חום יולי אוגוסט: תעודת הערכה לגדולות
מי מיהר לעשות שינויים ומי התעכב, מי ייהנה ומי יסבול מהחילופים על הקווים, מי נראה טוב ומי מאכזב במשחקי ההכנה, ומה יקרה עד שריקת הפתיחה. קבוצות הצמרת של ליגת העל, תמונת מצב
כולם יודעים למי מראים חצי עבודה, ובקבוצות ישראליות רבות גם בתחילת חודש אוגוסט ההכנה לעונה החדשה נמצאת רק באמצע הדרך. אבל בכדורגל, בניגוד לחיים עצמם, גם עבודה חלקית יכולה ללמד אותנו איך עשויה להיראות התוצאה הסופית. ואת הלמידה הזו, פחות משלושה שבועות לפתיחת ליגת העל, אנחנו רוצים לעשות עכשיו.
גביע הטוטו שנפתח שלשום היה האות הראשון לעונה החדשה. ולמרות שיש עוד קצת זמן עד לדבר האמיתי, מעניין לעשות סיכום ביניים, לפחות של קבוצות הצמרת. הפועל ת"א עדיין לא בחבורה הזו, בבית"ר ירושלים אי־אפשר לדעת מה יקרה, ואנחנו נתמקד בארבע הקבוצות שדי בוודאות אפשר לומר שיהיו בפלייאוף העליון: מכבי ת"א, הפועל באר־שבע, מכבי חיפה וקריית־שמונה.
אז הנה ניתוח השינויים שביצעה הרביעייה עד עכשיו, המאמנים החדשים שכולן מינו, ההכנות, הרכש שהגיע ולא הגיע, וגם מבט לעתיד. אמנם אנחנו בחופש הגדול, אבל יש אפילו ציוני ביניים לשיעורי הבית שכל קבוצה קיבלה לקיץ.
מכבי תל אביב
עד עכשיו: למרות הניצחון בדרבי שלשום אפשר להגדיר את הקיץ של האלופה כמאכזב עד עכשיו. נכון, מכבי היא עדיין הקבוצה הטובה בארץ, ואם לא תזכה באליפות רביעית ברציפות זו תהיה הפתעה, אבל במשימה הראשונה – להתקדם לפחות שלב אחד יותר מהעונות הקודמות במוקדמות הצ'מפיונס – היא לא הולכת לעמוד.
שמונה שחקנים עזבו, כולל אחד מאוד משמעותי, שרן ייני, ורק שניים הצטרפו – טל בן־חיים הבלם ואבי ריקן – שניהם שחקני נבחרת. ג'ורדי קרויף ממשיך למעשה בקו של רכישת הישראלים הטובים ביותר. אבל מה עם הזרים שאמורים להביא לקפיצת מדרגה? אף אחד לא הגיע, בעוד כאלה שהאריכו להם את החוזה, ובראשם קרלוס גרסיה, לא נראים טוב.
ציון ביניים: בלתי־מספיק.
המאמן החדש: סלבישה יוקאנוביץ' מתוסכל ורואים את זה בכל הבעת פנים שלו. אפשר להבין אותו, כי הבטחות, אפילו בכדורגל, צריך לקיים. ברור שיוקאנוביץ' רוצה לעשות דברים קצת אחרת ולשנות את שיטת המשחק, אבל שני דברים מפריעים לו. הראשון הוא משחקים סופר־חשובים על ההתחלה, אירופה ודרבי. השני הוא אותם שחקנים שעדיין לא הגיעו.
מה נראה טוב? נוסא איגיבור, שבארבעה משחקים הבקיע שלושה שערים, כמו תפוקה שלו בכל העונה שעברה. הניגרי מקבל אצל יוקאנוביץ' יותר חופש בצד ההתקפי.
מה נראה רע? הבלמים. אמרנו שקרלוס לא בעניינים, ונושא באשמה בשני השערים שכבשה פלזן, אבל גם בן־חיים, על הנייר רכש מצוין, לא נראה בינתיים בפוקוס מלא.
מה הלאה? מכבי זקוקה לעוד קשר מרכזי (שלומי אזולאי וזר במקום מיטרוביץ'), לעוד שחקן התקפה (זר) ולפחות לעוד מגן אחד (אלי דסה?). כיוון שבליגת האלופות הצהובים כנראה לא ישחקו, בכלל לא בטוח שכל השחקנים האלה יגיעו. עלייה לשלב הבתים של הליגה האירופית תהיה חשובה להתקדמות הקבוצה.
הפועל באר שבע
עד עכשיו: וואו, איזה קיץ של שמות מפוצצים. בן שהר ושיר צדק, שני שחקני נבחרת. טוני אנווקאמה, אחד הזרים הטובים בליגה. מהראן ראדי, רק לפני שני קיצים שחקן העונה. מעניין, ובהחלט מדובר בצמצום פערים ממכבי ת"א. המהלך של הבאת דודו גורש במקום אוסטין אג'ידה היה לא רע, הרבה בזכות העובדה שפינה מקום לזר נוסף. אבל, באופן מוזר, אלונה ברקת וברק בכר לא החתימו זר חמישי.
