תקציב הבינוי ירד, ההכנסות ממסי נדל"ן זינקו
מחקר שערך מרכז אדוה לקראת אישור תקציב המדינה מחר, מראה כי התקציב של משרד הבינוי ירד ב-14 השנים האחרונות ב-6 מיליארד שקל - בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל"ן דווקא גדלו בשני מיליארד שקל. עורך המחקר: "הדיור הפך מהוצאה ממשלתית להכנסה ממשלתית"
יום לפני אישור תקציב המדינה לשנים 2015-2016, יוצאים במרכז אדוה לחקר השוויון והצדק החברתי נגד מדיניות הדיור של הממשלה. במרכז מציגים היום (ג') נתונים שמראים כי בעוד שהכנסות המדינה ממסים על דיור עלו בשנים האחרונות, ההשקעה התקציבית בדיור פחתה.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
גלנט: "חריש תהיה מוקד לדיור בר-השגה"
כיצד תשפיע הרכבת הקלה על מחירי הנדל"ן?
שר הפנים יוזם: שינויים במדיניות הארנונה
"הצעת התקציב לשנים 2016-2015 אינה טומנת בחובה שינוי של ממש", אומר ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה. "סדרה של 'שינויים מבניים' אין בה כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כרגולטור בלבד לתחום הדיור, ואינה מוכנה להכניס יד לקופתה על מנת להציע לתושבי ישראל אופציה ציבורית משמעותית. אופציה שכזאת צריכה לכלול, בין השאר, הגדלה של היקף הדיור הציבורי, מימון פרויקטים של בנייה תקציבית, הגדלת תקציבי הסיוע בשכר דירה ומתן מענקים לרכישה".
| שנה | מסי נדל"ן | תקציב משרד הבינוי |
| 2000 | 5.08 | 9.90 |
| 2001 | 3.92 | 10.88 |
| 2002 | 3.47 | 9.45 |
| 2003 | 3.12 | 9.60 |
| 2004 | 4.67 | 7.46 |
| 2005 | 5.92 | 6.58 |
| 2006 | 5.92 | 5.08 |
| 2007 | 6.86 | 5.53 |
| 2008 | 6.33 | 4.42 |
| 2009 | 5.22 | 3.89 |
| 2010 | 7.03 | 2.69 |
| 2011 | 7.57 | 2.58 |
| 2012 | 6.00 | 3.24 |
| 2013 | 7.18 | 2.64 |
| 2014 | 7.8 | 3.13 |
*במיליארדי שקלים, במחירי 2014
מחקרו של הופמן-דישון משווה בין התפתחות תקציב משרד הבינוי מאז שנת 2000, להתפתחות הכנסות המדינה ממסים על ענף הדיור באותן שנים. מההשוואה עולה כי בין השנים 2000 ל-2014 קטן תקציב משרד הבינוי במונחים ריאליים מ-9.9 מיליארד שקל ל-3.13 מיליארד שקל. זאת, בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל"ן - מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ומס מכירה - גדלו מ-5.08 מיליארד שקל ל-7.8 מיליארד שקל.
ניתן לראות כי הגידול בהכנסות המדינה ממסים על ענף הדיור החל בשנת 2003, על רקע רפורמות שונות במיסוי הנדל"ן. גידול זה קיבל דחיפה חזקה בשנת 2009, בעקבות הורדת הריבית לרמות הנמוכות ביותר בהיסטוריה. הורדת הריבית גרמה לזינוק חד בביקוש לדירות כאפיק השקעה, והובילה לעלייה של יותר מ-100% במחירן.
מנגד, הקיטון מתקציב משרד הבינוי החל גם הוא בשנת 2003, בעקבות התוכנית לצמצום החוב של ממשלת ישראל, שתפח בעקבות האינתיפאדה השנייה. מאז אותה שנה חלה ירידה משמעותית בתקציבם של כל משרדי הממשלה, למעט החינוך והביטחון. מאז שנת 2011 השתנתה המגמה לטובת גידול מתון בתקציבי המשרדים.
הסעיפים הפתוחים: תקציב הביטחון וחוק מע"מ 0%
שלשום הציגו בכירי משרד האוצר את תקציב המדינה לשנים 2015-2016. התקציב כולל צמצום של ההתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים מ-8 מיליארד שקל לשנה ל-4.6 מיליארד שקל בשנה. עוד כולל התקציב צעדים להגדלת הכנסות המדינה בשנת 2016 בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים בהיקף של 3 מיליארד שקל וקיצוץ נוסף בהיקף של 400 מיליון שקל בתוכניות ממשלתיות נקודתיות. בנוסף, תעביר הממשלה לתקציבה מיליארד שקל בשנה מהכנסות הקרן הקיימת לישראל משיווק קרקעות.
שתי סוגיות עיקריות לא הוכרעו עדיין. האחת היא גודלו של תקציב הביטחון. במשרד האוצר ביססו את התקציב על ההנחה כי תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2016 על 55.3 מיליארד שקל. זאת, לעומת תקציב של 57 מיליארד שקל בשנת 2015. במשרד הביטחון דורשים כי תקציבם יעמוד על 62 מיליארד שקל בשנה זו, וועדת לוקר המליצה כי הוא יעמוד על 59 מיליארד שקל.
צפו: רה"מ בדיון על תקציב המדינה
במשרד האוצר מוכנים להעמיד את תקציב הביטחון על סכום של 59 מיליארד שקל, ולמצוא מקורות לקיצוץ בתקציב כדי להשלים את הפער, אולם זאת בתנאי שייושמו כל המלצות ועדת לוקר, לרבות ביטולה החלקי של פנסיית הגישור.
כמו כן, נבנה התקציב על סמך ההנחה כי ההבטחה למפלגת ש"ס לקבוע מע"מ 0% על מוצרים בפיקוח לא תקוים. אולם הנושא לא הוסכם סופית ונמצא עדיין בדיונים בין מנכ"ל משרד אוצר, שי באב"ד, למנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג.
לפנייה לכתב/ת 
