כשנתעורר נבין שהכתובת הייתה על ה-wall
זו האחריות שלנו להימנע מלשתף ולהפיץ תכנים מסיתים ופוגעניים. וזו האחריות שלנו לא לוותר ולדווח לרשתות החברתיות על כל הפרה של כבוד האדם, על כל הסתה
בימים האחרונים אנו עדים להתעוררותה מחדש של התופעה המכוערת של ההסתה ברשת
.
אותה תופעה שהשתלטה עלינו בתקופת צוק איתן, ונדמה היה ששככה במעט במהלך השנה האחרונה, חזרה והתלקחה ביננו. הקושי כיום הוא שהיא אינה בוחלת גם בפגיעה בקונצנזוס הלאומי שלנו, מוסד הנשיאות. בימי צוק איתן, הכרנו את הקריאה להחרמות של חנויות ובתי עסק של ערבים, תגובות מחרידות להתבטאויותיה של אורנה בנאי; והתמודדנו מול דפי פייסבוק פיקטיביים של חמאס, וקריאות מוות לערבים או ליהודים. היום אנחנו חווים חוויה שונה - הסתה ובריונות ישירה, גלויה ומשוללת כל רסן נגד נשיא המדינה.
דומה שהסתה תמיד הייתה ותמיד תהיה. ההבדל בין מה שראינו טרום תקופת רצח רבין לבין מה שקורה היום, זוהי עוצמתה של הרשת הדיגיטלית. בצד היותה הבמה של האנשים ללא קול, היא גם המרחב שכל בריון וכל קיצון יכול להעלות על הכתב כל מה שהוא חפץ, והתפוצה היא מידית וטוטאלית.
לעתים תכופות אנו חשים חסרי אונים מול אותם גילויי שנאה, הסתה או סתם רשעות לב. אותו מסך מרצד, שמניף לעברנו זרוע וירטואלית וחובט בנו, בין אם כי פגעו בנו ישירות ובין אם כי קשה לנו החשיפה לתכנים פוגעניים שנכתבו על אחר.
חשוב שנדע, שיש מה לעשות.
שום דבר לא יכול להחליף פנייה למשטרה כדי למצות את הדין עם המסיתים, שהרי אנחנו חיים במדינת חוק וככזו עליה להגן על עצמה.
שום דבר גם לא יכול להחליף את החינוך. הקניית ערכים, שיח ציבורי מכבד, הם תוצרים של חינוך, חינוך ושוב חינוך. חינוך בבית, בבית הספר, באמצעות דוגמה אישית - גם של נבחרי ציבור ופוליטיקאים - כמו שאנחנו מקבלים מכבוד נשיא המדינה
ושום דבר לא יכול להחליף את הצורך להוקיע את המסיתים מתוכנו.
זו האחריות שלנו להימנע מלשתף ולהפיץ תכנים מסיתים ופוגעניים. וזו האחריות שלנו לא לוותר ולדווח לרשתות החברתיות על כל הפרה של כבוד האדם, על כל הפרה של חוק לשון הרע, על כל הסתה.
יש בידינו את הכוח לצמצם את התופעה בעצם הסרתה מהרשת. הרשתות החברתיות אינן סובלניות כלפי אירועי הסתה ופגיעות כלפי ציבורים שלמים. ולפיכך הדיווח אליהן יכול לסייע. בכללי הקהילה של הרשתות מוצהר מראש שהן לא יסבלו עירום, שפה בוטה, או קריאה לפגיעה באחר. מניסיוני הן גם מקפידות על כך. כל דיווח שהעברנו לרשתות החברתיות בעל תוכן כזה הוסר לאלתר.
אם כך, כל שיש לעשות זה לדווח! להיכנס לפרופיל של הבריון, ללחוץ על הכפתור
שבראש העמוד, לבחור "לדווח" ולעקוב אחר השאלות - הן מופיעות בעברית. לאחר מכן, הרשת החברתית בוחנת את הדיווח, אם הפוסט או התמונה מפרים את הכללים, הם מוסרים לאלתר. בשלב הראשון כותב הפוסט מוזהר, אם האזהרה לא מועילה, הדף מושהה לתקופת זמן של כשבוע כאשר הסנקציה הסופית יכולה להיות גם חסימה מוחלטת של פרופיל המשתמש.
בעוד עשור נדע אם השכלנו לצקת תרבות, אתיקה, וכללי התנהגות נאותה למרחב הדיגיטלי. לכן חשוב שנדווח אם זה קרה לנו, או אם ראינו בריונות כלפי אחרים. בואו נפנה את הכוח שהבריון מנצל, לכוח להרחיק אותו מהרשת.
מידע מלא על אופן הדיווח לרשתות החברתיות השונות ניתן למצוא בלינק הבא
http://safe.org.il/harmful-content/offensive-content/
אורנה היילינגר היא מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי המפעיל קו תמיכה לפגיעות ברשת 24/7.
פרטי הפנייה לקו
טלפון: 03-9700-911
ווטסאפ: 054-8858911
מייל: safe@isoc.org.il
לפנייה לכתב/ת 
