שתף קטע נבחר

אריה מליניאק

אכלו לי, שתו לי / מליניאק ברביעי

אלי טביב מאשים את האוהדים, השחקנים וראש העיר. בן רייכרט טוען שהכניסו לו מילים לפה. הגיע הזמן שהם יבדקו מה לא בסדר אצלם

חבר שלי התלונן שכל הבחורות שהוא פגש לאחרונה היו "על הפנים". מה זאת אומרת "על הפנים?" שאלתי אותו. "כולן היו נמוכות ומעצבנות", הוא ענה. מה עוד היה משותף לכולן? זה הכל. "יא אהבל", הסברתי לו, "מה שמשותף לכל הבחורות שפגשת לאחרונה, זה א־ת־ה!".

 

כשאלי טביב היה הבעלים של הפועל ת"א, הבעיה הייתה אוהדי הפועל ת"א. כשהוא הבעלים של בית"ר ירושלים, הבעיה היא אוהדי בית"ר. כשטביב הגיע לבית־וגן, הוא התחבק עם לה פמיליה. מאז ההשתוללות בשרלרואה, הוא הכריז שהוא לבדו במאבק נגדם. בשנה שעברה ניר ברקת היה ידיד המחלקה, השנה ראש עיריית ירושלים הפך לאויב המחלקה. אריאל הרוש היה סמל בטדי, אצל טביב הסמל גורש.

 

כנראה שהבעיה היא לא האוהדים, לא השחקנים ולא ראש העיר, אלא א־ל־י ט־ב־י־ב. וברכות לעופר עיני ולאשר אלון, שאמרו סוף־סוף מה שרוב בעלי הקבוצות חושבים וחוששים להגיד: טביב מיצה. לא רוצים אנשים כאלה בכדורגל.

 

בן רייכרט שחקן מוכשר ואוהד הפועל ת"א. גם במכבי ת"א ידעו את זה, ולמרות זאת החתימו אותו. רייכרט בקושי שותף במשחקים, האולטראס ירדו לחייו, ואחר כך הוא נשלח להפועל בעסקת ורמוט. ככה לא נוהגים בטאלנט אלא ב"גרוטאה". רייכרט הסכים לעבור למכבי, למרות שהוא הפועל, ולכן שותף לחטא.

 

בן רייכרט. שותף לחטא (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
בן רייכרט. שותף לחטא(צילום: יאיר שגיא)

 

אם אתה אדום, אל תתפתה לירוק. רייכרט טוען שג'ורדי קרויף, מרטין ביין ודובר מכבי הכניסו לו מילים לפה בראיון מבוים. אם אף אחד לא בסדר, כנראה שהבעיה היא אתה, ב־ן ר־י־י־כ־ר־ט. ואגב, מזמן לא שפכו כל כך הרבה כסף על שחקן שעשה כל כך מעט.

 

נבחרת ישראל לא עלתה למונדיאל ב־1974, לא עלתה ב־1978, 1982, 1986, 1990, 1994, 1998, 2002, 2006, 2010, 2014. על פי ההגרלה שקיבלנו, לא נגיע גם לרוסיה 2018. ישראל לא עלתה למונדיאל ולא ליורו כשאימנו אותה שניאור וגרונדמן, לואיס פרננדז, ריצ'רד נילסן, דרור קשטן, שלמה שרף, אברם גרנט, ולא תעלה גם עם אלי גוטמן.

 

נבחרת ישראל. לא נגיע גם למונדיאל הבא (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
נבחרת ישראל. לא נגיע גם למונדיאל הבא(צילום: ראובן שוורץ)

 

לא עלינו כשההגרלה הייתה "קלה", ולא עלינו כשהייתה "קשה". אם לא עלינו עם שום מאמן ובשום הגרלה, כנראה שהבעיה היא לא במאמן ולא בהגרלה, אלא בכדורגל שלנו שהוא ח־ל־ט־ו־ר־ה.

 

הגיע הזמן לבדוק מה לא עובד. ההכרזות של אבי לוזון שאם לא נעלה המאמן נכשל ויפוטר לא הביאו אותנו לשום מקום. אלי גוטמן הודיע שלא ימשיך, לא צריך להמתין לסוף החוזה שלו. ברגע שהנבחרת תאבד סיכוי לעלות ליורו, צריך להחתים מאמן לשתי קדנציות רצופות, להצעיר את הנבחרת ולתת לה עדיפות. מאמן לאומי לא ישחרר שחקנים מאימון, כי הם עייפים מאימונים בקבוצה.

