בחלל, בשדה, בגולאג: 100 שנות בבושקה
מאיכרות עליזות בימי הצאר, דרך קוסמונאוטים בתקופה הסובייטית ועד לבנות להקת "פוסי ראיוט" היום - פניהן המשתנות של בובות המטריושקה הרוסיות, שלישראלים מוכרות יותר בכינוי "בבושקות", משקפות את ההיסטוריה רבת התהפוכות של רוסיה. עכשיו יש להן תערוכה
עבור תיירים, בובות המטריושקה הרוסיות שנמצאות זו בתוך זו ומציגות באופן כללי איכרות בכיסויי ראש צבעוניים, הן מזכרת-חובה ומתנה שמביאים כשחוזרים הביתה, ובזה זה נגמר. אבל תערוכה חדשה במוזיאון במוסקבה המציגה מטריושקות ("בבושקות", כפי שהן מוכרות לרוב הישראלים) משלל תקופות בהיסטוריה, מספקת כמה וכמה הפתעות ומבהירה שהמטריושקה היא יותר מסתם בובה.
עוד כתבות מגניבות מהעולם ישר לפיד שלכם בפייסבוק
עוד חדשות בעולם :
- "מיסטר בין העיראקי" עושה צחוק מדאעש
- יוּצאו מקברם כדי למצוא את נרצחיהם
- פרס לשלום לרודן צ' קוריאה: "איש עקרונות"
- מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה: נפתר הסכסוך המוזר
הרעיון העומד בבסיס בובות העץ המפורסמות נולד כנראה ביפן. בשנות ה-1890 הביא איתו התעשיין הרוסי סביה ממונטוב מיפן לרוסיה סט של שבע דמויות אלים שנתנו השראה לצייר סרגיי מליוטין - והוא יצר את הגירסה הרוסית של בובת אישה אשר בובות ילדיה טמונות בתוכה וניתן להוציאן זו מתוך זו מתוך זו, וכן הלאה. הבובות זכו בתחילה לכינוי "מטריונה", והוא הפך ל"מטריושקה". בתערוכה הבינלאומית של שנת 1900, שנערכה בפריז, הפכו הבובות באופן מיידי לסנסציה - וזכו במדליית ארד.
"ברוסיה יש מטריושקה כמעט בכל בית", אומרת מנהלת המוזיאון לאמנות דקורטיבית של מוסקבה, ילנה טיטובה. "אפשר לומר שמטריושקה היא באמת הדמות הלאומית הרוסית".
לבובות יש חלק חשוב בילדות הרוסית, והן מלמדות את הילדים על התרבות והמסורת. במדריך למורים למדעי החברה ברוסיה נכתב שבבית הספר, בסביבות גיל 12, הילדים לומדים שמטריושקות "מסמלות את הדמות הרוסית, את הנשמה הרוסית ואת הערכים הרוסיים הבסיסיים: אמהות, משפחה, קולקטיב, אחדות וחום".
בתערוכה "לא סתם צעצוע", שתוצג עד אמצע ספטמבר, אפשר למצוא למשל בובה מסביבות שנת 1910, ועליה מצויר צרפתי קפיטליסט עם כובע, ובובה אחרת משנות ה-20 של המאה הקודמת של "קולאק" - כינוים של איכרים אמידים שחוסלו והוגלו על ידי הבולשביקים.
אחרי המהפכה הבולשביקית חל מפנה פוליטי בבובות של שנות ה-20, והופיעו בהן פועלים שעבדו במגוון מקצועות, אישים פוליטים ואפילו אויבי העם. בשנות ה-30 השתלטה המדינה על ייצור הבובות, ומפעלים הוקמו בערים שונות. בתערוכה מוצגות כמה בובות מהמזרח הרחוק של רוסיה לצד בובות אחרות שציירו אסקימוסים – מה שמדגיש את גודלה העצום של האימפריה הסובייטית.
באחת המטריושקות המוצגות בתערוכה אפילו מסתתרות בובות שכל אחת מהן מייצגת קבוצה אתנית אחרת מתוך שלל הקבוצות האתניות שחיו תחת השלטון הסובייטי. הגדולה שבהן מציגה איכר רוסי מזוקן, ובתוכו מוצאים את אשתו בצעיף ראש צהוב עם דמויות מאוקראינה, בלארוס וארצות הקווקז ומרכז אסיה שהיו חלק מברית המועצות.
תחת השלטון הסובייטי הפכו המטריושקות לפריט בייצור המוני, ועד לשנות ה-50 כולן החלו להיראות דומות - בובות מחייכות בעלות לחיים עגולות. "המראה הבסיסי של המטריושקה המסחרית למטרות שיווק המוני הפך קבוע מאוד", מסבירה טיטובה.
בשנות ה-1960, ימי התהילה של תוכנית החלל הרוסית, כמה בובות הפכו אמצעי הצדעה ליורי גגרין, האדם הראשון בחלל, ולשאר הגיבורים של ימיה הראשונים של המשימה הסובייטית בחלל. סט אחד של עשר בובות בתערוכה מציג בובות עם קסדות חלל צהובות ובא באריזה בצורת טיל.
בשלהי העידן הסובייטי הפכו הבובות למקושטות יותר, ונצבעו בצבעים בהירים ובתלבושת פרחונית. הדגש הושם לעתים קרובות על בובות גדולות שבתוכן מתחבאות בובות רבות - 25 ויותר. במטריושקה הגדולה ביותר היו 100 בובות זו בתוך זו לדברי טיטובה, ואילו במטריושקה הסטנדרטית היו שש או שמונה. כשמגיעים לשנות ה-90, זמן קריסתה של ברית המועצות, התערוכה נקטעת. "קשה היה לעדכן את הקולקציה בעשור ההוא", מסבירה טיטובה.
מטריושקות שמיוצרות כיום בייצור המוני מצדיעות לקבוצות ספורט או למנהיגים וכוכבי פופ סובייטים ורוסים. עם זאת, רוב המטריושקות הן עדיין מסורתיות. "המטריושקות הן כמעט לגמרי אותו הדבר", אומר פיוטר קוזלוב, עיתונאי המעצב מטריושקות ומוכר אותן באינטרנט תחת השם "דוקסובניה סקרפה".
הבובה הראשונה שעיצב קוזלוב הייתה מטריושקה שנצבעה בצבעי דגל הגאווה. אחר כך יצר בובות בהשראת להקת הפאנק "פוסי ריוט" שחברותיה הוכנסו לכלא אחרי שיצאו בבוטות נגד שלטון פוטין. "הרעיון שלי היה לנסות לרכוב על טרנד - תרבותי, פוליטי או כלכלי", הוא מסביר.
בשנה שעברה יצר קוזלוב כמה בובות במדים, בקסדות ובאותות פטריוטיים, שייצגו את כוחות הביטחון של רוסיה שכבשו את חצי האי קרים לבושים במדים נטולי סימנים מזהים. קוזלוב אומר שהבובות צריכות להיות "פרובוקטיביות", אבל שעליהן גם להציג באופן
אובייקטיבי את מה שמתרחש ברוסיה: "הן לא מייצגות עמדה של בעד או נגד".
למרות זאת, הוא מודה שכמה נושאים עדיין נחשבים רגישים מדי גם עבור הבבושקות: "בהחלט לא תמצא בובות על הרפובליקה העממית של דונייצק", הוא אומר - כשכוונתו לאזור הבדלני הפרו-רוסי באוקראינה, שבו נלחמים זה יותר משנה מורדים תומכי פוטין נגד צבא אוקראינה, בניסיון להתנתק מהמשטר האוקראיני המרכזי בקייב.