המסע לבלקן: ריקוד גשם בשיא הקיץ

רוקדת בגשם(צילום: איה בן עזרי)

ביום החמישי למסע מאגמה צ'אלנג' עברנו את הגבול לבוסניה. ארץ שעדיין מלקקת את פצעיה, ובניגוד לסרביה השכנה, משמרת את ההיסטוריה המלחמתית לראווה. הטבע פגש את פנינו ירוק ומדהים בדיוק כמו מעבר לגבול, אבל הבתים המחוררים מכדורי המלחמה שהתרחשה כאן לפני 20 שנים הצליחו להפתיע אותנו.

כי פתאום הנוף המלחמתי חלקית, החזיר אותנו לרגע למציאות שממנה אנחנו באות ורוצות לשכוח ולו רק לרגע. אבל ככל שאנחנו ממשיכות לנסוע, הנוף הציורי משתלט על ההיסטוריה ואנחנו לא מפסיקות להתלהב.

רוצה להצטרף למסע הבא של מאגמה צ'אלנג' לסרביה? הירשמי כאן

סיפור המסע של רינה

בלי שתיכננתי: מאגמה צ'אלנג' - Here I come

רגע לפני המסע: מי יודעת כיצד אחזור?

יצאנו לגלות עולם חדש במסע לסרביה

רגעים של הרחבת לב - ריאה(צילום: איה בן עזרי)

חוצות גשרים במאגמה ובנשמה(צילום: איה בן עזרי)

אחרי כמה שעות של נסיעה עצרנו בתוך יער ירוק וציורי, עם המון מפלים קטנים זורמים בשטחו לארוחת צהריים. המנות לארוחה מתחילות להיערם על שולחן בנוי עץ תחת סככה ופתאום, התחיל לרדת גשם.

בהתחלה הוא היה גשם זרזיפי שהוציא את כולנו מתוך הסככה אל תוך קרחת היער הירוקה, כדי להירטב וליהנות ממנו אחרי הנסיעה בגל החום שפשט על אירופה.

אבל אז הגשם ואנחנו התחלנו לשחק. אנחנו יוצאות והוא מתחזק, אנחנו בורחות ממנו והוא נחלש. עד שנכנענו לו ונשארנו תחת הגשם באהבה רבה, והוא החזיר לנו באותה מטבע, כי אין כמו לרקוד ולצחוק תחת הגשם, גם במחיר של הירטבות עד לשד עצמותייך, יחד עם קבוצת נשים שבשלב הזה את מבינה, שלא ייצאו מהחיים שלך לעולם.

יפה לנו מאגמה. נוף בבוסניה(צילום: איה בן עזרי)

(צילום: איה בן עזרי)

ריח האוויר אחרי הגשם, היה אחד מהדברים הקסומים במסע שלנו, "מרחיב לב וריאה", כמו שדינה פרומוביץ, המלווה הבלתי נלאית שלנו אמרה לנו מספר לא מבוטל של פעמים - וצדקה.

הנוף שנשקף מחלון המלון שלנו בבוסניה, היה גם הוא אחד מ"מרחיבי לב וריאה" שהמסע הזה זימן לנו: מלון הניצב על צוק לחוף אגם ציורי, תפאורה מושלמת לחלק השני של המסע שלנו: כי מפה אנחנו חוזרות שוב לסרביה.

הנשים הללו לא יצאו לי מהר מהחיים. שרית, הדס וקוראל, החברות ממסע מאגמה(צילום: איה בן עזרי)

שוב בסרביה

החזרה לסרביה מרגישה קצת כמו לחזור הביתה וכל כך הרבה דברים עוד מחכים לנו כאן, כמו למשל: המסע לעת ערב לאחד המפלים הנחבאים בשמורה ירוקה שכאילו יצאה מתוך סיפורי אגדה, וכשמחשיך היא מוצפת במאות גחליליות שהופיעו במופע אורקולי מרגש, עבורנו בלבד.

המסע אל הכפר של בימאי הסרטים אמיר קוסטריצה, שלמרות שהוא חי ופועל בסרביה, מגדיר עצמו יוגוסלבי, ללא קשר לשינויים הפוליטיים שהתרחשו במדינה היפה הזו ב-20 השנים האחרונות.

המסע אל שמורת הנשרים באובץ, אליה שטנו יותר משעתיים, כדי לשהות באחד המקומות היפים בעולם, וגם לתקוע יתד באמצעות פרויקט משותף למאגמה ולממשלת סרביה של שילוט השמורה והגנה על הנשרים החיים בשמורה אחרי שהיו על סף הכחדה.

והמסע אל הרגעים בהם את מסתכלת על הנוף בזריחה, רגע לפני שכולנו יוצאות לטרק בשבילים הירוקים המתפתלים ולוקחת נשימה עמוקה אל תוך השקט ואל תוככי הנפש. יודעת שהמסע שלך כבר התחיל, ומה שהיית צריכה זו רק הכוונה קטנה לגבי הדרך בה את צריכה ללכת.

כי מסע מאגמה צ'אלאנג הוא לא רק נופים (שהם ללא ספק תפאורה מדהימה למסע האמיתי שלנו לתוך עצמנו). הוא מסע שלקח אותנו בלי לתכנן, בלי לדעת מה יהיה בסוף ובלי להבין לאן הגענו - אלא רק אחרי שחזרנו הביתה.

רוצה להצטרף למסע הבא של מאגמה צ'אלנג' לסרביה? הירשמי כאן

 הכותבת היא אורחת של מסע מאגמה צ'אלנג' לסרביה