רגליים על שולחן וסיגריה: ראיונות מהגיהנום
שאלות חטטניות ומשפילות, הערות על הרזומה, ניסיונות שכנוע לאהוד קבוצת כדורגל אחרת, מראיינת שמציתה סיגריה ועובדת שהוזמנה לראיון למשרה אחת – אבל רואיינה למשרה אחרת. ראיונות עבודה הם תמיד מעמד מלחיץ - לא תאמינו איך זה נשמע כשהם גם מוזרים
ראיון עבודה הוא בדרך כלל מעמד די מלחיץ כשלעצמו, על אחת כמה וכמה אם הוא גולש לפסים מוזרים. מישהי שגילתה באמצע הריאיון שהיא במקום הלא נכון, מרואינים שהתמודדו עם שאלות פולשניות כמו תכניות על חתונה או הרחבת המשפחה, מראיין שמניף את שתי רגליו על השולחן, מדליק סיגריה באמצע או מתחיל לנהל ויכוחים על קבוצות כדורגל - אלו רק כמה מהדוגמאות שמצאנו. רוב המרואיינים בכתבה שמחו לשתף, אבל ביקשו לשמור על עילום שם.
עוד על ראיונות עבודה - בערוץ קריירה:
ראיון עבודה? מעכשיו מגיעה לכם תשובה
כך תדעו אם זה בוס מהגיהנום - כבר בראיון
בת כמה את? כך תענו לשאלות קשות בראיון
"חוויה של השפלה"
י', כבת 30 ואם לילדה, מספרת על ראיון עבודה לו המתינה זמן ארוך במיוחד, אך כשזה הגיע סוף כל סוף, ייחלה שרק הסתיים. "גם אם אני מתעלמת מהזמן ההמתנה הממושך לראיון ההוא, קשה לי לשכוח את המבוכה שעלתה בי כשהתחיל שלב שאילת השאלות", היא נזכרת. "המראיין עבר איתעי שורה אחר שורה כמו חוקר במשטרה, והעיר הערה על שורת הרזומה שלי בניסיון לערער את הביטחון העצמי שלי ולבדוק אם אני משקרת.
אבל שיא השיאים הגיע דווקא זמן מה לאחר מכן, בעיצומו של ראיון למקום עבודה אחר. "בשלב כלשהו של הראיון, לאחר שכבר עברנו על ציפיות השכר ותחומי העבודה, המראיין נשען לאחור על כיסא המנהלים שלו והרים את הרגליים על השולחן".
"להגיד להם שלא התכוונתי להיות כאן?"
כשאלונה התגוררה במקסיקו, היא ניגשה לראיון עבודה בשגרירות הבריטית. "התכוננתי לראיון, קמתי מוקדם, קראתי עיתון והרגשתי מוכנה לענות לכל שאלה", היא מספרת. "הריאיון היה מאוד רשמי. נכנסתי לחדר עם שלושה אנשים ישובים על ספת עור, הריאיון החל אבל תוך כדי דברי הפתיחה שלהם הבנתי שאני לא בריאיון למשרה שאליה הגשתי מועמדות.
"האזנתי וחשבתי לעצמי - 'חכי, האם אני אמורה להגיד להם שאני לא התכוונתי להיות כאן? מה אני אמורה לעשות?'. החלטתי באותו רגע לעצור אותם ולומר - 'מצטערת, אני הגשתי מועמדות לעבודה אחרת. אני חושבת שאני בראיון הלא נכון'. הם פשוט הסתכלו אחד אל השני ונראו מובכים ומבולבלים מעט, ואז אמרו משהו כמו 'הו, האם את רוצה לעשות את הראיון בכל מקרה?'".
"חשבתי שאין לי מה להפסיד והסכמתי. למזלי, קראתי במקרה בעיתון בבוקר כמה דברים שהיו רלוונטיים לשאלות שנשאלתי ובסופו של דבר קיבלתי את העבודה. לאחר מכן, אשת משאבי האנוש ואחד מהאנשים שהיו בראיון, מנהל בסניף הסחר של השגרירות, נהגו לצחוק שאני האדם שהתראיין לעבודה בטעות ובסופו של דבר קיבל את התפקיד".
