דיגיטציה עכשיו: עיראק סורקת ספרים נגד דאעש
אלפי הכתבים העתיקים בספרייה הלאומית של בגדד שרדו את המהפכות, את הפלישה האמריקנית ואת מלחמת האזרחים, אבל עכשיו כשדאעש מתקרב והורס כל פיסת היסטוריה שניצבת בדרכו - לא לוקחים סיכון. ומה גורלם של הכתבים העבריים?
כונניות הספרים בספרייה הלאומית של בגדד, המוארות רק באור מעומעם ומכוסות אבק, טומנות בחובן אוצרות של עידנים: ניירות צהובים ומקומטים השומרים את הסיפורים האמיתיים על הסולטנים והמלכים, אימפריאליסטים וסוציאליסטים, כובשים ומשחררים, מלחמה ושלום.
עוד סיפורים מגניבים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
עוד חדשות בעולם :
- דבלין: בובת ענק של מיניון עצרה את התנועה
- קומדיה בגרמניה: היטלר קם לתחייה
- סין: חולצה תינוקת שהושלכה לאסלת שירותים
- המצית הסדרתי: כבאי שרצה להרגיש גיבור
אלה דברי הימים המקוריים של ההיסטוריה העשירה ורבת התהפוכות של עיראק - וכעת הספרנים והאקדמאים בבגדד פועלים בקדחתנות לשמר את מה שנותר אחרי שאלפי מסמכים אבדו או ניזוקו בימי מלחמת המפרץ השנייה, אחרי פלישתה של ארה"ב לעיראק.
בשעה שאנשי ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) מקדישים עצמם להשמדת ההיסטוריה והתרבות של עיראק, כוללפסלים עתיקים, ספרים וכתבים שאין להם תחליף ושנשמרו עד כה בעיר מוסול שנפלה לידי דאעש, מתנהל בבירה בגדד מבצע שימור ודיגיטציה ענקי בניסיון להציל היסטוריה בת אלף שנים ויותר.
בחדרי חושך במשרדים האחוריים של הספרייה, עובדים משתמשים בתאורה מיוחדת כדי לצלם חלק מהכתבים היקרים ביותר. מאזן איברהים איסלמעיל, ראש מחלקת המיקרופילם, אומר שהם בודקים את התהליך בעזרת מסמכים של משרד הפנים העיראקי מימי שלטונו של המלך העיראקי האחרון, פייסל השני, ששלט מ-1939 עד 1958.
"ברגע שנשלים את השחזור של כמה מהמסמכים העתיקים מהתקופה העות'מנית, מלפני 200 עד 250 שנה, נתחיל לצלם אותם למיקרופילמים", מסביר איסמעיל. הוא אמר כי הארכיונים הדיגיטליים, שלא יהפכו מיד זמינים לציבור, נועדו בראש ובראשונה לוודא שהתכנים האלה לא יושמדו או ייפגעו כתוצאה מאיום עתידי כלשהו.
חלק מהכתבים קרועים כתוצאה משימוש יתר ומהתיישנות, אחרים שרופים או מוכתמים כתוצאה מהתקפה או מחבלה. יש גם מסמכים שהתאבנו לחלוטין עם הזמן - תוצאה משולבת של לחות וטמפרטורות חורכות, והם נראים כעת כמו סלעים גדולים שהוצאו בחפירות מהאדמה. "אלה הספרים שהכי קשה לשחזר", אומרת פטמה חודייר, העובדת הבכירה במחלקת השיקום. אנחנו משתמשים בכלי מיוחד כדי לנסות לשחרר ולהפריד את הדפים. לפעמים אנחנו מצליחים להציל את הספרים האלה, אבל במקרים אחרים הנזק בלתי הפיך".
מומחים מחטאים כתבים ומסמכים במשך 48 שעות, מנקים אותם מאבק ומלכלוך אחר שהצטבר עם הזמן. אחר כך הם עוברים עמוד אחרי עמוד תוך שימוש בטישו יפני, נייר מיוחד לשימור ספרים ושיקומם.
הספרייה הלאומית של בגדד הוקמה בשנות ה-20 בעזרת תרומות, ובתחילה פיקח עליה כומר קתולי. היא כבר התמודדה עם פרצי אלימות לאורך ההיסטוריה. כשהחלה הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003 וכאוס אפף את הבירה, מציתים העלו את הספרייה באש והרסו 25 אחוזים מהספרים בה וכ-60% מהארכיון שלה, כולל כתבים עות'מניים יקרי ערך. חומרי ארכיון מ-1997 עד 2003 נשרפו והפכו לאפר. ארכיונים מוקדמים יותר, מ-1920 עד 1977, כולל מסמכים רגישים של משרד הפנים, נשמרו בתוך שקי אורז וניצלו מהשריפה.
ג'מאל עבד אל-מוג'יד עבד אל-קרים, ממלא מקום מנהל הספריות והארכיונים של בגדד, אומר: "במהלך הפלישה לעיראק היה לנו אתר חלופי לרוב הספרים והמסמכים החשובים במשרד התיירות. אז, ספרים ומסמכים חשובים היו חשופים למים כי טנקים אמריקניים הרסו את צינורות המים ומים דלפו ופגעו בחומרי התרבות החשובים האלה".
כ-400,000 עמודים ומסמכים, חלקם מימי האימפריה העות'מנית, ו-4,000 ספרים נדירים, ניזוקו כתוצאה מפיצוץ הצינורות. הם כללו גם את הכתבים העבריים, שרובם הועברו בהמשך לוושינגטון.
צוות של מומחים מספריית הקונגרס ביקר בבגדד כדי לסייע להעריך את הנזק והמליץ לבנות ספרייה לאומית חדשה. יותר מעשור לאחר מכן, ספרייה חדשה בגודל 45 אלף מטר רבוע אמורה להיפתח בשנה הבאה. עד אז רוצה הספרייה הלאומית של בגדד לסייע לאלה הנמצאים באזורים מוכי מלחמה ליהנות מהתרבות העיראקית ולהעריך אותה. אנשי הספרייה אומרים שהפצת
האומנות והספרות העיראקיות היא כלי חשוב במאבק בטרור. בחודשים האחרונים תרמה הספרייה כ-2,500 ספרים לספריות במחוז דיאלה העיראקי, שאותו שחררו כוחות עיראקיים מכיבושו של דאעש.
"דאעש רוצה שההיסטוריה תשקף את הערכים שלו במקום שהיא תראה איך התנהלו הדברים באמת", אומר עבד אל-קרים, "אז כשאזור כלשהו משוחרר מכיבושו של דאעש אנחנו שולחים אליו ספרים כדי למלא את המלאי שנגנב או נהרס, אבל גם כדי שעיראקים באזור יקבלו גישה לתכנים האלה ויוכלו להיות גאים בהיסטוריה העשירה שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
