המבקר: מערכת הביטחון לא התייעלה באמת, מערך משרתי הקבע גדל במקום שיקטן
בזמן שצה"ל ומשרד הביטחון מנהלים קמפיין נגד ועדת לוקר, מבקר המדינה מפרסם דו"ח על ההתנהלות סביב התקציב: החלטות ממשלה לא ברורות, קבינט שלא מתעדכן, דרג בכיר שלא שולט בהתייעלות ומצבת משרתי הקבע שגדלה בניגוד להמלצות. מערכת הביטחון: אין התייחסות להישגים מאז 2013
לקריאת הדו"ח (חלק 1) - הקליקו
לקריאת הדו"ח (חלק 2) - הקליקו
לקריאת הדו"ח (חלק 3) - הקליקו
המבקר מצא בין היתר היעדר התייעלות מספקת במערכת הביטחון, בעיקר בתחומי כוח אדם; התרופפות השליטה והבקרה של הדרג הבכיר במערכת הביטחון על תהליך ההתייעלות; היעדר מדידה ובקרה שוטפים במערכת הביטחון אחר החסכונות וההתייעלות; היעדר פיקוח ובקרה של הדרג המדיני ושל משרד האוצר על התייעלות מערכת הביטחון. בנוסף מצא המבקר כי צה"ל לא בחן את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים, לנוכח מציאות ביטחונית גיאופוליטית משתנה ולצמצם פעילויות שאינן בליבת עיסוקו.
בפרק שעוסק במשרתי הקבע בצבא צוין כי ההוצאה על שכר כוח אדם קבע מהווה כ-18% מסך ההוצאות במערכת הביטחון. עוד צוין כי ועדת ברודט המליצה כי על מערכת הביטחון להקטין את עלויות כוח האדם בצבא הקבע, אולם המבקר מצא כי עד דצמבר 2012 לא סוכמה תוכנית התייעלות בכוח אדם קבע, ומינואר 2008 ועד
ינואר 2013 לא רק שמערכת הביטחון לא הקטינה את מספרם, אלא ששיא כוח האדם בקבע גדל בכתשעה אחוזים.
המבקר הוסיף כי במסגרת ניהול כוח אדם קבע, צה"ל לא ערך בחינות להתייעלות ארגונית כדי להביא לצמצום בכוח האדם בתחומים חיוניים פחות, ועל ידי כך להפנות תקנים לתחומים שהוא הגדיר חיוניים.
עוד ציין המבקר כי לפי תוכנית התייעלות בכוח אדם שאישר הרמטכ"ל בדצמבר 2012 (ושעודכנה בראשית שנת 2014), שיא כוח אדם קבע צפוי לרדת עד לסוף שנת 2016 בכ-9%, להיקף דומה לזה שהיה בשנת 2008. בהקשר זה הדגיש המבקר כי גם אם תושלם הירידה בהיקף שנקבע עד לסוף שנת 2016, ספק אם ניתן לראות בתהליך בכללותו התייעלות בכוח אדם קבע.
שלוש שנים - מפגש אחד בלבד
בפרק העוסק בתהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, מצא המבקר כי מאוקטובר 2011 ובמשך שלוש שנים, למעט מפגש אחד, מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לא כינסו את ועדת ההיגוי העליונה שהם עמדו בראשה, ושמתפקידיה היו, בין היתר, לעקוב אחר תהליך ההתייעלות של מערכת הביטחון ולטפל באי-עמידה במטרות. רק בספטמבר 2014 חודשה פעילותה.
המבקר העיר כי שיתוק בפועל של ועדת היגוי של הדרג הבכיר הביא לפגיעה בבקרה והיה בו כדי לפגוע בביצוע תהליך ההתייעלות של מערכת הביטחון ובעמידה ביעדיו. כמו כן, הדבר שידר מסר שלילי לגופי מערכת הביטחון לצורך בהתייעלות.
משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח הקשיים שהיו בשנים האחרונות לעמוד במתווה תקציבי רב-שנתי ובתוכנית רב-שנתית, נדרש שכל הגורמים המעורבים בקביעת מסגרת תקציב הביטחון יתארגנו ויפעלו באופן שיבטיח קיום של מתווה תקציבי מוסכם ויציב, וזאת גם אם הממשלה תאשר את המלצות ועדת לוקר. לדברי המבקר, חשוב לקבוע מסגרת תקציב ביטחון בראייה רב-שנתית, תוך קיום בקרה רציפה על הקצאת המקורות ומימושם. כמו כן המבקר סבור כי על הממשלה לדון ולהחליט בנוגע להמלצותיה של ועדת לוקר שעשויות להוות תשתית לקביעות הנדרשות.
לפי הדו"ח "לא נמצאו סימוכין לכך שמאז אוקטובר 2008 קיים ראש הממשלה דיונים ייעודיים בנושא התייעלות מערכת הביטחון או שראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מסר דוחות שהתייחסו לנושא". גם הקבינט המדיני-ביטחוני לא קיים דיונים על התייעלות מערכת הביטחון.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בתחום התייעלות מערכת הביטחון, בדגש על שליטה ובקרה של הדרג הבכיר על ביצועה. כמו כן, מערכת הביטחון לא בחנה אפשרות של שינויים מהותיים במבנה שלה ובתחומי פעילויותיה כדי שיהיו מותאמים לדרישות של מציאות משתנה; שינויים אלה עשויים לתרום לפינוי משאבים, ועל ידי כך להקטנת הפגיעה במוכנות צה"ל למלחמה בהינתן מסגרת תקציבית מופחתת.