בקיץ הזה באר־שבע ביססה את עצמה כאלטרנטיבה המובילה למכבי ת"א, בעיקר כשהצליחה לגבור על מכבי חיפה בכל הקשור להחתמת שחקנים. סוף־סוף נוצר בקבוצה עומק, דבר שהיה חסר מאוד בעונה שעברה. אבל, וזה חשוב, העומק הזה מוגזם משהו בהתקפה וחסר משהו בהגנה. חסר שחקן הגנה טוב באמת כגיבוי, מישהו שהיה יכול לשחק כבלם ומגן (זר נוסף?). גם חלוץ מרכזי אמיתי אין, חוץ משלומי ארבייטמן. בקיצור, עבודה יפה, מושקעת, אבל לא מספיק מאוזנת. ציון ביניים: טוב.
המאמן החדש: ברק בכר שינה לגמרי את באר־שבע, ואת זה אפשר לומר אפילו שרק זמן קצר עבר. שיטת המשחק שונה מזו של אלישע לוי וכך גם התפקוד של כמה שחקנים. הבולט בהם הוא אובידיו הובאן, שעבר לשחק בעמדה קדמית יותר, בהחלטה מעניינת של המאמן החדש. מעניין לראות היכן ישתמש בכר באליניב ברדה.
מה נראה טוב? החתמת ראדי יכולה להתברר כצעד מנצח. כן, יש ירידה ביכולת, אבל ראדי מתאים מאוד לשיטת המשחק של בכר, ומדובר בשחקן שכבר יודע מה צריך כדי לזכות באליפויות בארץ, דבר שהיה חסר לקבוצה.
מה נראה רע? לאור עומס השחקנים בקישור ובהתקפה, הבלגן בלתי־נמנע. אוגו, הובאן, ראדי, גורדנה, ברדה, מליקסון, בוזגלו, אנווקאמה, שהר, ארבייטמן – עשרה שחקנים על שישה מקומות, ורק לאחד, בוזגלו, יש מקום מובטח. הפרצוף של ברדה בחילוף מול תון היה אות הפתיחה.
מה הלאה? נראה שברקת לא הולכת להביא זר חמישי, אז הסגל סגור. עכשיו צריך לראות מי ישחק לפני מי, ואיפה, בעיקר בהתקפה. ארבייטמן פצוע לא מעט, וצריך לשים לב אם שהר או אנווקאמה, שהם לא חלוצים מרכזיים, ישתלבו וגם יצליחו בתפקיד הזה.
מכבי חיפה
עד עכשיו: במסיבת העיתונאים לפתיחת העונה בשבוע שעבר נשאל יעקב שחר מדוע העונה הקרובה תהיה שונה מארבע הקודמות. התשובה שלו הייתה: "קודם כל, הבאנו מאמן יותר טוב". אז רוני לוי באמת אמור להיות תוספת מוכחת על הקווים, אבל בכל מה שקשור לשחקנים מכבי חיפה עוברת קיץ קצת אבוד.
שחר הפסיד בתחרות על שחקנים ישראלים מובילים כמו שהר וריקן, והרכש המקומי היחיד הוא סאן מנחם. בגזרת הזרים דאגו בחיפה להסביר ש"בוחרים שחקנים בפינצטה". אוקיי, אבל אם מנסים להרים משהו בפינצטה לפעמים זה נופל בדרך למעלה ונשארים בלי כלום. ניקולה דרינצ'יץ' הוא שחקן שחיפה צריכה, מארק ואליינטה עדיין בגדר סימן שאלה, ושניים נוספים בכלל לא הוחתמו.
ציון ביניים: בלתי־מספיק.
המאמן החדש: לוי מנסה בינתיים את השיטה שהצליחה לו בקבוצות קודמות, 2־4־4 ישר ומסודר שאמור לדאוג להגנה חזקה יותר. זה יכול לעבוד טוב הגנתית, אם השחקנים יעבדו לפי העקרונות, אבל השחקנים היצירתיים לא תמיד באים לידי ביטוי בדרך הזו ולא בהכרח מתאימים לשיטה. מדובר בעיקר באלירן עטר וחן עזרא.
מה נראה טוב? יש הרגשה שהפעם יצליח שחקן בית צעיר, או אולי שניים, להיכנס כמו שצריך לרוטציה. איסמעיל ריאן היה השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בדרבי בגביע הטוטו שלשום, וכרגע נראה שמגיע לו מקום גבוה יותר בהיררכיה אפילו מזה של חן עזרא.
