עצרות לזכר שירה שנרצחה: "אני מת מפחד"
אחרי ההודעה על מותה שירה בנקי, שנדקרה בפיגוע ההומופובי במצעד הגאווה, התקבצו תומכים ואבלים בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע: "הרגשנו בטוחים, עד שזה הגיע אלינו". יצחק הגיע עם בתו בת ה-13: "כשהיא סיפרה שהיא לסבית היה לי קשה, אבל אז הבנתי שאני לא הסיפור"
שעות ספורות אחרי ההודעה על מותה של שירה בנקי (16), שהייתה מאושפזת במצב קשה מאז הפיגוע ההומופובי במצעד הגאווה ביום חמישי, הגיעו אמש (א') מאות בני אדם לאירועים שונים לזכרה במקומות שונים בארץ: בכיכר ציון בירושלים, בגן מאיר בתל אביב ובשדרות רגר בבאר שבע. בעצרת בירושלים הוקרנו התנחומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל נשיא המדינה ראובן ריבלין. לבקשת משפחתה שרו חבריה את "שיר לשירה".
בנקי הייתה מאושפזת מאז יום חמישי בבית החולים הדסה עין כרם בעיר מונשמת ומורדמת. אחרי מותה הודיעה משפחתה שתתרום את איבריה.
"שירה שלנו המקסימה נרצחה רק בשל העובדה שהייתה נערה בת 16 שמחה, מלאת חיים ואהבה שבאה לתמוך בזכותם של חבריה וכל אדם לחיות לפי דרכם", נמסר מהמשפחה. "ללא כל תכלית ובשל רשעות, טיפשות ורשלנות קופד פתיל חייה של הפרח המקסים שלנו. דברים רעים קורים לאנשים טובים ודבר רע מאד קרה לילדה נפלאה ומדהימה. המשפחה מייחלת לקצת פחות שנאה והרבה יותר סובלנות".
את הפיגוע ביצע ישי שליסל, שבועות ספורים אחרי ששוחרר מהכלא על דקירת משתתפים במצעד הגאווה בעיר ב-2005. הפעם הוא פגע בשישה משתתפים. בין ששת הנפגעים הפעם היו ארבעה פצועים קל. במשטרה בודקים אם היה קיים קשר בין שליסל לבין רבנית ירושלמית, מהמתנגדות הבולטות למצעד הגאווה. ביום חמישי בערב וגם במוצאי שבת הגיעו לביתה שוטרים במטרה לעכבה לחקירה אך היא התמוטטה ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
עיריית ירושלים ממשיכה כל העת ללוות באמצעות אנשי מקצוע ופסיכולוגים את התלמידים בבית ספרה של הנערה. בנוסף, העירייה פתחה קו טלפון מיוחד בשיתוף עם ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) שבמסגרתו יכולים להיעזר תלמידים, אנשים שצעדו במצעד וכל מי שחש מצוקה (במספר 1201). כמו כן, מפעילה החטיבה לקידום נוער בעירייה את דף הפייסבוק "מענה ברשת" אשר מעניק עזרה ראשונה נפשית לבני נוער ומופעל ע"י אנשי מקצוע, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים".
לאירוע בתל אביב הגיעו אראל דוד ונועה הלוי, תלמידי כיתה י"א תושבי העיר, מפעילות של "איגי", ארגון הנוער הגאה. "קיבלנו את ההודעה ששירה נפטרה באמצע הפעולה, והיה איזשהו הלם טוטאלי", שיחזרה הלוי. "בסך הכול אנחנו בני נוער שמרגישים בטוחים בארץ שלהם, וכשזה מגיע אליך, כשמישהי בגיל שלי, שנולדה בשנה שלי ותכננה תוכניות לצבא ולחיים, נדקרת בגב ומדממת על הכביש במצעד גאווה שיש בו מיליון שוטרים - אז בעצם הלכה תחושת הביטחון".
דוד הוסיף: "זה גורם לי קודם כל לא לרצות לנסוע לירושלים. תמיד צועקים לי שם הומו מסריח סתם כי אני לובש גופיות ומכנסיים קצרים. כמה פעמים ירקו עליי. חבר שלי מנטף חטף אגרוף בארומה כי הוא דיבר בלשון נקבה. איך דבר כזה קורה בעיר הבירה שלנו? של מדינה שהיא כן דמוקרטית וכן חופשית עם כל הבעיות שלה? אני מת מפחד".
נועם, חברתה של שירה ז"ל ששהתה אמש בתל אביב בשל ביקור אצל סבתה, ניסתה לומר כמה מילים והשתנקה. "אני פשוט עדיין לא מצליחה לדבר", התנצלה ואומצה לחיבוק ארוך על ידי חברים וזרים שביקשו לחזק אותה. "אנשים לא מבינים איזו ילדה מיוחדת אבדה, גידלו אותה עם כל כך הרבה אהבה והיא פשוט הפיצה אותה לכל מקום".
