שחקן הפוטבול היהודי מחפש אהבה
גדעון ריז בן 23 עלה לארץ וישחק במדי נבחרת ישראל במוקדמות אליפות אירופה בפוטבול, ועכשיו הוא מחפש אהבה. "עם הזמן החבר'ה הפכו למשפחה שלי"
תכירו: גדעון ריז, 23, מהעיירה ריבה במרלינד שבארצות הברית המונה קצת יותר מ-4,000 תושבים, עשה טאצ'דאון ועלה ביום רביעי האחרון לארץ. ריז הוא שחקן פוטבול יהודי-אמריקני, והוא הגיע עם עוד 62 עולים חדשים כחלק מטיסה קבוצתית לארץ בטיסה קבוצתית של ארגון "נפש בנפש" בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית וקק"ל.
משנת 2010 שיחק ריז ארבע שנים בנבחרת הפוטבול של קולג' אוברלין, אוהיו, לשם נבחר כשחקן “walk-on” - שחקן ללא ניסיון קודם, אתגר שבודדים מצליחים בו שלא לדבר על זכייה בתפקיד שחקן פותח. ב-2014, לאחר ארבע שנים מוצלחות כטייט-אנד פותח בנבחרת אוברלין, הגיע גדעון לישראל כדי לשחק בשורותיה של קבוצת "מורדי יהודה" (גוש עציון) בליגת ה-IFL, ליגת הפוטבול הישראלית שפועלות בה כיום תשע קבוצות ומשחקים בה יותר מ-500 שחקנים הפרוסים בכל הארץ.
בעונתו הראשונה בליגה קבע ריז שיאים לתפיסות וליארדים בתפיסה במשחק בודד וגם ביארדים וטאצ'דאונים בתפיסה לעונה בודדת וגם זכה עם קבוצתו, "מורדי יהודה", בישראבול 8 (הסופרבול הישראלי), הזכייה השנייה בתולדות המועדון. בתום עונה מושלמת וזכייה באליפות תכנן גדעון לחזור לארה"ב, אך הוא קיבל את הטלפון ששינה את חייו - הוא נקרא לדגל ונתבקש ללבוש את מדי הכחול לבן של נבחרת ישראל בפוטבול.
הוא החליט לעלות לארץ, הפך לאזרח ישראלי ואף ייצג את מדינת ישראל במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בפוטבול שיתקיימו בחודש הבא. כדי להתפרנס יעבוד גדעון כמדריך לנוער יהודי-אמריקני שמגיע לשנה בארץ אחרי התיכון, וגם יעבוד בשיפוצים. בין לבין, הוא יגור בדירת רווקים בתל אביב וינסה לחפש בת זוג ישראלית.
“כמי שגדל על ערכים ציוניים, תמיד רציתי ותכננתי לעשות עלייה. אבל כשהגעתי לארץ כדי לשחק פוטבול, בחיים לא חשבתי שאני אגמור עם תעודת זהות ביד", סיפר גדעון ריז. "כשהצטרפתי ל'מורדי יהודה' בתחילת העונה, לא בירכו אותי ב'ברוכים הבאים למורדים' אלא ב'ברוכים הבאים למשפחה'. האמת, חשבתי שזה היה סתם קטע מוזר, אבל עם הזמן החבר'ה האלה נהפכו ליותר מחברים לקבוצה, הם נהפכו להיות המשפחה שלי בארץ.
התחלנו לבלות הרבה מחוץ למגרש בערבים ובסופי שבוע, סעודות שבת משותפות, ואפילו חיפשו לי שידוך".
הוא ממשיך ומספר: "כשקיבלתי את הזימון לנבחרת, ההחלטה לא הייתה פשוטה. התלבטתי המון, ובזכות התמיכה מהמשפחה בארה"ב והמשפחה החדשה שלי בארץ החלטתי שאין דבר טוב יותר מלשחק את הספורט שאני אוהב ולייצג את המדינה שאני אוהב".
"בעיני רבים העלייה למדינת ישראל היא הגשמת החלום הציוני האולטימטיבי. מה שעושה גדעון ריז זה לקחת את החלום הזה צעד נוסף קדימה", מסביר זאב גרשינסקי, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש". "גדעון לא רק בוחר לשחק את הספורט שהוא אוהב במדינה שהוא אוהב, אלא הוא גם הולך לייצג אותה בבמות הבינלאומיות הכי גדולות שיש. ספורטאים כמו גדעון הם דוגמה לתרומה המשמעותית של העלייה מצפון אמריקה למדינת ישראל, לא רק בתחום החברתי והכלכלי אלא גם בתחום הספורט הבינלאומי".