אנרגיה ירוקה: הזדמנות ישראלית ליצוא לסין
2.5 טריליון דולרים - זה הסכום שהסינים התחייבו לאחרונה להשקיע בתחום האנרגיות המתחדשות ועבור חברות ישראליות מדובר בהזדמנות פז להרוויח גם כסף גדול וגם כרטיס ביקור לשווקים חדשים. אז מה גרם לסינים להשקיע בכלכלה ירוקה ומה היצואן הישראלי צריך לדעת לפני שהוא ניגש למכרז?
סין שמחזיקה ברזרבות מטבע חוץ של כ-4 טריליון דולר מייחסת בשנים האחרונות חשיבות רבה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, ועבור היצואנים הישראלים מדובר בלא פחות מהזדמנות פז לחדור לענק האסייתי.
עוד על היצוא הישראלי
4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם
"ולתפארת כלכלת ישראל": יצואנים פורצי דרך
מר ריי-קואון צ'ונג, יועץ ראשי לנושאי שינויי אקלים למזכ"ל האו"ם, הודיע במהלך ועידת סין לנושאי אקלים כי המימשל הסיני החליט להקציב במהלך ה-15 השנים הקרובות 2.5 טריליון דולרים לפרוייקטים של קלינטק - כלומר שימור ודאגה לסביבה.
השקעה הסינית בקלינטק - כרבע מהתקצוב העולמי
על מנת להבין את משמעות המספרים הללו (כן, 2.5 טריליון הם אלפיים וחמש מאות מיליארדי דולרים) ניתן לזכור שבמהלך השנה שעברה סין השקיעה "רק" 90 מיליוני דולרים בתחום האנרגיות המתחדשות, ואגב, סכום זה, שהוא אפסי ביחס למה שמתוכנן, היווה יותר מרבע התיקצוב של כלל העולם בתחום זה.
סין עושה זאת קודם כל מפני שהיא יכולה, מפני שבזמן שהתקציבים של אירופה נמתחים עד הקצה, כאשר יוון וארגנטינה בסכנת פשיטת רגל, יפן נלחמת בגרעון אדיר מימדים המאיים על תוכניות הצמיחה הכלכלית של ראש ממשלתה, וכאשר ארה"ב ניצבת בפני מצוק פיסקאלי, לסין יש רזרבות ענק.
>>>רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
הציניקנים מוסיפים לכך שהכיסים של סין הם המקום שאליו הלכו הכספים שחסרים היום לכל השאר, מורשת מהשנים הארוכות בהן הם קנו בלי סוף מוצרים Made in China. לסין יש רזרבות מטבע חוץ של למעלה מ-4 טריליון דולר והן גדלות עוד יותר בכל שנה.
הסינים נערכים לתפוס את מקומה של ארה"ב
חשוב להבין, הסינים לא עושים זאת כי הם הפכו לירוקים בנשמה אלא אילוצים גרמו לכך. לסין יש צורך עמוק בשיפור מצב הסביבה וחיסכון בדלקים מזהמים. המדינה העצומה הזאת נאבקת מזה שנים בבעיות קשות של זיהום אויר, אדמה ומים. היא מייצרת יותר מכל מדינה אחרת בעולם ולפיכך היא גם זקוקה ליותר מקורות אנרגיה מאשר האחרים ופולטת יותר מזהמים מכל אחד אחר.
הדבר פוגע בבריאות תושביה ובמיוחד בבריאות הילדים, ולא בכדי תושבים רבים בורחים מבייג'ינג ומערים גדולות אחרות. אך מעבר לכך הדבר מגביר את התלות ביצואניות הנפט, מדינות "סימפטיות" דוגמת אירן, ונצואלה, לוב וניגריה.
זה לא הכל. המעצמה האדומה נערכת ליום בו תנהל את העולם על חשבון ארה"ב, והיא מודעת לכך שיש בכך גם דרישות, כמו למשל גילוי אחריות כלפי מצב העולם וכלפי אמנות בינלאומיות, ובמידה רבה תוך יישום של פיתוחים ישראליים - עד כמה שזה נשמע מפתיע.
ומה הנקודה הישראלית?