יצחק, תושב ראש העין, הגיע עם בתו בת 13: "הבת שלי ראתה בפייסבוק שיש התכנסות בירושלים ושאלה אם אני יכול לקחת אותה. אני מודה שבהתחלה אמרתי לעצמי 'מה ירושלים עכשיו?', אבל כשראיתי את הילדה רועדת הבנתי שאני חייב לעשות הכול כדי שזה לא יהפוך לטראומה. נכנסנו לאוטו ובדרך שמענו שיש התכנסות לתל אביב אז הגענו לכאן כדי לא לאחר. בשבילי זה זר הדברים האלה. אני בן אדם שעובד, מגדל משפחה ולא מתערב יותר מדי בפוליטיקה, אבל לפני חצי שנה הילדה סיפרה לאשתי ולי שהיא לסבית. היה לי קשה, כי זה לא מה שדמיינתי והיא גם צעירה, אבל אז הבנתי שאני לא פה הסיפור בכלל ושאני הבאתי אותה לעולם ואני צריך לתמוך בה גם אם זה לא יושב לי בתבנית".
"פתאום כאן חשבתי על האבא שהילדה שלו נדקרה וגססה כמה ימים, הילדה שהוא השקיע בה את הנשמה שלו, שהלכה לצעוד במרכז ירושלים באור יום ופתאום סכין של שנאה נכנסה לה לגוף. אני חושב על הילדה שלי, שתצעד במצעדים, שתרצה לחיות עם אישה ולהחזיק איתה יד ברחוב. אני מפחד שמה שקורה עכשיו יכול לגרום לזה שלא יהיה לה מקום במדינה שלנו אם לא נסביר לילדים שלנו שהומו ולסבית זה לא קללה וניתן למטורפים להסית בלי הפסקה".
יעל ברק, בת 33 מירושלים, אמרה: "אנשים לא מבינים למה אנחנו צועדים בחדרה, בנתניה, באילת, בירושלים והשנה גם בכרמיאל. שואלים אותי למה אנחנו עושים פרובוקציות או מוציאים לאנשים את העיניים דווקא ואומרים שזה מעודד שנאה. אבל מצעדי גאווה לא מעודדים שנאה והפתרון של לעבור לגטו התל אביבי כדי לא להתמודד עם האווירה הקשה בירושלים הוא לא פתרון".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח את תנחומיו למשפחת בנקי: "שירה נרצחה מכיוון שהיא תמכה באומץ בעיקרון לפיו כל אחד ואחת זכאים לחיות את חייהם בכבוד ובביטחון. לא נאפשר לרוצח הנתעב לערער על הערכים היסודיים שעליהם מושתתת החברה הישראלית. אנו מוקיעים בשאט נפש את הניסיון להשליט שנאה ואלימות בקרבנו, ונפעל על מנת למצות את הדין עם הרוצח".
שר החינוך נפתלי בנט הגיע לתמוך בתלמידים ובמורים שהגיעו בערב לתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, שבו למדה בנקי. "שירה נרצחה בגלל קיצוניות שהרימה ראש", אמר להם. "בגלל אנשים שחושבים שכל האמת אצלם. בגלל שאנו לא יודעים לקבל את האחר. תלמידי ישראל צריכים קודם כל לדעת: אל תפחדו להיות מי שאתם ומה שאתם. אל תפחדו, ואל תפחדו ולדבר על הרגשות שלכם עם צוותי המורים".
גם בעיריית ראשון לציון ציינו את הרצח. ראש העיר דב צור כינס את העובדים לדקת דומייה "נגד האלימות שמכה בחברה בימים האחרונים". לדבריו, "אנחנו מדברים על שנאה במונחים של מה שקרה לשירה בנקי, ומה שקרה לתינוק עלי ומשפחתו שנשרפו, אבל השנאה מתחילה בדברים קטנים שכולנו שותפים להם, כשמתרגזים, כשמשהו לא מקובל עלינו. יש משהו באופן שאנחנו כחברה מבטאים את הכעס שלנו, כל אחת ואחד מאיתנו, וזה בסוף מידרדר לאדם קיצוני שבדם קר ובמחשבה צלולה דוקר נערה צעירה, ושניים אחרים שבדם קר ובמחשבה צלולה שורפים משפחה שלמה. זו האחריות שלנו לעצור רגע. כולנו. אנחנו עוצרים כי אוי ואבוי אם לא נעצור פה".
לפנייה לכתב/ת 