 

אבי לוזון. הצהרה מיותרת (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אבי לוזון. הצהרה מיותרת(צילום: אורן אהרוני)

 

לו"ז מעורר תהיות

מינהלת הליגה בכדורסל קבעה שגביע ווינר יתקיים ב־24 בספטמבר. סיכוי סביר שהנבחרת, כך אני מאמין, תעבור את השלב הראשון באליפות אירופה ותשתתף במשחקי הדירוג שיתקיימו ב־19 וב־20 בספטמבר. אם השחקנים יחזרו לארץ ב־21 בחודש, וב־22 ערב יום כיפור, אז הם ישחקו עשרה משחקים ב־13 ימים ויתכוננו לגביע ווינר חצי אימון במוצאי יום כיפור. זה רציני?

 

כל זה נעשה כדי שמכבי ת"א ומכבי חיפה ישתתפו בגביע ווינר. מכבי ת"א תשחק נגד מילאנו ב־1 באוקטובר בשיקגו וב־4 באוקטובר בניו־יורק, במסגרת מסע יחסי ציבור ליורוליג. מכבי חיפה נוסעת בתחילת אוקטובר למשחקי ידידות נגד קבוצות NBA והמשחק הראשון שלה בליגה יידחה.

 

מכבי ת"א. יוצאת לארה"ב (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
מכבי ת"א. יוצאת לארה"ב(צילום: ראובן שוורץ)

 

שחקני הנבחרת לא באמת ישחקו ב־24 בספטמבר, הם יישבו על הספסל. אז אולי הגיע הזמן להודות שגביע ווינר זה לא מפעל רציני, כי הזוכה עושה מזה "תואר", והמפסידות הופכות את המפעל למשחק אימון. גביע ווינר חשוב כמשחקי הכנה לליגה ועילה לטוטו להזרים עוד כסף לכדורסל. אני לא מזלזל בזה, אבל אם גביע ווינר הוא מפעל רציני, אז שיתייחסו אליו ברצינות.

 

אם המינהלת הייתה גוף רציני, היא הייתה קובעת, כמו הליגה הספרדית, תאריך שאחריו קבוצות חייבות להתייצב למשחקים בארץ. ואם גביע ווינר הוא הכנה לליגה, צריך לשחק אותו שבוע לפני פתיחת העונה, ולא שלושה שבועות וחצי. אין טעם לשחק כשהשחקנים המובילים מותשים מאליפות אירופה, לכן ישנן שתי אפשרויות: לשחק בלי מכבי ת"א ומכבי חיפה, אבל אז, כך אני מניח, מועצת ההימורים תתנגד. אם הכסף חשוב, אפשר גם לשחק את גביע ווינר באמצע העונה.

 

מכבי חיפה. מתחשבים בהם (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
מכבי חיפה. מתחשבים בהם(צילום: יאיר שגיא)

 

שיא החוצפה

הניסיון להתאים את מגבלת הגיל ב"חוק הצעירים" ל־1.1.16, הוא אחד משיאי החוצפה. זה בערך כמו שבנימין נתניהו יעביר בכנסת תיקון לחוק מס הכנסה, שפוטר מתשלום מס מאזרחים ששמם מתחיל באות נ' ומסתיים ב־ו', או שרון חולדאי יפטור מארנונה את תושבי הרחוב בו הוא גר.

 

"חוק הצעירים" הוא כסת"ח שהומצא כדי לפצות את ארגון השחקנים על ההצפה בזרים, לתת לצעירים דקות משחק בליגת העל. כדי לדאוג למכבי ת"א בעניין ספציפי מאוד, הוסיפו לשני שחקנים עד גיל 22 עוד "צעיר" מתחת לגיל 25. לאנשים בני 25 יש כבר שני ילדים, במינהלת בן 25 עדיין נחשב לצעיר, כדי להכשיר את סילבן לנדסברג. מאחר שתוקפו של חתן השמחה פג, מנסים לדחות את ה"צעיר" לגיל 26. איך אני יודע? כי לא מבקשים לדחות ל־1.1.16 גם את בני 22.

 

סילבן לנדסברג. חוק למענו (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
סילבן לנדסברג. חוק למענו(צילום: אלעד גרשגורן)

 

"חוק הצעירים" מזכיר את ה"קו האדום" שהיה פעם בכנרת. מישהו במינהל המים היה מעלה ומוריד את ה"קו האדום", שלא נבזבז מים. מי שרוצה לשתף צעירים לא צריך חוק, ומי שלא רוצה לשתף צעירים רושם סתם שחקנים בטופס, ואפילו גורם להם נזק. כי הכרטיס הכפול, ליגת על ולאומית, לא השיג את המטרה. אם רוצים להזיז את התאריך הקובע לצעירים ל־31.12 אין בעיה. במקום לדחות את גיל 25 בארבעה חודשים, יקדימו בשמונה חודשים ויורידו את הגיל ל־24.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
אלי טביב
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים