אורנה פורת הלכה לעולמה
השחקנית וכלת פרס ישראל אורנה פורת הלכה לעולמה בגיל 91. "היתה מענקי הדור, אישה מאוד צנועה", אמר עליה מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל. הנשיא ריבלין: "נמשיך לחוש חותמה התרבותי עוד שנים רבות". רן גואטה, מנכ"ל 'תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער': "האמינה שתרבות מתחילים מגיל מאוד צעיר"
אורנה פורת, משחקניות התיאטרון המובילות והחשובות בישראל, הלכה לעולמה לפנות בוקר (ה') בגיל 91. טקס אשכבה לזכרה ייערך מחר בשעה 10:00 באולם קאמרי 1, משם ייצא מסע הלוויה שיחל בשעה 12:00 בבית העלמין במושב חדיד, שם תיקבר לצד בעלה, יוסף שהיה מבכירי המוסד.
פורת היא כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1979, זכתה בשלושה פרסי כינור דוד, ובעשרות פרסים נחשבים אחרים. כמו כן היא זכתה בתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב ובעוד שורה של עיטורים שהוענקו לה על ידי מוסדות בארץ ובחו"ל. היא הקימה את "תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער".
פורת נולדה ב-1924 בגרמניה בשם אירנה קליין. בתום לימודי התיכון, בשנים 1942-1940 למדה משחק בבית ספר לתיאטרון בקלן, ואז התקבלה לתיאטרון מקצועי בשלזוויג.
ב-1947 עלתה פורת ארצה יחד עם יוסף בעלה. השניים לא הצליחו להעמיד צאצאים, וכדי לפתוח בהליכי אימוץ, עברה תהליך גיור, בסיומו אימצו שני ילדים. ב-1948, זמן קצר לאחר עלותה ארצה, הצטרפה פורת לתיאטרון הקאמרי. ביצעה תפקידים גם במסגרת תיאטרון הבימה, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון באר שבע ותיאטראות בחו"ל.
בין ההצגות הרבות בהן השתתפה: "ז'אן דארק", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "מרי סטיוארט", "הלילה השנים-עשר", "חתונת הדמים", "היער", "ביקור הגברת הזקנה", "נשות טרויה", "הנהג של מיס דייזי", "מירל'ה אפרת", "שיינדלה" ועוד. פורת שימשה גם כבמאית, בין היתר בהצגות "אנה פרנק" ו"ז'אן דארק".
מלבד היותה שחקנית מוכרת, פורת הקימה וניהלה את התיאטרון לילדים שליד "הקאמרי" שפעל בשנים 1965-1970, ולאחר סגירתו הקימה ב-1970 תיאטרון לילדים ולנוער הנקרא על שמה ופועל עד היום, בו כיהנה כנשיאת התיאטרון. היתה ממייסדי ארגון אסיטז' העולמי (המרכז לתיאטרון ילדים ונוער) והקימה את הסניף הישראלי של הארגון.
מלבד בתיאטרון, ב-1997 שיחקה פורת בסרט "אהבה אסורה", וב-2010 בסרטו של הבמאי איתן צור "התפרצות X".
עם היוודע דבר מותה, אמר ל-ynet מנכ"ל תיאטרון הקאמרי נעם סמל: "אני בהלם. על אף שידענו שהיא חולה מאוד, תהליך המחלה הנוראה שלה נמשך כבר שנים - ועדיין קשה לעכל. אורנה פורת היתה שחקנית ענקית וכל מילה שאומר תגמד את עוצמתה, תרומתה ומסירותה לתרבות הישראלית, לתיאטרון הישראלי ולמדינת ישראל. היתה מענקי הדור, אישה מאוד צנועה - בשנה שעברה כשערכנו לה מחווה ליום הולדתה ה-90 היא בחרה שלא להגיע. קשה לעכל".
"זו פרידה מאוד קשה מאוד", סיפר הבוקר רן גואטה, מנכ"ל תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער. "בכל פעם שנפגשתי איתה ראיתי את ההילה שנמצאת מסביבה, את הכוח, את ההתלהבות והתשוקה שלה. זה היה מרגש. היה חשוב לה לקדם את תיאטרון הילדים בכל דרך והיא האמינה שתרבות מתחילים מגיל מאוד צעיר. בשנים הראשונות, לפני 6-7 שנים, היא עבדה המון ועשתה כל שהיא יכולה על מנת לקדם את התיאטרון לילדים ולנוער. כל פרמטר ואלמנט בהצגה תמיד היה ברמה הגבוהה ביותר - תלבושות, תפאורה, המחזות שנבחרו, שחקנים, במאים. ההקפדה היתה מקסימלית וזה הוכיח את עצמו".
"בשנים האחרונות כבר חלה הידרדרות במצבה", הוסיף גואטה. "היא כבר לא כל כך ידעה מה קורה עם התיאטרון, אז הייתי מסביר לה עד כמה התיאטרון הפך לדבר אדיר בארץ. אנחנו רצים יותר מ-2000 הצגות בשנה בכל הארץ, יש לנו בית ספר למשחק לילדים עם 600 תלמידים - זה תיאטרון שבאמת בזכותה הגיע למימדים שאי אפשר לתאר מבחינת הגודל, ואנחנו כל הזמן מקפידים וממשיכים לעבוד על האיכות כדי לתת לילדים את התרבות הטובה ביותר".
"אורנה חוותה את חייה שלה כמחזה מרתק-יהודי, ציוני וישראלי, ואין לי ספק כי נמשיך לחוש את חותמה התרבותי עוד שנים רבות ביצירה הישראלית", אמר הבוקר גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בתגובה לפטירתה של פורת. "הייתי נער צעיר כשצפיתי באורנה פורת כז׳אן ד'ארק. נשאתי עיני אל הבמה והערצתי אותה, יחד עם מיליוני הצופים בה בתיאטראות השונים לאורך השנים. לצד אינספור מחזות, מפעל חייה החינוכי והתרבותי היה ללא ספק 'תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער'. יהי זכרה ברוך".
