחרות נטולת מד-רוח בפרברי מוסקבה? הקשר העיקרי הוא היעדר שיקול דעת. ההבדל בין שני המקרים, הוא שבנסיעה לביקור אצל הסבתא (ולא מדובר בשאלת מצבה המדויק), אפשר לייחס את הטעות לחוסר בניסיון קודם ומניעים הומאניים, הפעם היה זה זילות זירת המבחן.
אולגה, הפעם, פחות אשמה. אמה המאמנת, אירינה, אשמה הרבה יותר מכיוון שידעה כי המבחן אמור להיות בתחרות רצינית. אולגה סיפרה בסרטון מרוסיה אחרי תוצאת הקריטריון, שנטליה נזארובה ואלכסדנדרה פאדוריבה, מדליסטיות אולימפיות רוסיות סייעו לה במחנה האימונים, האמנם אלה לא ידעו שהתחרות ביאריני היא "תחרות קטנה", כפי שכתב אחד מבכירי ההתאחדות הרוסית לאתלטיקה? נראה מוזר ביותר, שלא לומר מאורגן. תחרות כזו מדיפה ריח של קומבינה.
אפילו בישראל שהיא מדינת אתלטיקה קטנה, בטח שלא
מעצמה כמו רוסיה, כמעט בכל תחרות רגילה מודדים את עוצמת הרוח. הסיבה ברורה: אם יושגו בה שיאים, הם לא יאושרו ללא מדידת רוח. אז שברוסיה שארגנה אולימפיאדה ואליפויות עולם לא יהיה מד רוח בתחרות? ושמא, מתוך התרגשות, לא הרגישה אירינה לנסקי עם ניסיון של שני עשורים במלכת הספורט, כאתלטית-שיאנית וכמאמנת, שאין מד רוח בתחרות קריטית לבתה? מוזר מאוד.
פרט אחד מבין אלו שהתגלו, לא בולט אבל עשוי לספר יותר מהכול על מה שקרה שם - התעודה שהוענקה לאולגה. זה היה המסמך היחיד שאולגה ואמה הצליחו להביא ולהציג בפני איגוד האתלטיקה. בתעודה נכתב זמנה של אולגה בתחרות ו"עוצמת הרוח" - מינוס 1.0. כלומר, רוח פנים. המקצוענים התייחסו בתחילה לנתון שלפיו לו הייתה לה רוח גבית, הייתה מציבה בקלות שיא ישראלי, ומוחקת את השיא של אמה, 23.15. אחרים התעכבו על הנתון מהיבט אחר: אם לא הייתה רוח, כיצד נכתב בתעודה שהייתה רוח "מינוס 1.0"?. האם מישהו מילא את התעודה לצורכי ההכרה בתוצאה כקריטריון. זו בהחלט אפשרות.
אולגה דווקא התנהגה בסדר אחרי השגת התוצאה. היא הקדימה עם אמה את הטיסה ארצה ב-24 שעות, כדי שתוכל לעבור בארץ בדיקת סמים. לקחי פרשיית 2014 הופקו. מי שלא נהגו כשורה היו אלו שקבעו עבורה את התחרות הקיקיונית (כשמד הרוח לא מופעל, אפילו אם מושגות תוצאות אדירות, התחרות אכן קיקיונית). חברותיה המפורסמות מנבחרת רוסיה שאיתן התאמנה באינטנסיביות במשך 10 ימים לפני התחרות, אמה המאמנת וגם אנשי המקצוע מאיגוד האתלטיקה. כולם טעו.
"מקרה כזה קרה לנו בפעם הראשונה. כל יום משהו חדש קורה ונפיק לקחים", הודה ז'ק כהן, מנכ"ל איגוד האתלטיקה. זה היה כשל גם של אנשי המקצוע שהאמינו ולא חקרו עד הסוף באיזו תחרות יש כוונה לשתפה.
צריך לאחל לאולגה לנסקי להשיג בכל זאת הקריטריון לבייג'ינג וריו, אולי אפילו עוד היום בתחרות ברומניה. מצד שני, קשה להשלים עם שיקול דעת לקוי ותחושה של זילות מבחן חשוב כל-כך בקריירה של ספורטאי. אף אחד לא היה רוצה להיות הבוקר אולגה לנסקי.
לפנייה לכתב/ת 