סיגריה בחדר סגור
ד' התראיינה בעבר למשרת עורכת תוכן באתר אינטרנט. "התקשר אלי בחור שסיפר לי על העבודה והזמין אותי לראיון עבודה. אני אוהבת מקומות קטנים וזה נשמע מתאים ונחמד. הגעתי למקום ומישהו פתח לי את הדלת, בהה לי בחזה והוביל אותי לחדר ישיבות. נכנסה אישה מבוגרת ובזמן שהיא דיברה איתי, הוא המשיך לבהות בי וזה היה מאוד לא נעים. היא הסבירה שמדובר בחצי משרה ולפתע שלפה סיגריה והחלה לעשן בחדר הסגור. היא אפילו לא שאלה אם זה מפריע ואני אסתמטית. היא המשיכה לעשן עד סוף הריאיון וזה היה פשוט מגעיל ולא לעניין. יצאתי משם עם ריח של סיגריות ואמרתי לעצמי שבחיים לא אעבוד שם".
צרחות בטלפון
ר', כבת 29, התמודדה בעבר עם שיחה מוזרה מול נציגת חברת השמה. "היתה על הקו אישה שנשמעה נחמדה והציעה לי משרה בתחום התקשורת. היא נתנה לי מידע ראשוני מאוד כללי ושאלה אם אני מעוניינת להגיע לראיון עבודה. עניתי מיד בחיוב אך כשביקשתי לקבל עוד פרטים, מה שנראה לי לגיטימי - היא החלה לצרוח עליי בטענה שאני חוצפנית ושזו ממש חוצפה לשאול דבר כזה. עוד לפני שהספקתי להבין מה קורה, נקלעתי נגד רצוני לצרחות ולריב קולני עם אישה שאני משוחחת איתה שתי דקות בטלפון. הזוי. השיחה הסתיימה בטריקת טלפון. מצידה. שלום ולא להתראות".
למה התחתנת כל כך מוקדם?
כמו נשים רבות אחרות בגיל ההורות - ש' (30), מאיירת ומעצבת גרפית, חוותה בעבר לא מעט שאלות פולשניות ואף לא חוקיות בראיונות עבודה סביב חייה האישיים. "ניסיתי להתקבל לעבודה כמעצבת אתרים כשהייתי בת 25 והמראיין אמר לי בחוסר שביעות רצון: 'שמתי לב שיש לך טבעת נישואין, רשמתי לעצמי'. הוא הוסיף ושאל מתי התחתנתי, עניתי שלפני שנה, אז הוא העז לשאול למה בגיל כל כך מוקדם.
"השבתי בחיוך שאני חושבת שאחרי עשר שנים עם בן הזוג שלי, הגיע הזמן. התגובה שלו היתה טובה, אבל השאלה הזאת חטטנית, לא מקצועית ושופטת. מה זה עניינו מה השיקולים שלי בתזמון החתונה? היה ברור שהשאלה הזאת נועדה לבדוק האם יש ילדים או שיהיו בעתיד הקרוב. חייכתי ועניתי כאילו זה בסדר, אבל זה היה מטריד וגרם לי להרגיש שאני לא נשפטת על פי היכולות שלי אלא לפי פוטנציאל הילודה שלי.
"בראיונות אחרים נשאלתי לגבי הבאת ילדים לעולם, חלקם באופן ישיר וחלקם במעטה דק של שאלה לגיטימית-לכאורה, כמו "האם את מתכוונת להרחיב את המשפחה בקרוב?". עניתי שאני שוקלת לאמץ עוד חתול. המראיינים צחקו, אבל זו שאלה משפילה. באתי כדי להתראיין לעבודה, לא כדי לחלוק את התפיסות האישיות שלי לגבי הריון ולידה".
זה ראיון או דייט ראשון?
