בכיר אמריקני: "אם הייתי ישראלי - הייתי תומך בהסכם"
מזכיר האנרגיה האמריקני ארנסט מוניז, שהיה שותף לניסוח הסכם הגרעין עם איראן, אמר בתדרוך לכתבים ישראלים כי ההסכם מסיר "איום קיומי" מישראל: "הפיקוח יימשך לנצח והמודיעין ישתפר מאוד. קשה להסתיר חומר גרעיני"
מזכיר האנרגיה האמריקני ארנסט מוניז, שבלט בשיחות הגרעין גם בזכות תספורת הקארה הייחודית שלו, מגן בלהט על ההסכם שנחתם עם איראן בווינה. בשיחה עם עיתונאים ישראלים בוושינגטון הוא מבקש לומר לעם היושב בציון: יהיה בסדר.
"אם הייתי ישראלי, הייתי תומך בהסכם כי הוא מסיר איום קיומי מישראל", הסביר מוניז. "הרי לאיראן כבר היה מספיק אורניום מועשר לייצר 12 פצצות גרעין ו-19 אלף צנטריפוגות, ובזכות ההסכם היא משמידה כעת 98 אחוז מהחומר הזה. אמנם המגבלות על תוכנית הגרעין של איראן יוסרו בעוד 15 שנה, אך הפיקוח יימשך לנצח".
מוניז, פרופסור לפיזיקה, מכיר כל פסיק, נספח והערת שוליים בהסכם. חמישה חודשים ישב עם עמיתיו מהמעצמות ומאיראן ודן עמם בכל מילה שנכתבה. הוא מבקש להדגיש שההסכם הוא יתרון לביטחון האישי והקולקטיבי הן של הישראלים והן של האמריקנים. "לדעתי לא הודגש מספיק שבמונחים רחבים לאיראן יש עכשיו מחויבות ישירות לארצות הברית ולמעצמות שלא לייצר לעולם נשק גרעיני", הוא אומר.
מזכיר האנרגיה בטוח שהמידע המודיעיני שיגיע עתה מאיראן ישתפר פלאים: "אף אחד לא יגיד שיש ביטחון של מאה אחוז שאנו יודעים הכול, אבל רמת השקיפות שהמודיעין שלנו נחשף אליה משופרת. זה יהיה נכון גם לסוכנויות מודיעין אחרות, וגם למודיעין הישראלי. תהיה לנו נראות גדולה יותר וזה יקטין את האפשרות של האיראנים לרמות בצורה דרמטית".
לגבי החשש שאיראן תשתמש בכסף שניתן לה כתוצאה מהפשרת הסנקציות למימון טרור אמר מוניז: "כולנו מודעים לדאגה הזו. זאת הסיבה שהנשיא, מזכיר האנרגיה וראש המטות המשולבים מחויבים לחיזוק שיתוף הפעולה עם ישראל ומדינות המפרץ. שלא תהיה טעות – ההסכם לא משנה דבר ביחס לחברים ובנות הברית שלנו באזור: ישראל, מדינות המפרץ וכמה מדינות ערביות. היחס לאיראן לא ישתנה אלא אם הם יפסיקו לתמוך בטרור, לא יפרו את היציבות באזור ויימנעו מפגיעה בזכויות אדם", אמר, והוסיף: "ועד שהרטוריקה בנוגע לישראל תשתנה דרמטית – לא יהיה שינוי ביחס שלנו לאיראן".
על הביקורת בישראל ובקונגרס על כך שאיראן יכולה לגרור שלושה חודשים במקרה של חשד להפרות אמר מוניז כי "עבודה עם חומר גרעיני היא דבר שמאוד קשה לטייח ולהסתיר". בנוגע לביקורת על כך שאיראן תישאר בתום ההסכם עם מה שהוגדר "זמן פריצה אפס לפצצה" טען מוניז שהדבר אינו נכון.
"זה ברור בהסכם שיש מגבלות חמורות למשך 15 שנה, ואז בהנחה שהם יצייתו לא יהיו מגבלות על תוכנית גרעין למטרות שלום. זה ההסכם הבסיסי - מגבלות חמורות למשך 15 שנים - אבל המשך הפיקוח לנצח. יש גם סעיפים מפורטים לגבי פיקוח עד ל-20 שנה - תוכנית גרעין צבאית איראנית צריכה שרשרת אספקה שלמה וכולנו יודעים שאנו צריכים למצוא דליפה אחת בשרשרת כדי לגלות אותה. הסיכון של פיקוח בלצאת מחוץ לגבולות המוסכמים גדול מאוד - הם ייתפסו. הם נתפסו גם בעבר בפעילויות גרעיניות בטהרן שהם ניסו לנקות את העדויות, אבל פקחי סבא"א נכנסו וגילו והם נתפסו".
כשמוניז נשאל במה שונה הדבר מההבטחות שניתנו לגבי צפון קוריאה, שהשיגה לבסוף נשק גרעיני, השיב המזכיר שמדובר במצב שונה לחלוטין. לדבריו, "הניסיון הצפון קוריאני היה אחד הגורמים לגיבוש הפרוטוקול הנוסף. במקרה של צפון קוריאה לפקחי סבא"א הייתה גישה מעטה לאתרים, ולא היו להם כמעט הזדמנויות אפילו להכריז עליהם – כך שבטח לא הייתה יכולת לפקח".
על הגילוי בשימוע בסנאט על כך שהאיראנים עצמם יהיו אלה שיאספו את הדגימות מהאתרים החשודים אמר מוניז: "אני לא יכול להגיב על זה כי הפרוטוקול בין איראן לסבא"א הוא ביניהם, אבל אני מאמין בסבא"א וברצינות שלהם".
מוניז ניצל את הפגישה עם הכתבים מישראל גם כדי לשגר עקיצה על כך שבארץ וביהדות התפוצות מדגישים רק את הנקודות הרעות בהסכם, ומתעלמים מהנקודות הטובות, דוגמת סוגיית כור המים הכבדים באראק. "רק לפני כמה שנים בכירים ישראלים דיברו בעיקר על הכור באראק כבעיה הכי קשה. אנו לא שומעים אותם מדברים היום על הבעיה הזו", סיכם.
לפנייה לכתב/ת 
