טור אישי מבית הגלגלים

בגיל 6 השתלבתי בגן עיריה בעירי ולאחר מכן בתי ספר בעיר: יסודי, חטיבת ביינים, ותיכון. תהליך זה לא היה פשוט לאורך השנים, כי לחברה היה מאוד קשה לקבל את העובדה שמגיע אליה אדם שהוא טיפה שונה, אך בכל זאת ידעתי כיצד עלי להתמודד עם זה - להתעקש על יציאה לטיולים בתי ספריים, ליזום מפגש חברתי ביתי וכדומה. לא נתתי למגבלה שלי מלעצור בעדי ולהיות כמו כולם. לסיים בית ספר בהצלחה ובגאווה וללכת להתנדב לצבא בדיוק כמו כולם.

בגיל 10 בעקבות שיחה עם חברה שגם מתמודדת עם מגבלה, שמעתי על עמותת ''בית הגלגלים'' המקיימת פעילויות לילדים ובני נוער עם נכויות והמטרה שלה היא מפגש קבוצתי וחברתי לאורך כל השנה, מפגש אחת ל-5 שבתות ומחנה קיץ פעם בשנה עם מתנדבים קבועים שהם סטודנטים, ואף לתת חופש להורים מטיפול השוטף בחבר'ה בעלי צרכים מיוחדים. כבר 11 שנה שאני שייכת לקבוצת "החבר'ה הטובים" בסניף הצפון של בית הגלגלים בבוסתן הגליל.

"משפחה שנייה" זה מה שהקבוצה בשבילי, עצם המפגש עם המדריכים ושאר החניכים פעם בחודש נותן תחושה של אכפתיות, של עזרה ועצה מאדם שבהתחלה הוא זר ושונה ממך אך בהמשך הופך לאדם מאוד קרוב באופן אישי. בבית הגלגלים מלבד המפגש הקבוצתי וחברתי, מתאפשרת לנו בעזרת המדריכים ,התנסות אישית בפעולות בסיסיות, מכיוון שבשבת אין לחץ של עמידה בלוח זמנים וזה מאפשר לנו החניכים לעשות את הדברים בקצב שלנו ובזמן שלנו (התנסויות: להתלבש בכוחות עצמי, להתקלח, לנהל את העזרה שלא תבוא באופן של מובן מאליו). מהלך השבת מלווה בארוחות משותפות ובפעילות משותפות. פעילויות אלה תרמו לי באופן אישי כי קיבלתי כלי לחיים, להגשמת יעדים ולהשיג אותם בעזרת המדריכים באופן אישי או בהכוונה תוך מתן ייעוץ.

בקיץ האחרון היה לצערי המחנה האחרון שלנו כקבוצה בתוך בית הגלגלים. המחנה האחרון שלנו היה ''מחנה הגשמת חלומות'' כאשר המדריכים שלנו הגשימו לכל חניך חלום. הגשמת החלום נעשתה על ידי השתתפות מלאה של כל החניכים בחלומות. המחנה היה בנוי מכך שלכל חניך היתה מחברת שאותה היה שם ליד המיטה ובכל לילה שמו למישהו אחר פתק עם חידה בצורה של שיר, וצריך לזהות מהו החלום שנגשים עוד מעט. החלומות היו מגוונים, אחד החניכים חולם להיות עורך דין ולכן נסענו לבקר בבית משפט ועשינו משפט דמה, אחד החניכים חולם להתגייס לצבא אז נסענו לבסיס צבאי לחוויה צבאית, חניכה אחרת רוצה להיות עצמאית ולפתוח חשבון בנק, שם גם קיבלנו הסבר מהו בנק ומהן הפעולות הנוספות שניתן לעשות בו. יצאנו לפאב באופן קבוצתי לשתות, נסענו ברכבת, עברנו סדנת יוגה, שיחקנו כדורסל וקיבלנו מסר אישי מנבחרת הנוער של ישראל, התנסנו בכסא גלגלים חדשני שעולה מדרגות ועוד.

החלום האישי שלי היה להעביר את המסר של קבלת השונה והחריג. ולכן יחד עם כל הקבוצה נסענו למתחם התחנה הראשונה בירושלים ושם עמדתי על במה והעברתי הרצאה על נושא קבלת החריג והשונה. . סיפרתי את הסיפור האישי שלי וגם העברתי התנסויות כדי שיחוו את הקשיים. התנסויות היו: לקשור נעלים עם שקיות על הידים, לשחק ''21'' עם היד החלשה בכדור, בסוף זה היה רק 10 מסירות- זה היה להם קשה מדי אז ויתרתי להם, ולהכין כריך בעיניים עצומות. חשוב לי לציין שבקהל היו כל מיני עוברי אורח שבאו למתחם התחנה באותו יום ופשוט אספו אותם חברי הקבוצה כדי שיבואו להקשיב לי!

זה היה ממש מרגש ושונה לתת בצורה כזו הרצאה על החריג והשונה. אני אסירת תודה למדריכים המדהימים שלי שהגשימו לי את החלום הזה. סיימנו את המחנה במסיבה חגיגית עם המשפחות שלנו ושל המדריכים ומדריכים שליוו את הקבוצה לאורך השנים אבל עזבו את הקבוצה.

עכשיו שהקבוצה נפרדת ומסתיימת הפעילות בבית הגלגלים אני עצובה כי זה נגמר, אבל אני בטוחה שנצליח לארגן שבת , וכולם יבאו! אני חושבת שעמותת בית הגלגלים גרמה לי להיות בן אדם שיותר מקבל את עצמו ונתנה לי כוח לחיים יותר עצמאיים, ואני בטוחה שלאחר תקופה שבה הייתי חניכה אוכל להיות מדריכה כדי לתת חזרה את האהבה והתמיכה לאנשים אחרים.

אני מזמינה את כולם להצטרף לחוויה שנקראת ''בית הגלגלים'' כמתנדבים, כמלווים וגם כתורמים כדי שעוד ילדים כמוני יוכלו לחוות מחנה קיץ חוויתי ומעצים כמו שאני עברתי.

עמותת בית הגלגלים מקיימת בחודשי הקיץ 24 מחנות קיץ נפרדים ל-450 ילדים ובני נוער עם מוגבלויות פיזיות מכל רחבי הארץ. לכל מחנה יצאו 24 קבוצות של 15 חניכים ו-15 מלווים מתנדבים לארבעה-חמישה ימים רצופים המוקדשים לפעילות פיזית, מחנאות, ספורט, פעילויות אקסטרים והתנדבותית בקהילה.

לתרומה ולהתנדבות במחנות הקיץ של עמותת בית הגלגלים *2343 או בטלפון- 09-9557999