נ' (32), נשוי ואב לילדה, מנהל ניו מדיה, גם נדהם להיתקל בראיון עבודה למשרד פרסום מוכר בשאלות חטטניות בחייו האישיים. "זה היה אחד הראיונות ההזויים שעברתי בחיים שלי", הוא מפרט. "זה החל בשאלות הקבועות של מה אני עושה ומה עשיתי, ואז נשאלתי על מצבי המשפחתי. לא ראיתי בזה פסול כי לא ידעתי שזה לא חוקי והשבתי שבדיוק נולדה לי ילדה, אבל המשכנו לפסים יותר ויותר אישיים.
"הוא שאל מה אני עושה בזמני הפנוי. אמרתי צופה ומשחק בכדורגל והוא שאל איזה קבוצה אני אוהד, החל לחקור מדוע אני אוהב אותם ואמר לי שזה לא טוב ושלא כדאי לי לאהוד אותם. הרמתי גבה אבל המשכתי כי זה לא היה אישי מדי. בהמשך הוא שאל איזה סרטים אני רואה בקולנוע, מה ראיתי לאחרונה ולמה דווקא את הסרטים האלו. הריאיון הפך לשיחה של דייט ראשון".
"הרגשתי שזו שיחה הזויה. הבנתי שהוא מנסה להבין איזה בן אדם אני ומה האופי שלי, אבל אלו שאלות לא שאלות רלוונטיות שיוצרות אווירה לא נעימה. נאלצתי להסביר למה אני אוהד קבוצה מסוימת וזה מעצבן. זה לא מקובל לשכנע אוהד לעבור לקבוצה אחרת. אני אוהד אותם מגיל 10 וכנראה אשאר איתם. זה עורר בי אנטגוניזם והחלטתי שכך או אחרת, לא אעבוד פה. יצא לי לעמוד בצד השני ותמיד הקפדתי על הפן המקצועי. מרגישים את האישיות של הבן אדם בשיחה ומתחילים להבין קצת את האופי רק כשעובדים ביחד. אין ראיון עבודה שיחשוף את הכל על המרואיין".
"נו, מתכננים עוד ילדים?"
גם ש', נשואה ואם לילדה כבת 4, נאלצה להתמודד שוב ושוב עם שאלות בדבר כוונותיה להרחיב את המשפחה כשחיפשה עבודה חדשה בענף יחסי הציבור - וזאת חרף ניסיון של יותר מ-10 שנים בתחום. "התחושה בחוץ היא שממש אין רצון לקלוט אמהות", היא משתפת.
"הגעתי לראיון באחד המשרדים הגדולים ולא ציינתי בקורות החיים שלי שאני נשואה פלוס אחד, מכיוון שלא רציתי שישפטו אותי לפי זה אלא לפי הניסיון שלי, אבל ציינתי את זה ישר לפני שנשאלתי. המראיין שאל אותי בתגובה אם אני מתכננת עוד ילדים בהמשך. שתקתי. שיבין לבד. זה לא חוקי לשאול את זה ולא רציתי לשקר. אחרי חודש וחצי הוא חזר אלי ואמר לי שזה לא רלוונטי".
"היה ראיון אחר שזרם נחמד דווקא והמראיינים אפילו אמרו לי שהם תומכים בהורים. אבל בסוף הריאיון, בדרך החוצה, הם ניהלו איתי מעין שיחת חולין והמראיין שאל אותי "נו, אז אתם מתכננים עוד ילדים?". גם הפעם שתקתי והמראיינת אמרה לו - "אסור לך לשאול את זה". במקרה אחר, מנהל הבהיר לי שהוא אוהב שהעובדים עונים למיילים שלו בכל שעה, גם באמצע הלילה, כאילו רמז לי שלא אוכל להיות זמינה. בסוף הצלחתי למצוא מקום עבודה שלא נרתע מזה שאני אמא ופעמיים בשבוע אני עובדת עד מאוחר".
גם אתם עברתם פעם ראיון עבודה מהגיהנום? ספרו לנו במייל האדום