מה נראה רע? מוזר לומר את זה על השחקן שהצליח להלהיב את היציעים בחצי העונה הקודמת, אבל עטר לא מוצא את המקום שלו בשיטה של רוני לוי. הוא רחוק מדי מהשער ולא נמצא במקום נוח לבעיטה. עטר קריטי להצלחה של חיפה העונה, כולם יודעים את זה.
מה הלאה? יש מקום לחזק עוד יותר את ההגנה, אפילו עם שחקן כלבויניק, אבל נדמה שלוי נעול על תוספת של חלוץ וקשר יצירתי. כל כך הרבה שמות הוזכרו עד עכשיו, וצריך לשים לב שלחיפה מקום לשני זרים נוספים. איכות השחקנים האלו עשויה לקבוע את גורל העונה.
עירוני קריית שמונה
עד עכשיו: איזי שרצקי אוהב לעבוד מהר, וזה יתרון. קריית־שמונה, סגנית האלופה להזכירכם, עשתה הרבה שינויים, אבל גם עשתה אותם מהר. לואיס גוטיירס במקום שיר צדק, אור אוסטוינד במקום רועי קהת, רועי שוקרני במקום מינדאוגאס פאנקה, דניאל בורחל במקום טוברנו פינאס, ברונו קוניה במקום רוג'רס קולה, עידו אקסברד במקום שמעון אבוחצירה – מחליפים אחד באחד.
קריית־שמונה של השנים האחרונות החליפה בהצלחה שחקנים מובילים שעזבו (ורבים מהם נכשלו במקומות אחרים), אבל הפעם נראה שיש יותר מצטרפים עם סימן שאלה לעומת עוזבים מוכחים. קהת וקולה היו מלכי השערים של הקבוצה, צדק סידר את ההגנה. עם כל כך הרבה שינויים, כולל בעמדת המאמן, קשה לנבא מה יהיו התוצאות, אבל לפחות, שוב, השינויים בוצעו מהר ובתכליתיות.
ציון ביניים: כמעט טוב.
המאמן החדש: המערך דומה, אבל מבחינת סגנון אימון סאלח חסארמה מנסה להיות יותר רן בן־שמעון מברק בכר. זה מתבטא גם ביחסים עם השחקנים ובעיקר בעקרונות המשחק: לחץ של שחקני ההתקפה ועבודה באגפים. זו אחת הסיבות לכך שאחמד עאבד יהיה משמעותי יותר העונה, וזה מביא אותנו לנקודה הבאה.
מה נראה טוב? זה גם השער החשוב בצ'כיה, אבל לא רק. נדמה שעאבד בדרך לעוד קפיצת מדרגה. צדק היה מנהיג חשוב בחדר ההלבשה, קהת היה מנהיג במגרש. חסארמה זקוק למישהו חדש, ולפחות על הדשא עאבד בכיוון.
מה נראה רע? ההגנה לא הייתה טובה במשחקי האימון וסבלה מסף שבירה נמוך מהמצופה. נזכיר שגם צדק עזב וגם פינאס, שזה חצי מהרביעייה האחורית. ההגנה הייתה נשק חשוב של קריית־שמונה והיא תתקשה בלעדיה.
מה הלאה? לוודא מי מהברגים החדשים רופפים ומי עומד איתן. אוסטוינד, למשל, יהיה חשוב מאוד. גם גוטיירס. אם חסארמה יבין מהר מה עובד, והקבוצה שוב תפתח עונה בסערה (בעונה שעברה לא הפסידה ב־16 המשחקים הראשונים), זו תהיה עוד שנה בצמרת הגבוהה.
עונת 2015/16: תסריטים אפשריים? מוקדם לקבוע
מה יקרה בעונת 2015/16? אי־אפשר לקבוע, כי הסגלים אינם סופיים וההכנות לא הושלמו. אפשר לומר שמכבי ת"א עדיין פייבוריטית ברורה לזכייה בתואר. האלופה זכתה לציון בלתי־מספיק, וכך גם מכבי חיפה, כי שתיהן עדיין לא עשו את המהלכים שאמורים להביא אותן למקום שבו הן רוצות להיות.
מכבי ת"א לא השתפרה לעומת העונה שעברה, כך שהצלחה באירופה לא נראית קרובה, ומכבי חיפה לא השתדרגה מספיק כדי להיאבק על אליפות. את שתיהן נצטרך למדוד שוב בעוד כמה שבועות אחרי שיגיע, או לא יגיע, הרכש החסר.
באר־שבע וקריית־שמונה, לעומתן, עבדו הרבה בקיץ. הסיפור המעניין הוא כמובן הקבוצה של אלונה ברקת, שקיבלה את הציון הגבוה ביותר. ועדיין, גם התלמיד הכי שקדן בכיתה, הכי משקיען, לא תמיד יכול להגיע להישגים של החבר המוכשר יותר.
לפנייה לכתב/ת 