פגיעה בשמירת נגדים איכותיים
בפרק שעוסק במערך הנגדים בצה"ל, מצא המבקר כי היה עיכוב מתמשך במימוש חלק ב' בהסכם שכר הנגדים, בשל דרישת משרד האוצר לקיים דיון בממשלה בנושא.לדברי המבקר, העיכוב המתמשך במימוש חלק ב' להסכם שכר הנגדים פוגע
בנוגע לנגדים מצא עוד המבקר ליקויים בתהליכי מיון של נגדים משירות הקבע הראשוני לשירות הקבע המובהק. בין היתר נמצא כי לגבי נגדים בעלי נתוני איכות דומים ואף זהים – התקבלו החלטות שונות, בלי שצורפו נימוקים המסבירים את העדפתו של נגד זה או אחר על-פני חברות, בניגוד להנחיות אגף כוח אדם בצה"ל.
המעבר לנגב מקרטע
פרק נוסף בדו"ח עוסק במעבר צה"ל לנגב. בין הליקויים שמצא המבקר: עיכוב בהכרעה בנוגע למקורות מימון למעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב, היעדר סיכום בנוגע לתמיכה באנשי הקבע העתידים לשרת בנגב ובעיות בפתרונות תחבורתיים למעבר.המבקר העיר כי אף על פי שחלפו כעשר שנים מאז החלטת הממשלה משנת 2005 וכארבע שנים מאז פורסם דו"ח הביקורת הקודם בנושא, נדבכים מרכזיים ביישום החלטות הממשלה למעבר צה"ל לנגב טרם סוכמו. כך למשל, כבר בביקורת הקודמת צוין דבר קיומה של המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנוגע למקורות המימון של מעבר היחידות. למרות זאת, רק בינואר 2015, לאחר סיום הביקורת הנוכחית, החליטה הממשלה כי התקציב למעבר בסיסי צה"ל לנגב ינוהל בסעיף תקציבי נפרד ולא יהיה חלק מתקציב הביטחון.
עוד העיר משרד מבקר המדינה כי מאחר ששימורו של ההון האנושי המשרת ביחידות המתוכננות לעבור לנגב ועידודו לעבור להתגורר בנגב הוא אתגר מרכזי מאוד בהצלחת המעבר, סוגיית העתקת מקום מגוריהם של משרתי הקבע הופכת למהותית ומשמעותית ולמדד להצלחת המהלך. על כן חשוב להגיע לסיכום בנוגע למעטפת משא"ן – מחלקת הארגון ומשאבי האנוש – המאושרת תקציבית והכוללת מרכיבים לעידוד, תמרוץ ותמיכה במעבר מקום מגורים, בשילוב הטיפול בהיבטים כלל-משפחתיים כמו תעסוקת בני זוג, תרבות ופנאי.
המבקר שפירא שב והדגיש כי המצב שבו לאורך שנים רבות לא מתקבלות הכרעות בסוגיות מרכזיות בפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב, הוא ליקוי חמור המעצים את האי-ודאות בנוגע לעיתוי המעבר ואף בנוגע לעצם ביצועו.
המבקר העיר כי ועדת ברודט, כמו גם בכירי מערכת הביטחון, קבעה כי ההתייעלות היא מקור תקציבי פנימי למימוש יעדי צה"ל. לפיכך, מציין המבקר, מערכת הביטחון נדרשה להשיג בפועל בשנים 2012-2008 חסכונות בסך עשרה מיליארד שקלים, ואי-אפשר לראות במקורות שיושגו עד לשנת 2017 כמקורות שהתפנו בשנים 2012-2008.
מכאן, מדגיש המבקר, שמערכת הביטחון לא עמדה ביעד להתייעלות באותן שנים והפיגור עמד על כ-6.2 מיליארד שקלים. לדברי המבקר, פיגור זה משמעותי ויש לו השלכות מרחיקות לכת על תקציב הביטחון.
תגובת מערכת הביטחון
מצה"ל וממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הדו"ח מתייחס לשנים 2012-2008 ואינו משקף את הנעשה בצה"ל בימים אלו, כפי שאף ציין מבקר המדינה בדברי הסיכום בדו"ח. נציין כי צה"ל פועל ללא תוכנית רב-שנתית החל משנת 2012 בניגוד למקובל בארגונים בסדר גדול של צה"ל ושל מערכת הביטחון. העלייה המדוברת בכוח האדם בשנים הנידונות בדו"ח התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות".
עוד נמסר בתגובה כי "לפני כשבועיים הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, את התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', שנבנתה למול המציאות הביטחונית, אתגרי השעה והאיומים השונים מחד, ומאידך מתייחסת לאתגרי התקציב והשתנות הצרכים של החברה הישראלית. התוכנית מציגה לראשונה תפיסת התייעלות כוללת בשורה ארוכה של תחומים ובהם תפישת ההפעלה של הצבא, מבנה צה"ל, מודל קבע חדשני ועוד".
