המהפכה של איילת שקד: שיקום פושטי רגל, הסדרת קריסת חברות
שרת המשפטים חשפה היום תזכיר חוק חדש המיועד לחולל מהפכה בתחום חדלות הפרעון: החל מהתמקדות בשיקום חייבים וביטול הכינוי "פושטי רגל" ועד הגבלת הנתח שבנקים יכולים לגבות מקופות חברות קורסות ל-75% וביטול העדיפות לחובות כלפי המדינה. שקד: "זה 'פינוי בינוי' להליכי חדלות פרעון'"
משרד המשפטים מקדם רפורמה גדולה ומהפכנית בתחום חדלות הפרעון שנועדה להכניס שינויים משמעותיים באופן בו מתנהלים כיום הליכים אלו. היום (ב') פרסמה שרת המשפטים איילת שקד תזכיר חוק המכונה "חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי" אשר מציג את פרטי הרפורמה לצורך קבלת הערות הציבור.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
לדברי שקד, הרפורמה מיועדת להיות מעין הליך "פינוי בינוי להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. הרפורמה החדשה שמה דגש על צדק חלוקתי – שיקום חייבים, סיוע למגזר העסקי, ייעול תהליכים, צמצום ביורוקרטיה ויצירת בסיס חדש ונכון יותר לעבודה".
המטרה המרכזית מאחורי הרפורמה היא בראש ובראשונה לאחד את דברי החקיקה הקיימים כיום, שחלקם מבוססים על פקודות מנדטוריות מיושנות ולמשל פקודת פשיטת הרגל שהיתה נהוגה באנגליה אך בוטלה כבר ב-1986. על פי הטענה, לא ניתן לבסס משטר משפטי מודרני על פקודות שנחקקו על סמך עקרונות שהיו נכונים לתחילת המאה הקודמת.
בפועל, כיום, רבים מהחוסרים בדברי החקיקה הושלמו ע"י השופטים בפסקי דין שנתנו והלכות ותקדימים שקבעו, אך זה אינו נחשב מצב רצוי כך שהרפורמה מיועדת להסדיר בצורה כוללת את התחום.
הליך חדלות פרעון של חברה
אז מה כוללת הרפורמה? מאחר שכיום רבות מההוראות נקבעו בכלל בפסיקה ולא בדברי חקיקה, הרפורמה ברובה מעגנת את מערכת הכללים הנהוגה היום באופן מוסדר וברור. אלא שלצד ההסדרה הזו כולל תזכיר החוק החדש גם לא מעט מהפכות המתייחסות הן להליכי פשיטת רגל של אדם יחיד והן להליך חדלות פרעון של חברה.
באשר להליכי פשיטות רגל של אנשים פרטיים, החוק החדש מיועד לבטל את המונח "פושט רגל" ולהחליף אותו במונח "חדל פרעון", כשהמטרה היא לצמצם את הסטיגמה השלילית הקיימת כלפי מי שנקלעו לחובות. מטרת החוק, לפי דברי ההסבר שצורפו לתזכיר, היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, מתוך הנחה ששיקומו ישרת את הנושים ויהיה בעל תועלת למשק בכללותו (מכך שהחייב ישוב למעגל העבודה, למשל).
התזכיר מציע לקבוע כי מי שהוא חדל פרעון הוא זה שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, ואין חשיבות לשאלה האם כלל נכסיו נמוך מכלל חובותיו. אדם שלא יפרע חוב של 25,000 שקל ומעלה יהיה חשוף להליכי חדלות פרעון בין אם הוא יזם אותם או נושיו. חלק גדול מההליכים הללו יעברו מבית המשפט המחוזי לטיפולו הישיר של כונס הנכסים הרשמי, כשבהתאם למצב הנהוג היום לחייב ימונה נאמן שאמור לבדוק את מקור החובות ולחקור את החייב.
אלא שבתום תקופה מסוימת על הנאמן יהיה להגיש דו"ח ובו "תוכנית שיקום" לחייב אשר עם השלמתה יופטר (ישוחרר) החייב מחובותיו. אם לחייב אין יכולת כלל לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. זאת בניגוד למצב כיום בו החובות ימשיכו לצבור ריבית והפטר ינתן רק תמורת פרעון חלק מהחובות לפחות. בית המשפט שיאשר את ההפטר לחייב יוכל לחייב אותו להשתתף בתוכנית להכשרה כלכלית.
ומה בנוגע לחדלות פרעון של חברות? גם כאן התזכיר מציע שהליכי חדלות פרעון יפתחו בשל חוב של 25 אלף שקל ויותר, אך יבוטל המצב הקיים בו החברה יכולה לבקש הקפאת הליכים או פירוק או כל הליך אחר המתאים לה וההליך שיפתח יהיה אחיד ובית המשפט יקבע את המסלול אליו תופנה החברה.
התזכיר ממשיך ומפרט את דרכי המינוי של נאמנים ומפרקים שיתמנו לחברות הללו, כשהדבר יעשה לפי "רשימה" שיגיש כונס הנכסים הרשמי ובלא שמפורטים קריטריונים ברורים כלשהם – זאת בשונה מהמצב המוצע לגבי יחידים שם ישנם קריטריונים מפורטים שיכניסו עו"ד לרשימת הנאמנים המומלצים.
חלוקת הקופה בין הנושים השונים
המהפך הגדול שמצוי ברפורמה בנוסחה הנוכחי נוגע לחלוקת הקופה בין הנושים השונים, כשהנחת המוצא היא שאין להמשיך במצב הקיים היום בו המדינה והבנקים הן זוכות לחלוק ברוב קופת הנושים וליתר הנושים נותרים רק רסיסים. המצב הזה מתרחש כיום מאחר שהבנקים הם נושים מובטחים בדר"כ והם גוברים על יתר הנושים וכך גם המדינה שנחשבת נושה בדין קדימה.
התזכיר מבקש להגביל את היכולת של הנושים המובטחים "לשאוב" את כל קופת הנושים כך שהם יאלצו להסתפק ב-75% בלבד. מדובר במהפכה של ממש שצפויה לגרור התנגדות נחרצת של הבנקים שכיום אמורים לקבל את מלוא החוב כלפיהם גם אם פירוש הדבר שהנושים הרגילים לא יקבלו אגורה (וכך אכן קורה בלא מעט מהתיקים).
גם המדינה כאמור אמורה להיפגש מהרפורמה כך שלא תינתן קדימות לחובות כלפיה למעט חובות ספציפיים שהוגדרו. מה שהרפורמה שכחה להגביל הוא את שכר הטרחה של המפרקים והנאמנים שפעמים רבות נוגסים באופן משמעותי ביותר בנתח של הנושים הרגילים, אם כי הרפורמה קובעת ששכרם של בעלי התפקיד יקבע ע"י שר המשפטים, כך שהפתח לקביעת כללים – קיים.
בתדרוך לעיתונאים שערכה השרה שקד הבוקר, היא אמרה כי מטרת הרפורמה הינה "שיקום במקום פירוק. הליכי חדלות פרעון משפיעים על הרבה עסקים בתגובת שרשרת, ואנו רוצים ליצור חלוקה יותר צודקת בין הנושים. כיום לבנקיים יש עדיפות. זה ניסיון לעשות צדק חלוקתי נכון יותר בין הנושים". את הרפורמה גיבשה לצד השרה מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד אבי ליכט ובשיתוף הכונס הרשמי דוד האן.
לפנייה לכתב/ת 
