הממשלה אישרה את תקציב המדינה
לאחר יום דיונים ארוך התרצו כמעט כל שרי הממשלה והתקציב הדו-שנתי אושר. שר הביטחון נמנע בשל הדרישה ליישום מסקנות ועדת לוקר
לאחר יום ארוך של משא ומתן בין האוצר לשרים המתנגדים, אישרה הממשלה לפנות בוקר (ה') את תקציב המדינה לשנים 2015-2016. 20 שרים הצביעו בעד ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, נמנע. יעלון סירב לתמוך בתקציב לאחר שראש הממשלה קיבל את עמדתו של שר האוצר, משה כחלון, לקבוע את תקציב הביטחון על סכום של 55.3 מיליארד שקל לשנת 2016, ולהתנות את הגדלתו לסכום של 59 מיליארד שקל באימוצן של שאר מסקנות ועדת לוקר.
לאורך יום האתמול הסירו בכירי האוצר בזו אחר זו את ההתנגדויות לתקציב על ידי הבטחת תוספות שונות למשרדים שעליהם אמונים השרים המתנגדים. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הבטיח לתמוך בתקציב לאחר שהובטחה לו תוספת של 1.7 מיליארד שקל המהלך השנתיים הקרובות.
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הבטיחה לתמוך לאחר שהוחלט לבטל את הקיצוץ הרוחבי למשרדה ולהגדיל את תקציבו הקבוע בסכום של 50 מיליון שקל לשנה. לבסוף הושגה הסכמה גם עם שר החינוך, נפתלי בנט, לאחר שהקיצוץ הרוחבי במשרדו הופחת ב-290 מיליון שקל.
כמו כן, הושגה אתמול הסכמה בין בכירי האוצר לשר הכלכלה, אריה דרעי, אשר הבטיחה את תמיכתם של שרי ש"ס בתקציב. דרעי סיכם עם האוצר כי יוקם צוות שיבחן את האופן שבו ניתן ליישם מע"מ 0% על תחבורה ציבורית, מים וחשמל עבור מעוטי יכולת בלבד. לא הוגדר מראש מיהם מעוטי יכולת אולם נקבע כי הפטור לא יעלה יותר מ-800 מיליון שקל ובתמורה התחייב דרעי כי הסכום ימומן מהכספים שהובטחו לש"ס במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
האוצר גם הגיע במהלך היום להסכם עם התאחדות הסטודנטים שמבסגרתו ימותן היקף הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, שעומד על סכום של 260 מיליון שקלים. סוכם כי האוצר יקצה 120 מיליון שקלים לבניית מעונות בשלוש השנים הקרובות. כמו כן סוכם כי יוקצו 19 מיליון שקלים בבסיס התקציב לפרויקטים של מעורבות חברתית וקהילתית של סטודנטים.
בסך הכל אישרה הממשלה תקציב של 329.5 מיליארד שקלים לשנת 2015 ושל 343.3 מיליארד שקלים לשנת 2016. יעד הגירעון נקבע על רמה של 2.9% מהתוצר. בכך צפוי לגדול התקציב בכ-10 מיליארד שקלים ב-2015 ובכ-14 מיליארד שקלים ב-2016. עיקר הגידול צפוי במשרדי החינוך, הרווחה, הביטחון הפנים והבריאות.
תקציב החינוך יגדל בשנתיים הקרובות ב-4.9 מיליארד שקלים מהם, 530 מיליון שקלים להוספת סייעת שנייה בגני ילדים, ו-170 מיליון למימון הפחתת מספר התלמידים בכיתה. משרד הבריאות יקבל תוספת של 4.6 מיליארד שקלים, כחצי מיליארד לרפורמה בבריאות הנפש, 200 מיליון למבחני תמיכה בבתי חולים, 120 מיליון לבניית בית חולים באשדוד, 100 מיליון לקיצור תורים, 100 מיליון לחיזוק חדרי המיון, 80 מיליון לאשפוזי בית על ידי קופות החולים, 60 מיליון לקיצור תורים ל-MRI, ו-50 מיליון לתוכנית למניעת זיהומים.
המשרד לביטחון הפנים יקבל, כאמור, תוספת של 1.7 מיליארד שקלים. כ-200 מיליון מיועדים לחיזוק רמת הביטחון האישי במגזר הערבי, כ-100 מיליון יופנו להעסקת שוטרים בקהילה, 60 מיליון שקלים לחיזוק יכולות הכבאות, כ-40 מיליון שקלים לחיזוק כוחות המשטרה במזרח ירושלים, ושישה מיליון שקלים להקמת כוחות לטיפול בסחיטת דמי חסות בדרום הארץ.
תחום הרווחה יקבל תוספת של 1.3 מיליארד שקלים, בהם 580 מיליון שקלים שמיועדים להעלאה משמעותית של קצבאות השלמת הכנסה לקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, כ-160 מיליון שקלים להתמודדות עם אלימות ומצבי סיכון, 120 מיליון שקלים לשדרוג הטיפול באוכלוסיות רווחה, 87 מיליון לפיתוח שירותים קהילתיים, 36 מיליון לטיפול קהילתי באוטיסטים ו-30 מיליון שקלים לפיתוח שירותים לאזרח הוותיק.
מנגד, כולל התקציב קיצוץ של כ-3 מיליארד שקלים בתקציבי משרדים, שנועד לממן את עלות ההסכמים הקואליציוניים ובראשם את הגדלת קצבאות הילדים והרחבת המימון של מערך החינוך החרדי. בנוסף, תעביר המדינה לתקציבה סכום של כמיליארד שקלים מהכנסות הקרן הקיימת לישראל משיווק קרקע.
כמו כן אישרה הממשלה שורה של צעדים להגדלת הכנסות המדינה כדי לעמוד ביעד הגירעון. בין היתר הוחלט על הגבלת הפטור ממס על הפרשה לפנסיה של מי שמרוויח פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (לעומת פי ארבעה כיום), צעד שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-300 מיליון שקלים. בנוסף, גביית תמלוגים מרשות שדות התעופה צפויה להכניס לאוצר המדינה כ-500 מיליון שקלים, יישום המלצות ועדת ששינסקי 2 צפוי להגדיל את ההכנסות בכ-500 מיליון שקלים ומשיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות צפויה להכניס למדינה כ-500 מיליון שקלים נוספים. באוצר גם מתכוונים להעביר שורה של חוקים שיסייעו לרשות המסים במלחמתה בהעלמות מס.
מדובר אמנם בתקציב דו-שנתי, אך בפועל זהו תקציב לשנת 2016 בלבד, מאחר שהוא צפוי לעבור סופית בכנסת רק לקראת סוף השנה הנוכחית. בתחילת ספטמבר תתכנס הכנסת לדיון מיוחד כדי להצביע בקריאה ראשונה על אישור התקציב, ובאמצע נובמבר הוא יוגש לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
לפנייה לכתב/ת 