במערכת הביטחון אמרו עוד כי "לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תוכנית ההתייעלות מאז 2013. בתקופה שנידונה בדו"ח המבקר פעלה מערכת הביטחון לאורו של דו"ח ועדת ברודט מ-2007, והפעילה את חברת מקינזי ב-2009 לטובת גיבוש תוכנית התייעלות וחיסכון בתקציב הביטחון. התוכנית כללה ועדות היגוי להתייעלות, בקרה עליונה של הנהלת מערכת הביטחון ואף קיום ועדות היגוי באגפים ובזרועות. תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות. צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה שבמסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע".
בנוגע למעבר בסיסי צה"ל לדרום נמסר ממערכת הביטחון כי מדובר ב"מהלך לאומי רחב אשר צה"ל לוקח בו חלק. משרד הביטחון מאיץ בכל משרדי הממשלה לקדם את הנושא. אכלוס קריית ההדרכה שהוקמה בצומת הנגב התחיל השנה ועתיד להסתיים בתחילת 2016. הקמתה של קריית ההדרכה חוללה צמיחה כלכלית לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים בנגב. במקביל מתקיים גם פינוי של חלקים נרחבים ממחנות צה"ל במרכז הארץ ובעיקר בבסיס צריפין. במקום הבסיסים שיפונו יקודמו תוכניות בינוי להקמת עשרות אלפי יחידות דיור שייתנו מענה למצוקת הדיור במרכז הארץ".
עוד נמסר בנושא זה כי "הקמת קריית ההדרכה בהובלת משרד הביטחון, שקיבל את המשימה לתכנון וביצוע לצד תקציב שהועמד מראש, מוכיחה שוב את יכולתה של מערכת הביטחון לבצע משימות לאומיות מורכבות, כולל העברת אלפי משרתים ממרכז הארץ ולקדם שינוי חברתי וכלכלי בנגב. בהינתן שמשרדי הממשלה ובראשם האוצר יקיימו את החלטות הממשלה המכילות את מעבר צה"ל דרומה, את תוכנית שוהם ובעיקר את העמדת התקציב ליציאה לדרך, משרד הביטחון ערוך ומוכן לקדם ולפרסם את המכרזים ולהתחיל בבניית שני הבסיסים".
בצה"ל מסרו בעקבות הממצאים על הנגדים: "דו"ח הביקורת התקבל בצה"ל ונלמד היטב. חלק גדול מן הממצאים העולים מדו"ח הביקורת תוקנו זה מכבר, או שהיקפם צומצם באופן דרמטי. מערך הנגדים בצה"ל עבר ועודנו עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, שנועדו להתאים אותו למציאות המשתנה. בין היתר, ניתן לציין את פרויקט קידום נגדים בדרגות, הסדרת מינוי לנגדים בקבע המובהק והראשוני ובתפקידים בכירים, הוספת כלי הערכה ודירוג במערך הנגדים ושילוב הנגדים בסוציומטריה בכלל צה"ל, הסדרת עילות השחרור לנגדים אשר מאפשרות היפרדות מנגדים איכותיים פחות, עדכון והרחבה של רצף ההכשרה המטכ"לי בנושאים ערכיים, חינוכיים ופיקודיים כתנאי לקידום בדרגה וביצוע מגוון פעילויות להוקרה ולשימור נגדים איכותיים לשירות ארוך טווח בצה"ל".
עוד נמסר כי "תהליך המינוי הבכיר במערך הנגדים הוסדר כבר בשנת 2012. ההסדרה כללה פרסום מדיניות, קביעת הקריטריונים למינוי, הגברת השקיפות, ביזור התהליך לחילות ועוד. בסיכום שנת העבודה 2014 ניתן לראות כי ישנה מגמה חיובית והטבה ביחסי הקידום של הנגדים בצה"ל. יש לציין כי לרשותם של הנגדים עומדת זכות הערעור על החלטות קצין החיל הראשי לרמ"ח הסגל, וכי השיעור הנמוך של הבוחרים לעשות כן (13%) מלמד כי התהליך בכללותו נעשה באופן שקוף, הגון וראוי תוך הבנה על פי רוב של ההחלטה המתקבלת בנוגע לנגד.
"באשר לשכר הנגדים, צה"ל ומשרד הביטחון פועלים כל העת למימוש ההסכמים שנחתמו במלואם, ובמהלך השנים האחרונות נערכו פניות בכל הדרגים למשרד האוצר, בדרישה כי יכבד הסכמי שכר אשר נחתמו בינם לבין צה"ל. חרף זאת, משרד האוצר לא פעל לממש את ההסכמים וגרם לפגיעה משמעותית וממושכת בשכרם של נגדי צה"ל ואף לתופעה הולכת וגוברת של נגדים מצטיינים אשר מבקשים לסיים את שירותם בקבע על רקע תנאי שכרם", נמסר מצה"ל.
לפנייה לכתב/ת 