כאן לא מדובר בנקודה, מדובר בצל עצום מימדים. ישראל, מדינת הסטרט-אפ, נהנית מפופולאריות רבה בשוקי המזרח, נחשבת כמפתחת מובילה בתחומים אלו. יש לישראל היסטוריה של חרם נפט וקושי באיתור מקורות אנרגיה, יש כאן מוחות קודחים ויש לישראלים נטיה טבעית לחדשנות ופריצות דרך. ולכן התקציבים הללו הם הזדמנות שיתכן ומעולם לא היתה כמוה קודם לכן.
לכל מי שעוסק בימים אלה בישראל בשיפור הנצילות של אנרגיית השמש, הפקת ביו-דיזל, הפקת חשמל מגלי ים, סינון מזהמי אויר, ניקוי מי נהרות, הפקת חשמל מרוח, עצירת תהליכי מידבור ועוד, ולישראל יש ערך מוסף גבוה בכולן יכול ליהנות מתקציבים אלו.
השתלבות בפרוייקטים שמאחורי המספרים שהובאו כאן משמעה בשלב הראשון כמובן תיקצוב. פרוייקטים סינים הם בדרך כלל רחבי היקף, וחברה ישראלית שתזכה בהם תקבל תוספת הכנסה מתגלגלת למשך זמן הפרוייקט שתאפשר לה לעלות מדרגה. בין אם בטיהור נהרות מזוהמים דוגמת נהר הפנינה והיאנג-צה או בהקמת תחנות הפקת חשמל מגלי ים לאורך חופי האוקינוס, או שיפור תוצאות של שדות קולטים סולאריים.
זה חשוב לתהליכי הפיתוח של החברה, זה חשוב כמובן למשקיעים ומנהלים, אבל זה גם כרטיס ביקור להמשך הדרך, זכיה בפרוייקט ממשלתי סיני וביצוע פרוייקט בהיקף שכזה בהצלחה.
כדי לזכות צריך לחשוב כמו הסינים
בדרך אל הגשמת הפוטנציאל הזה נדרשים מהחברה הישראלית החולמת על הבוננזה שני דברים מרכזיים: אדמיניסטרטיבית יהיה עליה לתרגם את הפוטנציאל לפרוייקטים. להגיע אל התוכניות הנדרשות, להבין לאיזה פרוייקט מתאימה הטכנולוגיה שלה, מול מי לפעול, לבדוק כיצד לקדם את הפעילות שלה בסין ולדעת מה להגיש על מנת לזכות.
הנקודה השניה מורכבת יותר וחברות ישראליות רבות מקלות בה ראש ומשלמות על כך מחיר. מול סין, ובמיוחד מול מסדרונות המימשל, יש לפעול בדרך הסינית. מהעבר השני של השולחן יעמדו נציגי רשויות, אנשי מימשל סינים אשר לנוכח פערי הבנה והתנהלות בין סין לבין העולם מצפים שאת עיקר המאמץ יעשה המועמד. לקראת פעילות מולם חיוני להכיר ולהבין את הדרך בה הם חושבים.
רק על מנת לסבר את האוזן, ניתן לציין שבסין השימוש במצגות שונה מאשר בישראל ובכלל במערב, ויש להכיר את ההבדלים, השימוש במלל, בצבעים, בגרפים ותמונות. כך גם לגבי הדרך לגשת אל קבוצה, הדרך לגשת אל אנשים בכירים ואל זוטרים, הדרך לארח והדרך להתארח, ואפילו מה שמצפים מהאורח כאשר יוצאים לבלות.
גם כאן יש דברים ללמוד על מנת לעשות זאת נכון ויעיל, למנוע קשיים ולנצל הזדמנויות. חשוב לדעת כיצד לבנות ולפתח משא ומתן בדרך שלא תרתיע אלא תקרב ותביא להישגים, חשוב לדעת מה הם החששות שאיתם מגיע המנהל הסיני אל שולחן הדיונים, ומה הדרכים לפרק אותם ולהפוך קושי ליתרון.
טל רשף - יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, יועץ ומרצה לעסקים בסין
, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין", ועורך המדריך ליבוא מסין של אגוד לשכות המסחר.
