תלמידותיה של האם שנשרפה בפיגוע בדומא: "מתפללות להחלמתה וכל הזמן בוכות"
רהאם דוואבשה, שאיבדה את בנה עלי ונאבקת על חייה, הייתה מורה אהובה ונערצת. תלמידותיה ובני משפחתה מחכים שתתעורר ולא יודעים איך תתמודד עם אובדן בנה."היא תמיד דיברה על ילדיה, היו לה הרבה חלומות עבורם"
בבית הספר ג'וריש לבנות מתפללות התלמידות להחלמתה של מורתם רהאם דוואבשה, שנפגעה באורח אנוש בהצתת ביתה בכפר דומא על ידי אלמונים בשבוע שעבר. דוואבשה איבדה את בנה עלי בן השנה ועשרה חודשים וכעת נלחם בנה השני אחמד בן הארבע על חייו. "אנחנו לא יודעים איך לחזור לבית הספר בלעדיה", אמרה אחת התלמידות.
דוואבשה בת ה-27 לימדה בבית הספר מתמטיקה. "כולנו עוברות ימים קשים. היא הייתה מורה נהדרת ואין כמוה. היא הייתה מתייחסת אלינו כמו חברות ואחיות. תמיד הייתה אומרת לנו 'אני רוצה שכולכם תצליחו, תשמרו על עצמכן ותמשיכו להתאמץ עד הסוף'", סיפרה התלמידה ערין.
אמה של דוואבשה סיפרה כי לבתה היו הרבה חלומות עבור משפחתה. "היא הייתה מיוחדת, תמיד עזרה לתלמידים, אפילו בהתנדבות. לא מגיע לה את מה שקיבלה", אמרה. "יום לפני המקרה הייתה אצלי. היא סיפרה לי עד כמה היא אוהבת את בעלה ושני ילדיה. גם היו לה הרבה תוכניות בראש. היא הייתה צריכה יום אחרי להגיע אצלי לארוחה. לא ציפיתי לראות אותה בבית החולים במצב אנוש. אני לא יודעת מה היא תעשה, איך תחזור לחיים בלי בנה".
בן המשפחה: שמעתי את הילד מבקש את אבא ונקרעתי
רחאב דוואבשה, אמו של הבעל, אמרה כי לא תלך לבקר את בנה מחשש לבריאותה. "בני ובני משפחתו לא עשו כלום. הם תרמו לתושבים, בחיים לא חשבו לפגוע באחרים. לא יהודים ולא ערבים. לצערי, המתנחלים גמרו להם את החיים ואת חיינו. שאלוהים ינקום בהם", אמרה. "אני מתה לשמוע את הקולות של בני ואשתו וילדם כמו תמיד. רוצה אפילו לשמוע שמצבם השתפר. מעדיפה למות ולא לקבל הודעה על מותם".
איברהים דוואבשה, שמתגורר בשכונה, היה לדבריו הראשון שהגיע לזירה ונתקל במפגעים: "כשהגעתי לבית ראיתי שני רעולי פנים לובשים שחור. הם עמדו ליד ההורים כשהם שרופים והסתכלו עליהם. ברגע שראו אותי רדפו אחריי. ישר נמלטתי מהמקום וחזרתי שוב עם עוד אנשים אבל לא מצאנו את הפושעים. ראינו את ההורים ושמענו את הילד בוכה".
לדברי אברהים, הוא הוריד את החולצה וניסה לכבות את האש. "האמא דיברה איתי ואמרה לי 'אתה אח שלי. תעשה לי טובה לך תציל את הילדים מבפנים'. נכנסתי פנימה ומצאתי את הילד בן הארבע מאחורי הדלת. הוא אמר לי 'איפה אבא, אני רוצה שייקח אותי לבית חולים. כששמעתי אותו לבי נקרע".