ביום שבו המזגן הפסיק לעזור / טור
המזגנים תופסים את החלק הגדול ביותר מבין מכשירי החשמל בבית מבחינת צריכת החשמל. אז מה צריך לעשות כדי לחסוך בחשבון החשמל וגם לפגוע הרבה פחות בסביבה
מסתמן שחודש אוגוסט יהיה החודש החם ביותר בשנים האחרונות והוא מהווה עבורנו עדות נוספת להתחממות הגלובלית, שנדמה שיוצאת משליטתנו. הפתרון עבורנו הוא להיצמד למזגנים שהופכים להיות בעלי הספק מוגדל ומצויים בתחרות קשה אל מול גלי החום והלחות. כך, עולה כי ביום ראשון האחרון זכינו לשבור את השיא המפוקפק בצריכת חשמל עת נמדדה צריכת חשמל של 12.5 אלף מגה וואט, כשבחורף האחרון עמד השיא על 11.9 אלף מגה וואט.
עוד כתבות על בנייה ירוקה:
"בעוד 5-4 שנים יחול זינוק בבנייה הירוקה"
צפו: בונים בניין ירוק בן 57 קומות ב-19 ימים
כך נראה הבניין הירוק הראשון בצה"ל
30% מצריכת החשמל בישראל היא צריכה ביתית, והמזגנים תופסים את החלק הגדול ביותר מבין מכשירי החשמל בבית, כ-35%. הרחק מאחוריו נמצאים המקרר הפועל כל השנה (18%) ומכונת הכביסה והטלוויזיה (9% כל אחת). המזגנים הם שיאני החשמל לא רק משום שיש היום מזגן בכל חדר, אלא גם בגלל ששטח הדירות הממוצע גדל מאוד - מה שאומר שיש יותר שטח לקרר. השימוש הגובר במזגנים גובה מחיר יקר, עבורנו בחשבון החשמל, כמו גם עבור משק החשמל של ישראל, הנדרש לעמוד כל העת בעלייה בתפוקת החשמל ומוביל לעלייה בזיהום האוויר מתחנות כוח מזהמות.
מכאן שהפתרון להתמודדות נכונה ואחראית עם גלי החום אינו יכול להתמצה במזגן. הבשורות החיוביות שמגוון של פתרונות אחרים, נכונים וחסכוניים קיימים ובאים לידי ביטוי סביבנו, הבשורות הפחות טובות הן שפתרונות אלו לא מקודמים מספיק על ידי הממשלה והשלטון המקומי וזוכים למודעות ציבורית נמוכה.
כך לדוגמה, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הקירור והחימום של הבית הוא בידוד הבניינים. ממחקר שערכה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ושפורסם לאחרונה, נמצא כי שיפור הבידוד בבניינים ישנים וחדשים - באמצעים שונים - יכול להביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל.
הוספת בידוד למעטפת של דירות יכולה להביא לירידה משמעותית בצריכת החשמל למיזוג (קירור או חימום): במבנים קיימים הוספת בידוד יכולה להביא לחיסכון של 14.2%-26.6% מצריכת האנרגיה לאקלום, בהתאם למבנה. בשורה התחתונה, בהנחה שנוסיף בידוד לכל הבניינים בארץ, הדבר יכול להביא לפוטנציאל החיסכון שנתי של כ-585 מיליון שקל.
בידוד הבניינים אינו הפתרון היחידי. אליו ניתן להוסיף גם את אופן העמדת המבנה, שימוש בזיגוג יעיל ובהצללות, בהתקנה של מערכות חכמות חוסכות באנרגיה שמסוגלות לוסת את הצריכה ולהביא להפחתתה ועוד.
הפתרונות הללו ואחרים קיימים ובאים לידי ביטוי בתקן הישראלי לבניה ירוקה (ת"י 5281) אולם תקן זה וולונטארי ולא מחייב. נכון, בשנים האחרונות יותר ויותר רשויות מבינות את הפוטנציאל הגדול הגלום בתקן זה ומאמצות אותו כתקן מחייב בתחומן. על ידי כך הן זוכות בבניה שהיא לא רק איכותית ומתקדמת יותר, אלא גם חסכונית ובריאה יותר המתחשבת בסביבה. אולם, בכדי להפוך את הבנייה הירוקה לכזו שכולנו נוכל להנות ממנה ועל ידי כך לצמצם את התלות שלנו במזגנים, על המדינה להרחיב את האחריות ולהטמיע כלים פרקטיים לחיסכון והתייעלות אנרגטית.
באופן פרדוקסאלי דווקא בימים אלו מסתמן כי באמצעות הצעת התקציב, שפורסמה לפני מספר ימים, בוחרת הממשלה להתנער מאחריותה לנקוט בצעדים הכרחיים להתמודדות עם מזג האוויר ובכללם, התייעלות אנרגטית במבנים ומעבר לאנרגיות נקיות. הנזק שיווצר במדיניות קצרת רואי זו שמצמצת את האפשרות לבנות באופן ירוק ומתקדם בישראל, לא רק ישפיע באופן ישיר על כיסנו, אלא יגרום לעלייה בזיהום האוויר ובתחלואה וידרדר את איכות חיינו.
אין זה מאוחר לשנות את רוע הגזירה ולהשתלב במגמה עולמית להטמיע בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית כסטנדרטית, מגמה אותה מובילות מדינות כמו גרמניה ובריטניה שהפחיתו משמעותית את צריכת האנרגיה כתוצאה מכך. אם כן, אימוץ התקן הירוק וקידומו יקרר את ביתנו ויחמם את יחסינו עם מדינות העולם המכירות בערך ההרתמות למאמץ לצמצם את ההתחממות הגלובלית.
הילה בייניש, מנכ"לית המועצה לבניה ירוקה
ב-9 בספטמבר יערך הכנס השנתי של המועצה הישראלית לבניה ירוקה "בונים בראיה ירוקת טווח"
לפנייה לכתב/ת 
