מעצרים מנהליים ואיזוק אלקטרוני. כלי העבודה שהשב"כ דורש מהקבינט
צמרת הארגון ובכירי הפרקליטות התכנסו לקראת ישיבת הקבינט בעקבות רצח הפעוט עלי דוואבשה. ל-ynet נודע כי בשב"כ אמורים לבקש בין היתר כי במקרים נדירים תתאפשר חקירת חשודים יהודים בנוהל של "פצצה מתקתקת". ומה עוד?
לקראת ישיבת החירום של הקבינט שיכנס אחר הצהריים (יום א') ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הצתת הבית בכפר דומא, שבה נרצח הפעוט עלי דוואבשה ונפצעו אנושות הוריו ואחיו אחמד, בן 4, התכנסה במשרד המשפטים ישיבה מיוחדת אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי. בישיבה דנים בתוכנית השב"כ להתמודד עם תופעות הטרור היהודי ובהיתרים המשפטיים שיתלוו לכך, ול-ynet נודע על הצעדים המבוקשים.
זה לא טרור? אין תג מחיר לפשעי השנאה
"בוגד לך לעזה". ריבלין פנה למשטרה
בישיבה במשרד המשפטים משתתפים בכירים מהשב"כ, ובהם בכירי המחלקה היהודית, מחלקת החקירות ונציגות הייעוץ המשפטי של הארגון. כמו כן, משתתפים ראשי פרקליטות המדינה ובהם הצוות נגד הסתה.
ההערכה היא שהאמצעים שיידונו יכללו אישור של בקשת השב"כ, באישור היועץ המשפטי לממשלה, לשנות את ההגדרה של "תג מחיר". כיום מוגדר "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת" ולכן ניתן להשתמש בכך, בין השאר, כדי למנוע מעצורים חברי הארגון היוועצות עם עורך דין וצווי הגבלה ממושכים. אבל בשב"כ ובייעוץ המשפטי סבורים שהכרזה על ההתארגנויות כ"ארגוני טרור" תחזק את המסר ה"מכתים" ואת הגינוי העמוק לפעילותן.
אמצעי נוסף שיובא לדיון הוא הגברת המעצרים המנהליים בקרב פעילים קיצוניים במקרים מתאימים ולאחר בחינה מדוקדקת של המידע המודיעיני שיש בידי השב"כ. ככל הידוע, השב"כ אוצר בתוכו מיפוי כמעט מוחלט של הפעילים, מלווה בהקלטות וצילומי סתר, וכן מידע של סוכנים בתוך ארגוני הטרור ומחוץ להם.
עם זאת, כדי למנוע חשיפת סוכני שב"כ שקשה מאוד לגייס ולהפעיל, החלופה של מעצרים מנהליים עדיפה לעתים על הגשת כתבי אישום במקרים שבהם לא בוצע פשע חמור כמו הרצח האחרון. התועלת במעצרים מנהליים היא מניעת פעולות והרתעה כלפי פעילי טרור אחרים.
פעולה נוספת שככל הנראה תובא לדיון היא שימוש בצווי הרחקה של פעילי טרור מובהקים מהשטחים ומיישובים ערביים-ישראליים באמצעות שימוש באיזוק אלקטרוני שיאפשר מעקב רציף אחרי הפעילים, ובמקרה של פעילות טרור יאפשר לדעת אם היו בזירה.
עם זאת, מכיוון שאין היתר חוקי בשלב זה לקיים אזיקה אלקטרונית בשטחים, אלא רק בתחומי ישראל, יהיה צורך לערוך שינויי חקיקה, או הסמכה להוציא צווים לאיזוק על ידי המפקד הצבאי ביהודה ושומרון שהוא הריבון בשטח.
עוד תיבחן אפשרות להוריד את רף הראיות הנדרש לצורך מעצרים מנהליים וצווי הרחקה מנהליים וגם במשפט הפלילי ביחס לחשודי ומבצעי טרור. ההערכה היא שהמלצה של השב"כ שתשכנע את הדרג המשפטי תגרום לנקיטת אמצעים מנהליים או פליליים ביתר קלות נגד מסיתים או מבצעי פעולות.
אמצעי נוסף שנשקל הוא כי במקרים קיצוניים ונדירים תתאפשר חקירת חשודים בנוהל של "פצצה מתקתקת", שפירושה הפעלת "לחץ פיזי מתון" על נחקר בעקבות פיגוע טרור. על פי החוק ופסיקות בג"ץ, לא ניתן להשתמש בהיתר כזה מראש כאמצעי חקירה, כפי שאין להשתמש ביחס לנחקר פלסטיני החשוד בטרור. אולם, במקרה שיש חשש כי פעיל יודע על חוליה יהודית העומדת לפגע, האמצעי מותר.
לפנייה לכתב/ת 