"אורנה היתה ענקית תרבות, חינכה את ילדינו ונכדינו לאהבת תיאטרון והקימה מפעל חיים", הנשיא לשעבר שמעון פרס ספד גם הוא הבוקר לפורת. "היתה אישיות נפלאה ואמנית רבת השראה למדינת ישראל, ענקית תרבות שהביאה את התיאטרון לכל שכבות החברה הישראלית ובמיוחד לדור הצעיר. תרומתה לתרבות שלנו לא תשכח, בייחודה ובדרך הנוגעת ללב אותה בחרה".
ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית לסין, אמרה בתגובה: "אורנה היתה אישה עם חזון, יוצאת דופן לתקופתה. הרבה לפני הפמינזם, לפני שנשים 'עשו את זה', היא עשתה את זה. היא רצתה תיאטרון ילדים והקימה אחד משלה. מעבר לעובדה שהיתה שחקנית מופת, היא היתה אישה יוצאת דופן שהתבלטה בנחישות. היה לה כל מה שצריך כדי להצליח. היא לא היתה מהמקטרים על המצב הקשה, אלה מאלה שעושים הרבה מעבר לשאיפות האגואיסטיות הקטנות של עוד תפקיד ראשי.
בזכות אורנה פורת הגעתי לתיאטרון. הייתי תלמידה באוניברסיטה ובשנה ב' היא לימדה אותנו תיאטרון. היא שנאה את זה, לא יכולה היתה לסבול את חוסר הרצינות של הסטודנטים. אחרי סימסטר עזבה אבל לפני כן הציעה לי להיות עוזרת במאי שלה בתיאטרון לילדים ולנוער שהקימה ולאחר מכן לביים שם. כך התחלתי את הקריירה למעשה. אחרי שכבר נהלתי את בית לסין הזמנתי את אורנה לשחק בהצגה, 'הנהג של מיס דייזי', שביימתי. זו היתה חגיגה. היא היתה מדהימה".
גם השחקן יוסי גרבר, מי שיחק לצדה בהצגות רבות בהן "ביקור הגברת הזקנה", "נפוליאון חי או מת", כאב הבוקר את לכתה: "חתיכת היסטוריה הלכה. הכרתי אותה היטב ואהבתי אותה מאד. אורנה היתה שחקנית אדירה שהביאה לתיאטרון הרבה דיוק והומור עצמי מעבר לכשרון הענק שלה. על אף שחיה את רוב חייה בישראל, היתה מאוד אירופאית במשמעת שלה. היתה לה פרספקטיבה והיא ידעה להסתכל על עצמה מלמעלה כאילו היה לה בראש שוטר קטן שכיוון את התנועה, מבקר שביקר אותה בלי פילטרים, היתה רצינית וגם ידעה לצחוק על עצמה - מעולם לא עלה לה השתן לראש. היא אמרה לי פעם: 'איזה מזל שאנחנו עושים תיאטרון, אחרת כולנו היינו בבית משוגעים. רגע, אני כבר הייתי שם'.
אורי לוי, לשעבר שחקן ומנהל תיאטרון גשר ומי ששיחק לצידה בהצגות רבות, אמר הבוקר: "היא היתה אשת מקצוע מכף רגל ועד ראש ויחד עם זאת אישה חברותית עם הומור יוצא מן הכלל. מהדמויות המשפיעות על התיאטרון הישראלי, מעמודי התווך של תיאטרון הקאמרי ובתקופה מסוימת גם חברת הנהלה. היא היתה המפגש הראשון שלי עם הקאמרי. עבדתי איתה ב'הנפש הטובה מסצ'ואן', ובהמשך הייתי שלושת בעליה ב'ביקור הגברת הזקנה' ואחיה ב'אלקטרה'. אז לא נהגו היה לומר הגברת הראשונה של התיאטרון, כי לא רצו לפגוע ברובינא, אבל בקאמרי הם היו אורנה וחנה מרון.
"היא לא היתה יהודיה והתגיירה, הזדהתה עם הרעיון הציוני, אהבה מלוא הנפש את השפה העברית", הוסיף. "הוציאו אותה לפנסיה בגיל 60 כפי שהיה נדרש בזמנו. זו היתה טרגדיה ואבל נוראי. היא המשיכה לשחק עוד בהבימה ובבאר שבע. מפעל חייה היה כמובן תיאטרון הילדים שנושא את שמה. היא ניסתה לעשות זאת לכן בקאמרי ואף העלתה שם את 'הרפתקה בקרקס', שבה השתתפתי. אבל הניסיון לא צלח, אז היא הקימה תיאטרון משלה במו ידיה".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר הבוקר: "העיר תל אביב-יפו ועולם התרבות והאמנות הישראלי נפרדים היום מאורנה פורת - מהמלכות המוכתרות של עולם התיאטרון הישראלי. אורנה פורת מילאה שורה ארוכה של תפקידים בלתי נשכחים, שנותרו חקוקים בלב עשרות האלפים שזכו לראות אותה. על הופעותיה הבימתיות היא זכתה בכל אותות הכבוד האפשריים אבל היא תיזכר לא פחות בזכות מפעלה החינוכי הגדול - התיאטרון לילדים לנוער שנקרא על שמה, כי אי אפשר היה להפריד בין השניים ומפני שרק עם אורנה פורת קם בארץ תיאטרון ילדים ונוער שראוי לשם תיאטרון. יהי זכרה ברוך."
פורת הניחה אחריה שני ילדים, וחמישה נכדים.
